מילון מונחים ברפואת שיער: אלופציה, טלוגן, DHT

א

אופיאזיס (Ophiasis): צורה של אלופציה אראטה שבה הנשירה מופיעה בפס לאורך שולי הקרקפת, בעורף ומעל האוזניים. נחשבת לצורה שקשה יותר לטיפול. להרחבה
אזור הבליטה בזקיק (Bulge): אזור בחלק העליון של הזקיק, ליד המקום שבו מתחבר השריר הקטן, שבו נמצאים תאי הגזע של הזקיק. בנשירה מצלקתית הדלקת פוגעת גם באזור הזה, ולכן הנזק קבוע.
אזור תורם (Donor area): האזור בעורף ובצדי הראש שבו השערות בדרך כלל עמידות יותר להשפעת DHT, ולכן משמשות להשתלת שיער. הכמות באזור הזה מוגבלת. להרחבה
אלופציה (Alopecia): מונח רפואי כללי לחוסר שיער או לנשירת שיער באזור שבו בדרך כלל צומח שיער. זו לא אבחנה בפני עצמה: המילה שאחריה (אנדרוגנטית, אראטה, מצלקתית ועוד) מציינת את הסוג. נשירת שיער — המדריך המלא
אלופציה אוניברסליס (Alopecia universalis): הצורה הנרחבת ביותר של אלופציה אראטה: נשירה של כל שיער הקרקפת והגוף, כולל גבות וריסים. להרחבה
אלופציה אנדרוגנטית (Androgenetic alopecia): התקרחות תורשתית, הסוג הנפוץ ביותר של נשירת שיער בגברים ובנשים. אצל מי שיש לו נטייה תורשתית, זקיקים שרגישים להורמונים אנדרוגניים עוברים מיניאטוריזציה הדרגתית ומייצרים שערות דקות וקצרות יותר. התקרחות גברית
אלופציה אראטה (Alopecia areata): מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער וגורמת לקרחות, לרוב עגולות ומוגדרות. הזקיקים עצמם לא נהרסים, ולכן השיער יכול לצמוח מחדש. להרחבה
אלופציה טוטאליס (Alopecia totalis): צורה נרחבת של אלופציה אראטה שבה נושר כל שיער הקרקפת. להרחבה
אלופציה פיברוטית חזיתית (Frontal fibrosing alopecia): סוג של ליכן פלנופילאריס שבו קו השיער הקדמי והרקות נסוגים בהדרגה, ולעיתים קרובות נושרות גם הגבות. שכיחה יותר אצל נשים אחרי גיל המעבר. להרחבה
אלופציית מתיחה (Traction alopecia): נשירה שנגרמת ממתח ממושך על השערות, למשל מקוקו, מצמות או מתוספות שיער הדוקים. בשלב מוקדם היא הפיכה אם מפסיקים את המתח, אבל מתח שנמשך שנים עלול לגרום לנזק קבוע. שיער שנשבר ואלופציית מתיחה
5-אלפא רדוקטאז (5-alpha reductase): האנזים שהופך טסטוסטרון ל-DHT. תרופות ממשפחת מעכבי 5-אלפא רדוקטאז (פינסטריד ודוטסטריד) מפחיתות את רמת ה-DHT ומשמשות לטיפול בהתקרחות תורשתית. התקרחות גברית
אנאגן (Anagen): שלב הגדילה הפעיל של הזקיק. בקרקפת הוא נמשך בדרך כלל כמה שנים, ורוב שערות הקרקפת נמצאות בו בכל רגע נתון. להרחבה
אנאגן אפלוביום (Anagen effluvium): נשירה מהירה של שערות שנמצאות בשלב הגדילה, בדרך כלל בתוך ימים עד שבועות מתחילת כימותרפיה. השיער צומח בדרך כלל מחדש אחרי סיום הטיפול. נשירת שיער בכימותרפיה
אנדרוגנים (Androgens): הורמוני המין המכונים זכריים, כמו טסטוסטרון, שקיימים גם אצל נשים ברמות נמוכות יותר. אצל מי שיש לו נטייה תורשתית הם מעורבים בהתקרחות, ועודף שלהם אצל נשים יכול להתבטא גם באקנה ובשיעור יתר. להרחבה

ב

ביוטין (Biotin, vitamin B7): ויטמין מקבוצת B. מחסור אמיתי בו נדיר, ואין ראיות שתוסף ביוטין עוזר לנשירת שיער כשאין מחסור. מינונים גבוהים עלולים לשבש תוצאות של חלק מבדיקות הדם, למשל של בלוטת התריס. להרחבה
ביופסיה מהקרקפת (Scalp biopsy): נטילה של דגימת עור קטנה מהקרקפת, בדרך כלל בהרדמה מקומית, לבדיקה במיקרוסקופ. נדרשת בעיקר כשיש חשד לנשירה מצלקתית או כשהאבחנה לא ברורה אחרי בדיקה וטריכוסקופיה. להרחבה

ג

גבעול השערה (Hair shaft): החלק הנראה של השערה, מעל פני העור. הוא עשוי ברובו מקרטין ואין בו תאים חיים, ולכן חיתוך או גזיזה לא משפיעים על קצב הצמיחה מהזקיק. שיער שנשבר
גרד בקרקפת (Scalp pruritus): תחושת גרד בעור הקרקפת. יכולה לנבוע מקשקשים, מסבוריאה, מפסוריאזיס, מתגובה למוצרי שיער, מכינים ולעיתים ממצבים עצביים, ולכן הטיפול תלוי בגורם. להרחבה

ד

דיהידרוטסטוסטרון (DHT, dihydrotestosterone): אנדרוגן חזק שנוצר מטסטוסטרון בעזרת האנזים 5-אלפא רדוקטאז. בזקיקים רגישים בקרקפת הוא ממלא תפקיד מרכזי במיניאטוריזציה של התקרחות תורשתית. התקרחות גברית

ה

הזרקת סטרואידים לקרחת (Intralesional corticosteroids): הזרקה של סטרואיד בכמות קטנה ישירות לעור באזור הקרחת, כדי להפחית את הדלקת סביב הזקיקים. טיפול מקובל באלופציה אראטה מוגבלת במבוגרים. להרחבה
הלבנה מוקדמת (Premature greying (canities)): הופעה של שיער אפור או לבן בגיל צעיר מהמקובל. בדרך כלל יש לה רקע תורשתי, ולעיתים בודקים גם מחסור בוויטמין B12 ובעיות בבלוטת התריס. להרחבה
השתלה בשיטת הרצועה (FUT, follicular unit transplantation (strip)): שיטת השתלה שבה כורתים רצועת עור צרה מהעורף, מפרידים ממנה את היחידות הזקיקיות ותופרים את האזור. נשארת צלקת קווית, שבדרך כלל מוסתרת בשיער. להרחבה
השתלה בשיטת FUE (Follicular unit excision): שיטת השתלה שבה כל יחידה זקיקית נלקחת בנפרד מאזור התורם בעזרת מכשיר חיתוך עגול זעיר. נשארות צלקות נקודתיות קטנות במקום צלקת קווית. להרחבה
השתלת שיער (Hair transplantation): ניתוח שבו מעבירים יחידות זקיקיות מאזור תורם, בדרך כלל העורף, לאזורים דלילים. מתאים בעיקר להתקרחות תורשתית כשיש מספיק שיער באזור התורם, ובדרך כלל נדרש גם טיפול תרופתי כדי לשמור על השיער הקיים. להרחבה
התקרחות גברית (Male pattern hair loss): הצורה של אלופציה אנדרוגנטית אצל גברים: נסיגה של קו השיער במצח וברקות (מפרצים) ודלילות בקודקוד, שמתקדמות בהדרגה לאורך שנים. להרחבה

ז

זקיק שיער (Hair follicle): מבנה זעיר בעור שממנו צומחת השערה. בבסיסו נמצאת הפפילה הדרמלית, ולצדו בלוטת חלב ושריר קטן שמזקיף את השערה. להרחבה

ח

חלב (סבום) (Sebum): חומר שומני שמופרש מבלוטות החלב שבזקיקים ושומר על לחות העור והשיער. הפרשה מוגברת מתבטאת בשיער ובקרקפת שמשמינים מהר. להרחבה

ט

טיפול באור בעוצמה נמוכה (Low-level laser/light therapy, photobiomodulation): חשיפה של הקרקפת לאור אדום או לאור לייזר בעוצמה נמוכה, שלא מחמם ולא חותך את הרקמה. נבדק בעיקר בהתקרחות תורשתית, בדרך כלל כתוספת לטיפולים אחרים. להרחבה
טלוגן (Telogen): שלב המנוחה של הזקיק, שנמשך כשלושה חודשים. בסופו השערה הישנה נושרת ושערה חדשה מתחילה לצמוח מאותו זקיק. בקרקפת תקינה רק מיעוט מהשערות נמצא בשלב הזה. להרחבה
טלוגן אפלוביום (Telogen effluvium): נשירה מפושטת שבה חלק גדול מהשערות עובר בבת אחת לשלב המנוחה ונושר כחודשיים עד שלושה חודשים אחרי גורם מעורר, כמו חום גבוה, לידה, ניתוח, דיאטה חריפה או לחץ נפשי. ברוב המקרים היא חולפת מעצמה כשהגורם חולף. להרחבה
טלוגן אפלוביום כרוני (Chronic telogen effluvium): נשירה מסוג טלוגן שנמשכת מעבר לזמן ההחלמה הרגיל של 6 עד 9 חודשים, לעיתים שנים ובגלים, בעיקר אצל נשים. אין לה הגדרה מוסכמת אחת. לפעמים לא נמצא לה גורם ברור, וחשוב להבדיל אותה מהתקרחות תורשתית. להרחבה
טריכוגרם (Trichogram): עקירה של כמה עשרות שערות ובדיקה של שורשיהן במיקרוסקופ, כדי להעריך איזה חלק מהן בשלב הגדילה ואיזה בשלב המנוחה. היום משתמשים בו פחות, כי טריכוסקופיה נותנת מידע דומה בלי עקירה. להרחבה
טריכודיניה (Trichodynia): כאב, צריבה או רגישות בקרקפת שמופיעים אצל אנשים עם נשירת שיער, לעיתים בתחושה של כאב "בשורשי השיער". שכיחה בנשירה מפושטת מסוג טלוגן וגם בהתקרחות תורשתית, ולא בהכרח משקפת את כמות הנשירה. להרחבה
טריכוטילומניה (Trichotillomania): דחף חוזר לתלוש שערות, שמוביל לאזורים דלילים עם שערות שבורות באורכים שונים. מופיעה גם אצל ילדים ומתבגרים, והטיפול העיקרי הוא התנהגותי. תלישת שיער (טריכוטילומניה)
טריכוסקופיה (Trichoscopy): בדיקה של הקרקפת והשערות בהגדלה, בעזרת דרמטוסקופ או מצלמה דיגיטלית. היא לא פולשנית ולא כואבת, ומראה סימנים שלא רואים בעין, שעוזרים להבדיל בין סוגי נשירה. להרחבה
טריכורקסיס נודוזה (Trichorrhexis nodosa): נקודות חולשה לאורך השערה שבהן הסיבים מתפצלים, כך שבהגדלה הם נראים כמו שתי מברשות שנדחקו זו לתוך זו, והשערה נשברת שם. בדרך כלל נגרמת מנזק מכני או כימי. שיער שנשבר
טריקולוג (Trichologist): כינוי למי שעוסק בטיפוח ובטיפול בשיער ובקרקפת. טריכולוגיה אינה מקצוע בריאות מוסדר בישראל, וטריקולוג שאינו רופא אינו רשאי לאבחן מחלות או לרשום תרופות. להרחבה

י

יחידה זקיקית (Follicular unit): קבוצה טבעית של שערה אחת עד ארבע שערות שיוצאות יחד מאותו פתח בעור. בהשתלת שיער מעבירים יחידות כאלה. להרחבה

ל

ליכן פלנופילאריס (Lichen planopilaris): מחלה דלקתית שגורמת לנשירה מצלקתית. מופיעים אדמומיות וקשקשים סביב פתחי הזקיקים, ולעיתים גרד, צריבה או רגישות בקרקפת. להרחבה

מ

מבחן משיכה (Hair pull test): בדיקה פשוטה שבה מושכים בעדינות צרור קטן של שערות ובודקים כמה מהן נעקרות. כשנעקרות יותר משערות בודדות זה סימן לנשירה פעילה. להרחבה
מזותרפיה לקרקפת (Scalp mesotherapy): הזרקות שטחיות ומרובות של תמיסות לעור הקרקפת. ההרכבים משתנים ממקום למקום, והראיות ליעילות מוגבלות. להרחבה
מחזור השיער (Hair growth cycle): כל זקיק עובר שוב ושוב שלושה שלבים עיקריים: גדילה (אנאגן), מעבר (קטאגן) ומנוחה (טלוגן), ובסוף המחזור השערה נושרת ומתחלפת. הזקיקים לא מסונכרנים זה עם זה, ולכן ביום רגיל נושרות רק חלק קטן מהשערות. כמה שערות נושרות ביום?
מינוקסידיל (Minoxidil): תרופה שבשימוש מקומי על הקרקפת היא אחד הטיפולים המבוססים בהתקרחות תורשתית בגברים ובנשים. נחשב שהיא מאריכה את שלב הגדילה של הזקיק, ובתחילת הטיפול יכולה להופיע נשירה זמנית. להרחבה
מיניאטוריזציה (Miniaturization): תהליך הדרגתי שבו זקיק מייצר עם כל מחזור שערה דקה, קצרה ובהירה יותר, עד שערה דמוית פלומה. זה המנגנון המרכזי של התקרחות תורשתית, והוא נראה היטב בטריכוסקופיה. התקרחות גברית
מלסזיה (Malassezia): שמרים שחיים באופן טבעי על העור וניזונים מהחלב. הם מעורבים בקשקשים ובסבוריאה, ושמפו עם חומר נגד פטריות, כמו קטוקונזול, מפחית אותם. שמפו נגד נשירה
מעכבי JAK (JAK inhibitors): תרופות בבליעה שחוסמות מסלול של אותות דלקתיים בתוך תאי מערכת החיסון. חלקן מאושרות לטיפול באלופציה אראטה נרחבת, ונדרשות לפניהן בדיקות ובמהלכן מעקב. להרחבה

נ

נקודות צהובות (Yellow dots): פתחי זקיקים מלאים בחלב (סבום) ובקרטין, שנראים בטריכוסקופיה כנקודות צהבהבות. שכיחים באלופציה אראטה, ויכולים להופיע גם בהתקרחות תורשתית. להרחבה
נקודות שחורות (Black dots): שערות שנשברו בגובה פני הקרקפת ונראות בטריכוסקופיה כנקודות כהות בתוך פתחי הזקיקים. מופיעות למשל באלופציה אראטה, בפטרת בקרקפת ובתלישת שיער. להרחבה
נשירה אחרי לידה (Postpartum telogen effluvium): טלוגן אפלוביום שמופיע בדרך כלל חודשיים עד ארבעה חודשים אחרי לידה, כשהשערות שנשארו בשלב הגדילה בזמן ההריון עוברות יחד לשלב המנוחה. ברוב המקרים חולף בהדרגה בתוך חודשים. להרחבה
נשירה לא מצלקתית (Non-scarring alopecia): נשירה שבה הזקיקים נשמרים, כמו בהתקרחות תורשתית, בטלוגן אפלוביום ובאלופציה אראטה, ולכן יש אפשרות לצמיחה מחדש. להרחבה
נשירה מצלקתית (Scarring (cicatricial) alopecia): קבוצת מחלות שבהן דלקת הורסת את זקיקי השיער ומחליפה אותם ברקמת צלקת, ולכן באזור שנפגע השיער לא צומח מחדש. אבחון וטיפול מוקדמים נועדו לעצור את ההתקדמות. להרחבה
נשירת שיער נשית (Female pattern hair loss): הצורה של אלופציה אנדרוגנטית אצל נשים: דלילות מפושטת במרכז הקרקפת והרחבה של השביל, בדרך כלל כשקו השיער הקדמי נשמר. להרחבה

ס

סבוריאה (דלקת עור סבוראית) (Seborrheic dermatitis): דלקת עור כרונית שמופיעה באזורים עשירים בבלוטות חלב, ובקרקפת גורמת לקשקשים שומניים, לאדמומיות ולגרד. קשורה לשמרים מסוג מלסזיה ונוטה להתלקח ולהירגע לסירוגין. להרחבה
סולם לודוויג (Ludwig scale): סולם לדירוג נשירת שיער נשית בשלוש דרגות, לפי מידת הדלילות במרכז הקרקפת. להרחבה
סולם נורווד (Hamilton–Norwood scale): סולם לדירוג חומרה של התקרחות גברית בשבעה שלבים עיקריים, מנסיגה קלה בקו השיער ועד התקרחות נרחבת של החלק העליון של הראש. משמש לתיעוד ולמעקב. להרחבה

פ

פוטוטריכוגרם (Phototrichogram): צילום בהגדלה של אזור קטן בקרקפת שבו השערות נגזזו קצר, וצילום חוזר אחרי כמה ימים. כך מודדים צפיפות, קצב צמיחה ואחוז השערות שצומחות. להרחבה
פוליקוליטיס (דלקת זקיקים) (Folliculitis): דלקת בזקיק השיער, שנראית כנקודה אדומה ורגישה, לרוב עם ראש מוגלתי קטן. הגורם יכול להיות חיידק, שמר, גילוח או תרופה, והטיפול תלוי בו. להרחבה
פטרת בקרקפת (גזזת) (Tinea capitis): זיהום פטרייתי של הקרקפת והשערות, שכיח בעיקר אצל ילדים. גורם לקרחות עם קשקשים ושערות שבורות, ומטופל בתרופות נגד פטריות בבליעה, כי טיפול מקומי לבד לא מספיק. נשירת שיער אצל ילדים
פלזמה עשירה בטסיות (PRP, platelet-rich plasma): תרכיז שמופק מדם של המטופל עצמו ומוזרק לקרקפת, מתוך הנחה שגורמי הגדילה שבטסיות תומכים בזקיקים. בהתקרחות תורשתית יש מחקרים שמראים תועלת, אבל הפרוטוקולים לא אחידים והראיות עדיין מוגבלות. להרחבה
פסוריאזיס בקרקפת (Scalp psoriasis): מחלה דלקתית כרונית של העור שבקרקפת יוצרת רבדים אדומים ומוגדרים עם קשקשים כסופים עבים, שלעיתים עוברים את קו השיער אל המצח ומאחורי האוזניים. להרחבה
פפילה דרמלית (Dermal papilla): קבוצת תאים בבסיס הזקיק שמעבירה אותות לתאים שמייצרים את השערה ומווסתת את גודלה ואת משך הגדילה. זה אחד המקומות שבהם אנדרוגנים פועלים בהתקרחות תורשתית.
פריטין (Ferritin): חלבון שאוגר ברזל. הבדיקה שלו בדם משקפת את מאגרי הברזל בגוף, והיא מהבדיקות הנפוצות בבירור נשירה. פריטין נמוך שכיח אצל נשים עם נשירה, אבל ערך היעד המדויק לשיער עדיין שנוי במחלוקת. להרחבה

צ

צפיפות שיער (Hair density): מספר השערות ביחידת שטח של הקרקפת, בדרך כלל לסנטימטר רבוע. נמדדת בטריכוסקופיה ממוחשבת ומשמשת להשוואה לאורך זמן. שיער דליל

ק

קוטיקולה (Hair cuticle): השכבה החיצונית של השערה, שבנויה מתאים שטוחים שחופפים זה לזה כמו רעפים ומגינים על פנים השערה. נזק לקוטיקולה מחום, מצבע או מהחלקה הופך את השערה למחוספסת ושבירה. שיער שנשבר
קטאגן (Catagen): שלב מעבר קצר, של כשבועיים עד שלושה שבועות, שבו הזקיק מפסיק לייצר שערה ומתכווץ לקראת שלב המנוחה.
קשקשים (Dandruff): קילוף של פתיתי עור קטנים מהקרקפת, בדרך כלל בלי דלקת ניכרת. נחשב לצורה הקלה של סבוריאה. להרחבה
קשקשת סביב הזקיק (Perifollicular scaling): קשקשים שיוצרים מעין צווארון סביב בסיס השערות, ונראים היטב בטריכוסקופיה. סימן אופייני לליכן פלנופילאריס ולאלופציה פיברוטית חזיתית. להרחבה

ש

שונות בעובי השערות (Hair shaft diameter variability (anisotrichosis)): מצב שבו באותו אזור יש שערות בעוביים שונים מאוד. בטריכוסקופיה, שונות של יותר מ-20% בעובי השערות היא אחד הסימנים של התקרחות תורשתית. להרחבה
שערות טרמינליות (Terminal hair): שערות עבות, ארוכות ובעלות צבע, כמו שיער הקרקפת, הגבות והזקן.
שערות סימן קריאה (Exclamation mark hairs): שערות קצרות ששבורות בקצה והולכות ומצטרות לכיוון הקרקפת, כך שהן נראות כמו סימן קריאה. סימן אופייני לאלופציה אראטה פעילה, שנראה בבדיקה ובטריכוסקופיה. קרחת עגולה בראש
שערות פלומה (Vellus hair): שערות דקות מאוד, קצרות ובהירות, כמו השיער העדין שעל רוב שטח הגוף. בהתקרחות תורשתית שערות רגילות בקרקפת הופכות בהדרגה לשערות דמויות פלומה.

ת

תפקודי בלוטת התריס (Thyroid function tests, TSH): בדיקות דם שמעריכות את פעילות בלוטת התריס, בראשן TSH. גם פעילות יתר וגם תת-פעילות של הבלוטה יכולות לגרום לנשירה מפושטת, ולכן הן חלק נפוץ מהבירור. להרחבה

על המילון

ההגדרות כאן קצרות בכוונה, ונועדו לעזור להבין מונחים שחוזרים בבדיקה, בסיכום ביקור או במאמרים. הן מבוססות על הנחיות מקצועיות ועל סקירות בתחום נשירת השיער, הטריכוסקופיה והנשירה המצלקתית¹²³⁴, על מקור מידע רפואי לציבור על מחזור השיער וטלוגן אפלוביום⁵, ועל סקירה עדכנית על אלופציה אראטה⁶. ההרחבה, עם המקורות לכל נושא, נמצאת במדריכים שמקושרים ליד כל מונח.

שמות של תרופות מופיעים כאן בשם הגנרי בלבד. הגדרה במילון אינה המלצה על טיפול: ההחלטה על אבחנה ועל טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.

תרשים של זקיק שיער בשלב טלוגן (מנוחה) לצד זקיק בשלב אנאגן (גדילה) — זקיק בשלב טלוגן (מנוחה, משמאל) ובשלב אנאגן (גדילה, מימין), שני שלבים שמוגדרים במילון. תמונה: Cancedda R, Mastrogiacomo M, Wikimedia Commons, CC BY 4.0.

דרמוסקופ ידני מנורתי, המכשיר שבעזרתו בודקים את הקרקפת בהגדלה בטריכוסקופיה — דרמוסקופ ידני, מכשיר שמשמש להגדלת הקרקפת והשערות בבדיקת טריכוסקופיה. תמונה: Frank33, Wikimedia Commons, CC BY-SA 3.0.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין אנאגן, קטאגן וטלוגן?

אלה שלושת השלבים העיקריים במחזור החיים של כל זקיק: אנאגן הוא שלב הגדילה ונמשך שנים, קטאגן הוא שלב מעבר של כמה שבועות, וטלוגן הוא שלב המנוחה, שנמשך כשלושה חודשים ובסופו השערה נושרת ומתחלפת.

מה ההבדל בין נשירה מצלקתית ללא מצלקתית?

בנשירה לא מצלקתית הזקיקים נשמרים ולכן השיער יכול לצמוח מחדש. בנשירה מצלקתית דלקת הורסת את הזקיקים ומחליפה אותם ברקמת צלקת, ולכן האבחון המוקדם חשוב: המטרה היא לעצור את ההתקדמות לפני שהנזק מתרחב.

מה זה DHT ולמה הוא קשור להתקרחות?

DHT (דיהידרוטסטוסטרון) הוא הורמון אנדרוגני שנוצר מטסטוסטרון בעזרת האנזים 5-אלפא רדוקטאז. אצל מי שיש לו נטייה תורשתית, הוא גורם לזקיקים רגישים בקרקפת לעבור מיניאטוריזציה ולייצר שערות דקות וקצרות יותר.

אפשר לקשר למונח מסוים במילון?

כן. לכל מונח יש כתובת קבועה משלו, בצורה /library/hair-glossary/#שם-המונח-באנגלית, למשל /library/hair-glossary/#trichoscopy.