מדידת צפיפות שיער: איך מודדים ואיך עוקבים אחרי טיפול

כשמתחילים טיפול בנשירה, השאלה שחוזרת היא “איך אדע שזה עובד?”. העין והמראה בראי הם כלי חלקי, כי שיער גדל לאט והשינוי הדרגתי. בעמוד הזה נסביר איך מודדים צפיפות וקוטר, מה המספרים אומרים, ואיך בונים מעקב הוגן.

אילו שיטות קיימות למדידת שיער?

יש שיטות פשוטות ושיטות אנליטיות, ואף אחת מהן אינה “אידיאלית” לבדה. סקירה מקיפה חילקה את שיטות ההערכה לשלוש קבוצות: לא פולשניות (שאלונים, ספירת שערות, צילום כללי, דרמטוסקופיה, פוטוטריכוגרם, TrichoScan), חצי פולשניות (טריכוגרם) ופולשניות (ביופסיה)¹. מסקנת הסוקרים: כל שיטה נשענת על ניסיון בפרשנות, וכשמפרשים בזהירות היא כלי חשוב לאבחון ולמעקב. צילום כללי הוא חלק חשוב בכל מרפאת שיער, ושיטות אנליטיות כמו פוטוטריכוגרם נעשות לרוב בהקשר של מחקר¹.

מה אומרים המספרים?

צפיפות וקוטר הם ערכים יחסיים. הם משתנים בין אנשים, בין אזורים ובין אוכלוסיות. במחקר על 120 מבוגרים בריאים ממוצא ערבי נמדדה צפיפות ממוצעת של כ-147 שערות לסמ”ר ועובי ממוצע של כ-87 מיקרון, עם הבדלים מובהקים בין אזורי הקרקפת, והחוקרים ציינו שיש להתחשב בכך באבחון³. לכן מספר שנמדד אצל אדם אחד אינו “תקין” או “לא תקין” לבדו.

אחד הרמזים החשובים נוגע לקוטר. בהתקרחות תורשתית מופיעה שונות בקוטר: שערות עבות לצד דקות. בסקירה על ממצאי טריכוסקופיה, שונות בקוטר נמצאה אצל כ-94% מהמטופלים עם התקרחות תורשתית⁴. במחקר על 143 נשים, בנשירה טלוגנית כרונית הפרמטרים נשארו דומים בין אזורי הקרקפת, ואילו בהתקרחות תורשתית היו שינויים תלויי אזור, בולטים במיוחד באזור הקדמי⁵.

ספירה פשוטה של 60 שניות

ספירת 60 שניות היא דרך סטנדרטית להעריך כמה שערות נושרות בשטיפה. מסרקים את השיער 60 שניות לפי הנוהל, וסופרים. במחקר על 60 גברים בריאים בני 20 עד 60, הממוצע היה כ-10 שערות, והתוצאות היו עקביות בין ימים ואף אחרי חצי שנה⁶. זה כלי גס שמתאים לעקוב אחרי נשירה, אבל הוא אינו מודד צפיפות, ולא יספר אם הקרקפת מדללת.

איך עוקבים אחרי טיפול נכון?

מצלמים את אותו אזור, באותן הגדרות, ומשווים בין ביקורים. כמה עקרונות:

• אזורים קבועים: צילום של נקודות מסומנות, בדרך כלל כולל עורף שמשמש לייחוס.
• תנאים דומים: תאורה, זווית, אורך שיער ומצב הקרקפת.
• סבלנות לשיער: שיער צומח לאט, ולכן המדידה הראשונה אחרי חודשים. במחקר על TrichoScan נצפה שינוי בספירת השערות ובעובי המצטבר אחרי 3 ו-6 חודשים מתחילת טיפול². ראו ציר זמן של טיפול בנשירה.
• מבט כולל: מספרים, תמונות כלליות ותחושת המטופל משלימים זה את זה.

כדאי לדעת שגם סולמות חזותיים מוגבלים. במחקר על סולם נורווד-המילטון, ההסכמה בין רופאי עור הייתה נמוכה, וגם הערכה חוזרת של אותו רופא אחרי שלושה חודשים לא הייתה עקבית⁷. זו סיבה נוספת להשלים מדידה אובייקטיבית. ראו סולם נורווד.

מה המדידה לא יכולה לעשות?

היא לא קובעת אבחנה ולא מבטיחה תוצאה. מדידה ממוחשבת מדווחת על מצב השיער בנקודה בזמן, והפרשנות תלויה בהקשר: תרופות, בדיקות דם, אירועים קודמים והיסטוריה משפחתית. כמו כן, שיטות אוטומטיות עלולות לפספס שערות, ולכן הצילום נבדק.

מתי כדאי לפנות?

כדאי לפנות כשיש דילול הדרגתי, נשירה שנמשכת, או רצון לבחון אם טיפול עובד. לבירור ראו אבחון נשירת שיער, ולטיפולים מינוקסידיל וPRP לשיער. המידע בעמוד כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.