בקצרה
- התקרחות תורשתית יכולה להתחיל כבר בגיל ההתבגרות, בעיקר כשיש היסטוריה משפחתית חזקה1.
- אצל נערות: חוסר ברזל ממחזור כבד ודיאטות הוא סיבה שכיחה לנשירה מפושטת4.
- דיאטה חריפה או הפרעת אכילה עלולות לגרום לנשירה, ולפעמים הנשירה היא הסימן הראשון56.
- קרחת עגולה מעידה בדרך כלל על אלופציה אראטה, ושערות שבורות באורכים שונים על תלישה78.
- מתי לפנות: נשירה שנמשכת יותר מכמה חודשים, דלילות שרואים, קרחת, או נשירה עם עייפות, ירידה במשקל או שינויים במחזור.
האם התקרחות תורשתית יכולה להתחיל בגיל ההתבגרות?
כן, והיא מזוהה פחות מדי בגיל הזה. סקירה שאספה 655 מקרים של התקרחות תורשתית מתחת לגיל 18 מצאה שהמצב אינו נדיר, שהוא קשור להיסטוריה משפחתית חזקה, ושאפשר לאבחן אותו בבדיקה ובטריכוסקופיה1. ההורמונים של גיל ההתבגרות, ובעיקר האנדרוגנים, הם מה שמפעיל את התהליך אצל מי שיש לו נטייה גנטית.
- אצל נערים: נסיגה במפרצים או דלילות בקודקוד, לפעמים כבר בגיל 15 עד 17. חשוב להבדיל בין "קו שיער בוגר", שינוי טבעי וקל, לבין מפרצים שמעמיקים. ראו קו שיער בוגר או מפרצים.
- אצל נערות: שביל שמתרחב במרכז הראש. כאן כדאי לבדוק גם סימנים של עודף הורמונים זכריים, כמו אקנה קשה, שיער עודף או מחזור לא סדיר9. ראו שחלות פוליציסטיות ונשירת שיער.
אין טיפול תרופתי שאושר במיוחד להתקרחות תורשתית מתחת לגיל 18, אבל סקירות מתארות שימוש במינוקסידיל ובטיפולים נוספים לפי שיקול רופא19. ההחלטה תלויה בגיל, בחומרה ובמצב הכללי. מידע נוסף בעמוד התקרחות בגיל 20.
חוסר ברזל ומחזור כבד אצל נערות
אחת הסיבות השכיחות לנשירה מפושטת אצל נערות. בגיל ההתבגרות הגוף צריך יותר ברזל, והמחזור החודשי מוסיף איבוד דם קבוע. כשמצטרפים לזה צמחונות, טבעונות או דיאטות, מאגרי הברזל (פריטין) יורדים. מטא-אנליזה מצאה רמות פריטין נמוכות יותר אצל נשים עם נשירה לא צלקתית4. עייפות, חיוורון וקוצר נשימה במאמץ הם סימנים מוכרים של חוסר ברזל10, אבל נשירה יכולה להופיע גם כשהם עדיין לא בולטים.
בדיקת דם פשוטה מראה את המצב, ותיקון החוסר נעשה בתיאום עם רופא המשפחה או רופא הילדים. פירוט בעמודים פריטין נמוך ונשירת שיער ומחזור כבד ונשירת שיער.
דיאטה, הפרעות אכילה ונשירת שיער
ירידה מהירה במשקל היא גורם מוכר לנשירה מפושטת. דיאטה חריפה, צום ממושך או תזונה דלה בחלבון עלולים לגרום לחלק גדול מהשערות לעבור לשלב המנוחה, והנשירה מתחילה כחודשיים עד ארבעה חודשים אחר כך2.
בגיל ההתבגרות חשוב לחשוב גם על הפרעות אכילה. נשירת שיער, עור יבש והפסקת מחזור נמנים עם הסימנים הגופניים של אנורקסיה6, ובסקירה על סימני עור בהפרעות אכילה נמצא שסימנים כאלה מופיעים כמעט תמיד באנורקסיה ובבולימיה קשות, וטלוגן אפלוביום הוא אחד מהם5. מתבגרים נוטים להסתיר את ההגבלה באכילה, ולכן לפעמים דווקא הנשירה היא מה שמביא לבדיקה. אם יש חשש, כדאי לפנות לרופא המשפחה ולקבל הכוונה לגורם מקצועי.
אלופציה אראטה ותלישת שיער
שני מצבים שנראים אחרת לגמרי מנשירה מפושטת.
- אלופציה אראטה: קרחת עגולה וחלקה שמופיעה בפתאומיות, בקרקפת, בגבות או בזקן. מדובר במצב אוטואימוני, והוא שכיח גם בבני נוער7. בשנים האחרונות נבדקו תרופות מקבוצת מעכבי JAK גם אצל מתבגרים מגיל 12 עם נשירה נרחבת11. ראו אלופציה אראטה.
- תלישת שיער (טריכוטילומניה): דחף חוזר למשוך ולתלוש שערות, שמתחיל לעיתים קרובות סביב גיל ההתבגרות. האזור נראה לא סדיר, והשערות בו שבורות באורכים שונים8. לפי סקירה שיטתית, כ-1 מכל 100 אנשים עומד בהגדרה של טריכוטילומניה12. ראו תלישת שיער.
לשני המצבים יש השפעה רגשית משמעותית. סקירה על ילדים ובני נוער עם אלופציה אראטה מצאה פגיעה באיכות החיים13, ולכן חשוב להתייחס גם לצד הזה, ולא רק לשיער.
תסרוקות, החלקות ותרופות
גורמים שקל לפספס, ושחלקם בשליטה מלאה.
- קוקו או צמות מתוחים, תוספות שיער והחלקות חוזרות עלולים לגרום לנשירה ממתיחה בקו השיער ולשבירת שיער3. ראו נשירה ממתיחה ושבירת שיער.
- איזוטרטינואין לאקנה עלול לגרום לנשירה זמנית אצל חלק מהמטופלים. ראו נשירה מאיזוטרטינואין.
- סטרואידים אנבוליים ותוספי "טסטוסטרון" בחדר הכושר עלולים להאיץ התקרחות אצל מי שיש לו נטייה. ראו סטרואידים ונשירת שיער.
- מחלה עם חום, קורונה או לחץ נפשי משמעותי לפני כמה חודשים יכולים להסביר נשירה מפושטת זמנית2.
אילו בדיקות עושים?
מתחילים בשיחה ובבדיקת הקרקפת, ולא בסדרת בדיקות גורפת. הרופא שואל מתי התחילה הנשירה, מה קרה בחודשים שלפניה, על תזונה, מחזור, תרופות, תוספים והיסטוריה משפחתית. בבדיקה טריכוסקופית רואים אם השערות מתדקקות, כמו בהתקרחות תורשתית, אם יש סימנים של אלופציה אראטה או תלישה, ואם הקרקפת מודלקת114.
בדיקות הדם נבחרות לפי הממצאים, ולעיתים קרובות כוללות ספירת דם, פריטין ותפקודי בלוטת התריס. אצל נערה עם סימנים של עודף הורמונים זכריים נבדקים גם הורמונים, בתיאום עם רופא נשים או אנדוקרינולוג9. פירוט בעמוד בדיקות דם לנשירת שיער.
איך נראה בירור נשירה בגיל ההתבגרות אצל ד"ר דנה בוכבוט?
שיחה רגועה, בדיקה מדויקת, ותוכנית שמתאימה לגיל. הבירור נעשה עם ההורה ועם המתבגר או המתבגרת, ומתחיל בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת של הקרקפת. לפי הממצאים נבחרות בדיקות דם ממוקדות, וכשצריך מתואם המשך עם רופא הילדים, רופא הנשים או גורם מקצועי אחר. ברוב המקרים אבחנה ברורה כבר מורידה הרבה מהדאגה.
כשמתברר שמדובר בהתקרחות תורשתית מוקדמת, ד"ר דנה מסבירה מה אפשר לעשות כבר עכשיו ומה כדאי לדחות לגיל מאוחר יותר. לתיאום: וואטסאפ או 054-556-8871.
שאלות נפוצות
האם זה נורמלי שנושר שיער בגיל 15 או 16?
נשירה של עשרות שערות ביום היא תקינה בכל גיל. נשירה חזקה שנמשכת כמה חודשים, דלילות שרואים או קרחת אינן חלק רגיל מגיל ההתבגרות, וכדאי לבדוק אותן.
האם נער בן 17 יכול להתחיל להתקרח?
כן. התקרחות תורשתית יכולה להתחיל בגיל ההתבגרות, בעיקר כשיש התקרחות במשפחה. בדיקה טריכוסקופית עוזרת להבדיל בין קו שיער בוגר לבין התחלה של התקרחות.
למה נושר שיער אצל נערות?
הסיבות השכיחות הן חוסר ברזל, דיאטות, נשירה אחרי מחלה או לחץ, תסרוקות מתוחות, ולעיתים דלילות תורשתית או עודף הורמונים זכריים. בדיקה ובדיקות דם ממוקדות עוזרות לזהות את הסיבה.
האם מתבגרים יכולים להשתמש במינוקסידיל?
מינוקסידיל לא אושר במיוחד לגיל הזה, אבל סקירות מתארות שימוש בו לפי שיקול רופא. ההחלטה נעשית אחרי אבחנה, ולא על דעת עצמם.
האם השיער יחזור אחרי נשירה מדיאטה?
בדרך כלל כן, כשהתזונה חוזרת להיות מאוזנת ומתקנים חוסרים. הנשירה נרגעת בתוך כמה חודשים, והצמיחה מחדש איטית.
מתי לפנות לרופא עם נשירה של מתבגר?
כשהנשירה נמשכת יותר משלושה חודשים, כשיש קרחת או דלילות שרואים, כשהשערות נראות שבורות, או כשיש גם עייפות, ירידה במשקל או שינויים במחזור.
עוד בנושא
נשירת שיער אצל ילדים
פטרת, אלופציה אראטה, תלישה ומה עושים בגיל צעיר.
לקריאההתקרחות בגיל 20
מתי מטפלים, ומתי מוקדם להשתלה.
לקריאהפריטין נמוך ונשירת שיער
בדיקות, טיפול ומתי מתקנים.
לקריאהתלישת שיער (טריכוטילומניה)
סיבות, סימנים וטיפול.
לקריאהאלופציה אראטה
למה נושר שיער בעיגולים ומה אפשר לעשות.
לקריאהנשירה מאיזוטרטינואין
כמה זה שכיח, ולמה זה בדרך כלל זמני.
לקריאההמידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.
