סוכרת ונשירת שיער: מה באמת קשור, ומה לבדוק

האם סוכרת גורמת לנשירת שיער?

לא באופן ישיר וקבוע, אבל יש כמה קשרים חשובים. סקירה על ביטויי העור של סוכרת מצאה שבעיות עור מופיעות אצל כשליש מהאנשים עם סוכרת, ולעיתים עוד לפני האבחנה, ושזיהומי עור, כולל זיהומים פטרייתיים, שכיחים יותר בסוכרת⁷. נשירת שיער בקרקפת לא מופיעה שם כתסמין אופייני.

לכן, כשאדם עם סוכרת מתלונן על נשירה, הבירור לא מסתפק ב"זה מהסוכרת". מחפשים את הסיבה הספציפית: נשירה מפושטת אחרי אירוע, תרופה, חוסר תזונתי, התקרחות תורשתית או אלופציה אראטה. כל אחת מהן מטופלת אחרת.

איזון לקוי, מחלה חריפה ונשירה מפושטת

הגוף מגיב ללחץ פיזי חריף, והשיער מגיב באיחור. תקופה של סוכר גבוה מאוד, אשפוז, זיהום קשה, ניתוח או ירידה מהירה במשקל יכולים לגרום לחלק גדול מהשערות לעבור לשלב המנוחה. הנשירה מתחילה בדרך כלל חודשיים עד ארבעה חודשים אחרי האירוע, ונרגעת כשהגוף מתאזן⁵.

הנשירה הזו בדרך כלל חולפת. אם היא נמשכת יותר משישה חודשים, או אם הצפיפות לא חוזרת, כדאי לבדוק אם יש גורם נוסף⁸. ראו טלוגן אפלוביום ונשירה אחרי מחלה.

תרופות לסוכרת ונשירת שיער

• תרופות GLP-1 (כמו אוזמפיק ומונג׳רו): מחקר מ-2026 שכלל אלפי מבוגרים עם סוכרת סוג 2 מצא שמי שהתחילו טיפול בתרופות GLP-1 היו בסיכון גבוה יותר לנשירה לא צלקתית, בהשוואה למי שהתחילו תרופות מקבוצות אחרות. החוקרים הדגישו שהסיכון המוחלט נמוך³. חלק מהנשירה קשור כנראה לירידה המהירה במשקל. ראו נשירת שיער אחרי אוזמפיק.
• מטפורמין: חוסר בוויטמין B12 נמנה בין תופעות הלוואי השכיחות שלו⁶. אצל מי שנוטל מטפורמין ויש לו נשירה ועייפות, כדאי לבדוק B12.

לעולם לא מפסיקים תרופה לסוכרת על דעת עצמכם בגלל נשירה. מתייעצים עם הרופא המטפל, ובמקביל בודקים את השיער. ראו גם תרופות שגורמות לנשירת שיער.

תסמונת מטבולית, אינסולין והתקרחות תורשתית

נמצא קשר בין התקרחות תורשתית לבין תסמונת מטבולית. מטא-אנליזה של 19 מחקרים מצאה שתסמונת מטבולית שכיחה יותר אצל אנשים עם התקרחות תורשתית, ושיש להם מדדים מטבוליים פחות טובים, ובהם סוכר בצום, היקף מותניים, שומנים בדם ולחץ דם. הקשר היה חזק יותר אצל נשים ואצל מי שההתקרחות שלו התחילה מוקדם¹.

זה קשר סטטיסטי, ולא הוכחה שסוכר גבוה גורם להתקרחות. אבל יש לו משמעות מעשית: החוקרים ממליצים לבדוק מדדים מטבוליים אצל אנשים עם התקרחות תורשתית¹. אצל נשים, דלילות יחד עם תנגודת לאינסולין מעלה גם את השאלה של שחלות פוליציסטיות. ראו שחלות פוליציסטיות ונשירת שיער.

אלופציה אראטה וטרום סוכרת

מחקר ישראלי גדול מצא קשר. במחקר שנעשה על נתוני מכבי שירותי בריאות, שכלל יותר מ-33 אלף אנשים עם אלופציה אראטה, טרום סוכרת והשמנה היו שכיחות יותר אצל אנשים עם אלופציה אראטה מאשר בקבוצת ביקורת. שכיחות סוכרת סוג 2 עצמה הייתה דומה בשתי הקבוצות, והקשר לטרום סוכרת היה בולט במיוחד מגיל 40².

החוקרים ממליצים על בדיקה ומעקב של טרום סוכרת ומשקל אצל אנשים עם אלופציה אראטה². ראו אלופציה אראטה.

שיער שנושר ברגליים: מתי לחשוב על כלי הדם

נשירת שיער ברגליים יכולה להיות סימן להיצרות עורקים בגפיים. שירות הבריאות הבריטי מונה בין התסמינים של מחלת עורקים היקפית נשירת שיער ברגליים, עור מבריק או בצבע שונה, רגליים וכפות רגליים קרות, פצעים שלא מחלימים וציפורני רגליים שצומחות לאט. התסמין העיקרי הוא כאב ברגליים בהליכה, שחולף אחרי מנוחה קצרה. השירות ממליץ לאנשים עם סוכרת לשמור על כפות הרגליים ועל איזון הסוכר⁴.

נשירת שיער ברגליים קורית גם בגיל מבוגר ובגלל חיכוך של בגדים, אבל כשהיא מופיעה עם אחד מהסימנים האלה, צריך לפנות לרופא המשפחה. זה לא בירור של רפואת שיער, אלא של כלי הדם.

מה כדאי לבדוק כשיש סוכרת ונשירה?

אותו בירור כמו אצל כל אדם עם נשירה, עם כמה תוספות.

• זיהוי סוג הנשירה בבדיקה ובטריכוסקופיה: נשירה מפושטת, התקרחות תורשתית, קרחות עגולות או דלקת בקרקפת⁹.
• בדיקות דם לפי התמונה: ספירת דם ופריטין, תפקודי בלוטת התריס, ויטמין D, ו-B12 אצל מי שנוטל מטפורמין¹⁰⁶.
• מצב האיזון: כדאי להביא תוצאות עדכניות של המוגלובין מסוכרר ורשימת תרופות מלאה, כולל שינויים בחודשים האחרונים.
• הקרקפת: גרד, פצעונים או קשקשים חריגים, כי זיהומי עור שכיחים יותר בסוכרת⁷. ראו פוליקוליטיס בקרקפת.

איך זה נעשה אצל ד"ר דנה בוכבוט?

מתייחסים לשיער ולמצב הרפואי הכללי יחד. הבירור כולל שיחה על איזון הסוכרת, תרופות, שינויים במשקל ואירועים בחודשים האחרונים, ובדיקה טריכוסקופית ממוחשבת של הקרקפת. לפי הממצאים נבחרות בדיקות דם, וכשצריך ההמשך מתואם עם רופא המשפחה או האנדוקרינולוג. כשיש התקרחות תורשתית או דלילות שלא חולפת, נבנית תוכנית טיפול אישית, ובחירת הטיפולים נעשית תוך התחשבות במחלות הרקע ובתרופות. לתיאום: וואטסאפ או 054-556-8871.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.