רפואת שיער

מדידת צפיפות שיער: איך מודדים ואיך עוקבים אחרי טיפול

מדידת צפיפות שיער היא ספירה של מספר השערות בסנטימטר רבוע, לרוב יחד עם מדידת קוטר, באמצעות צילום בהגדלה ותוכנה. המספרים אינם "ציון" כללי, כי הם משתנים בין אנשים ובין אזורים בקרקפת. הערך העיקרי של המדידה הוא השוואה בין ביקורים אצל אותו אדם, כדי להעריך אם הטיפול משפיע.

שערה בהגדלה מיקרוסקופית על רקע בהיר, המחשה למדידת קוטר שיער
שערה בהגדלה, תמונה להמחשה בלבד. · צילום: Juan de Vojníkov / Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0)

בקצרה

  • צפיפות היא מספר השערות בסנטימטר רבוע, וקוטר הוא עובי השערה במיקרונים12.
  • אין מספר “תקין” אחד. הערכים שונים בין אנשים, בין אזורים בקרקפת ובין אוכלוסיות3.
  • הכוח הוא בהשוואה לאורך זמן אצל אותו אדם, באותו אזור ובתנאים דומים.
  • כל שיטת מדידה מוגבלת, ולכן מפרשים אותה יחד עם שיחה ובדיקה קלינית1.
  • זה כלי הדמיה ולא תחליף לבדיקה רפואית.

כשמתחילים טיפול בנשירה, השאלה שחוזרת היא “איך אדע שזה עובד?”. העין והמראה בראי הם כלי חלקי, כי שיער גדל לאט והשינוי הדרגתי. בעמוד הזה נסביר איך מודדים צפיפות וקוטר, מה המספרים אומרים, ואיך בונים מעקב הוגן.

אילו שיטות קיימות למדידת שיער?

יש שיטות פשוטות ושיטות אנליטיות, ואף אחת מהן אינה “אידיאלית” לבדה. סקירה מקיפה חילקה את שיטות ההערכה לשלוש קבוצות: לא פולשניות (שאלונים, ספירת שערות, צילום כללי, דרמטוסקופיה, פוטוטריכוגרם, TrichoScan), חצי פולשניות (טריכוגרם) ופולשניות (ביופסיה)1. מסקנת הסוקרים: כל שיטה נשענת על ניסיון בפרשנות, וכשמפרשים בזהירות היא כלי חשוב לאבחון ולמעקב. צילום כללי הוא חלק חשוב בכל מרפאת שיער, ושיטות אנליטיות כמו פוטוטריכוגרם נעשות לרוב בהקשר של מחקר1.

שיטהמה היא נותנתמגבלה עיקרית
ספירת שערות שנושרותהערכה גסה של כמות הנשירהמשתנה לפי הכנה ודיוק
צילום כללימעקב חזותיתלוי בתאורה ובזווית
טריכוסקופיהתמונה מוגדלת וממצאים איכותייםדורשת פרשנות רופאה
פוטוטריכוגרם ממוחשבצפיפות, קוטר, יחס אנאגן-טלוגןמגבלות בזיהוי אוטומטי
טריכוגרם (עקירה)שלב הצמיחה של שערות שנעקרוחצי פולשני, ומתאים למקרים נבחרים

מה אומרים המספרים?

צפיפות וקוטר הם ערכים יחסיים. הם משתנים בין אנשים, בין אזורים ובין אוכלוסיות. במחקר על 120 מבוגרים בריאים ממוצא ערבי נמדדה צפיפות ממוצעת של כ-147 שערות לסמ”ר ועובי ממוצע של כ-87 מיקרון, עם הבדלים מובהקים בין אזורי הקרקפת, והחוקרים ציינו שיש להתחשב בכך באבחון3. לכן מספר שנמדד אצל אדם אחד אינו “תקין” או “לא תקין” לבדו.

אחד הרמזים החשובים נוגע לקוטר. בהתקרחות תורשתית מופיעה שונות בקוטר: שערות עבות לצד דקות. בסקירה על ממצאי טריכוסקופיה, שונות בקוטר נמצאה אצל כ-94% מהמטופלים עם התקרחות תורשתית4. במחקר על 143 נשים, בנשירה טלוגנית כרונית הפרמטרים נשארו דומים בין אזורי הקרקפת, ואילו בהתקרחות תורשתית היו שינויים תלויי אזור, בולטים במיוחד באזור הקדמי5.

ספירה פשוטה של 60 שניות

ספירת 60 שניות היא דרך סטנדרטית להעריך כמה שערות נושרות בשטיפה. מסרקים את השיער 60 שניות לפי הנוהל, וסופרים. במחקר על 60 גברים בריאים בני 20 עד 60, הממוצע היה כ-10 שערות, והתוצאות היו עקביות בין ימים ואף אחרי חצי שנה6. זה כלי גס שמתאים לעקוב אחרי נשירה, אבל הוא אינו מודד צפיפות, ולא יספר אם הקרקפת מדללת.

איך עוקבים אחרי טיפול נכון?

מצלמים את אותו אזור, באותן הגדרות, ומשווים בין ביקורים. כמה עקרונות:

  • אזורים קבועים: צילום של נקודות מסומנות, בדרך כלל כולל עורף שמשמש לייחוס.
  • תנאים דומים: תאורה, זווית, אורך שיער ומצב הקרקפת.
  • סבלנות לשיער: שיער צומח לאט, ולכן המדידה הראשונה אחרי חודשים. במחקר על TrichoScan נצפה שינוי בספירת השערות ובעובי המצטבר אחרי 3 ו-6 חודשים מתחילת טיפול2. ראו ציר זמן של טיפול בנשירה.
  • מבט כולל: מספרים, תמונות כלליות ותחושת המטופל משלימים זה את זה.
רופא ומטופל בשיחת ייעוץ במרפאה, המחשה למעקב בביקורים
מעקב בביקורים עם צילום באותם תנאים. תמונה להמחשה: Vitaly Gariev, Unsplash (מקור).

כדאי לדעת שגם סולמות חזותיים מוגבלים. במחקר על סולם נורווד-המילטון, ההסכמה בין רופאי עור הייתה נמוכה, וגם הערכה חוזרת של אותו רופא אחרי שלושה חודשים לא הייתה עקבית7. זו סיבה נוספת להשלים מדידה אובייקטיבית. ראו סולם נורווד.

מה המדידה לא יכולה לעשות?

היא לא קובעת אבחנה ולא מבטיחה תוצאה. מדידה ממוחשבת מדווחת על מצב השיער בנקודה בזמן, והפרשנות תלויה בהקשר: תרופות, בדיקות דם, אירועים קודמים והיסטוריה משפחתית. כמו כן, שיטות אוטומטיות עלולות לפספס שערות, ולכן הצילום נבדק.

מתי כדאי לפנות?

כדאי לפנות כשיש דילול הדרגתי, נשירה שנמשכת, או רצון לבחון אם טיפול עובד. לבירור ראו אבחון נשירת שיער, ולטיפולים מינוקסידיל וPRP לשיער. המידע בעמוד כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי.

שאלות נפוצות

מה זו צפיפות שיער?

צפיפות שיער היא מספר השערות בשטח נתון, בדרך כלל בסנטימטר רבוע. היא נמדדת בצילום בהגדלה ובתוכנה שסופרת את השערות באזור מוגדר.

מה צפיפות השיער התקינה?

אין מספר אחד שמתאים לכולם. במחקר על 120 מבוגרים בריאים ממוצא ערבי נמדדה צפיפות ממוצעת של כ-147 שערות לסמ"ר ועובי ממוצע של כ-87 מיקרון, עם הבדלים מובהקים בין אזורי הקרקפת. ערכים יכולים להיות שונים באוכלוסיות אחרות.

האם אפשר למדוד צפיפות שיער בבית?

אפשר לעקוב באופן גס אחרי הנשירה באמצעות ספירת שערות. ספירה של 60 שניות סטנדרטית נמצאה בעלת ממוצע של כ-10 שערות אצל גברים בריאים. מדידת צפיפות וקוטר מדויקת דורשת הגדלה ותוכנה.

מה ההבדל בין פוטוטריכוגרם לטריכוסקופיה?

טריכוסקופיה היא הסתכלות בהגדלה על הקרקפת והשערות. פוטוטריכוגרם הוא צילום מוגדל של אזור מוגדר ומדידה שלו, ובשיטות ממוחשבות גם זיהוי שערות בשלב צמיחה ומנוחה. מערכות ממוחשבות משלבות את שתיהן.

כל כמה זמן מודדים שוב?

שיער גדל לאט, ולכן בדרך כלל מודדים כל כמה חודשים ולא כל שבוע. בניסוי על שיטה ממוחשבת נצפה שינוי בספירה ובעובי אחרי 3 ו-6 חודשים. התדירות המדויקת נקבעת לפי הטיפול והמטופל.

האם מדידה ממוחשבת מדויקת יותר מעין?

מדידה עקבית יכולה לתפוס שינויים קטנים שהעין מפספסת. במחקר על סולם נורווד נמצאה הסכמה נמוכה בין רופאים ובין שתי הערכות של אותו רופא. עם זאת גם לשיטות אוטומטיות יש מגבלות, והן דורשות בדיקה של הצילום.

האם הצפיפות יכולה לרדת גם בזמן טיפול?

זה אפשרי. התקרחות תורשתית היא תהליך מתמשך, ולכן מעקב עוזר להבחין אם הקצב משתנה ולהתאים את התוכנית עם הרופאה. אין להסיק מסקנות מביקור בודד.

האם הצלחת הטיפול נמדדת רק בצפיפות?

לא. מסתכלים גם על קוטר השערות, על ההרגשה של המטופל, על צילומים כלליים ועל מדדים נוספים. מספר אחד לא מספר את כל הסיפור.

האם אפשר להשוות לצילום של מישהו אחר?

לא כדאי. צבע שיער, עובי, גזע והאזור שנבדק משפיעים על המספרים. ההשוואה ההוגנת היא בין ביקורים של אותו אדם, באותו אזור ובתנאים דומים.

עוד בנושא

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.

קביעת תור