טריכוסקופיה: מה זה ומה בודקים בקרקפת

מי שמתחיל בירור נשירת שיער שומע בדרך כלל את המילה “טריכוסקופיה”. בעמוד הזה נסביר מה זו, מה היא מראה בקרקפת, איך קוראים את הממצאים, ומה היא לא יכולה לעשות. את התמונה הרחבה של הבירור תמצאו בעמוד אבחון נשירת שיער, ואת המונחים בקצרה במילון המונחים.

מה זו טריכוסקופיה?

טריכוסקופיה היא הסתכלות על הקרקפת ועל השערות בהגדלה, כדי לראות פרטים שהעין אינה קולטת. ב-DermNet מתוארים שני סוגי מכשירים: דרמטוסקופ ידני, וכן מערכת וידאו-דרמטוסקופית ממוחשבת שמציגה את התמונה על מסך ושומרת אותה². הגדלה ידנית היא בדרך כלל פי 10, ובמערכות וידאו ההגדלה יכולה להגיע עד פי 1,000¹.

הבדיקה נחשבת קלה ומהירה, מקובלת על המטופלים, ושימושית גם למעקב אחרי טיפול. לפי סקירה בנושא, היא גם מקטינה את הצורך בביופסיה מהקרקפת¹. מומחים רבים רואים בה כלי אבחון חיוני בשיער⁵.

מה בודקים בטריכוסקופיה?

בודקים ארבעה מרכיבים: פתחי הזקיקים, העור סביבם, גוף השערה וכלי הדם. כך מתאר זאת DermNet². בפועל הרופא שואל כמה שאלות:

• עובי השערות: האם כולן דומות, או שיש שערות עבות לצד דקות. ראו מיניאטוריזציה.
• פתחי זקיקים: האם הם פתוחים, ממולאים בחומר, או חסרים.
• שברי שערות: האם יש שערות קצרות, שבורות או בצורת סימן קריאה.
• העור: קשקשים, אדמומיות ודפוס כלי הדם.
• מספר השערות ביחידה זקיקית: שערה אחת, שתיים או יותר.

במערכת ממוחשבת אפשר גם למדוד מספרית את הצפיפות והקוטר ולהשוות בין ביקורים. על כך תוכלו לקרוא במדידת צפיפות שיער.

אילו ממצאים רומזים על אילו אבחנות?

לכל סוג נשירה יש דפוס אופייני, אבל הממצאים הם רמזים ולא פסק דין. הטבלה מסכמת את העיקרי, לפי הסקירות שפורסמו.

בסקירה שיטתית על התקרחות תורשתית, שונות בקוטר נמצאה אצל כ-94% מהמטופלים, שערות פלומה אצל כ-66% והילה סביב הזקיק אצל כ-43%³. באלופציה אראטה, לפי סקירה אחרת, “אין סימן ייחודי אחד, והסימנים השכיחים ביותר אינם בהכרח הספציפיים ביותר”. לכן מסתמכים על כמה ממצאים יחד⁴.

מתי הטריכוסקופיה עוזרת במיוחד?

כשהמראה החיצוני דומה בין שתי אבחנות. כמה דוגמאות מהספרות:

• קרחת עגולה: אלופציה אראטה, פטרת קרקפת, תלישת שיער ונשירה ממתיחה נראות לעיתים דומה. הטריכוסקופיה עוזרת לזהות פרטים שמבדילים ביניהן⁴.
• דילול מפושט: לפי סקירה על הדרמטוסקופיה של השיער, אפשר להבחין בין התקרחות תורשתית מוקדמת לנשירה טלוגנית, ובין נשירה צלקתית לנשירה לא צלקתית⁸.
• קרקפת אדומה: בסקירה שיטתית על 58 מאמרים נמצא שהטריכוסקופיה יכולה לשמש לאבחון מבדל של מחלות דלקתיות בקרקפת ברמת דיוק גבוהה⁹. ברבים מהמקרים השילוב עם בדיקה קלינית מספיק, ובלי ביופסיה⁷.
• בחירת אזור לביופסיה: כשצריך ביופסיה, הטריכוסקופיה מכוונת לאזור הנכון².

מה הטריכוסקופיה לא עושה?

היא לא מחליפה שיחה, בדיקה קלינית ובדיקות כשצריך. כמה מגבלות:

• אין סימן יחיד שמאבחן לבדו, ולכן קריאה נכונה דורשת הקשר קליני⁴.
• בטלוגן אפלוביום האבחנה נשענת בעיקר על ההיסטוריה ועל מבחן משיכה, ולפי DermNet גם על טריכוגרם ובמקרים מסוימים על ביופסיה¹⁰. ראו טלוגן אפלוביום.
• לפעמים צריך גם ביופסיה, בעיקר כשיש חשד לנשירה צלקתית או כשהתמונה לא ברורה¹¹.
• הכנה לפני הבדיקה: ב-DermNet מצוין שחפיפה ימים ספורים לפני הבדיקה עלולה להשפיע על הדיוק, וש”קשקשים יכולים להסתיר כלי דם”². שאלו בתיאום התור אם יש הנחיה.

המכשיר הוא כלי הדמיה שמסייע לרופא, ואינו תחליף לבדיקה רפואית.

איך מתבצעת הבדיקה בקליניקה?

ד”ר דנה בוכבוט מבצעת טריכוסקופיה ממוחשבת, כחלק מהבירור הראשוני וביקורי המעקב. מצלמים כמה אזורים בקרקפת, משווים לעורף שבדרך כלל פחות מושפע מהתקרחות תורשתית, ושומרים את התמונות להשוואה בביקור הבא. על מה שנמדד בבדיקה ממוחשבת ועל המגבלות שלה, קראו במדידת צפיפות שיער ומעקב אחרי טיפול.

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

כדאי לפנות כשיש נשירה שנמשכת יותר מכמה חודשים, דילול הדרגתי, אזור קרחת, או סימנים בקרקפת כמו אדמומיות, גרד, כאב או קילוף. ככל שהאבחנה מוקדמת יותר, כך יש יותר אפשרויות. לבירור מסודר ראו אבחון נשירת שיער, ולהבנת האפשרויות אחרי האבחנה תוכנית טיפול ביתית וPRP לשיער.

המידע בעמוד כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.