תרופות שגורמות לנשירת שיער: אילו תרופות, למה, והאם השיער חוזר

איך תרופה גורמת לשיער לנשור?

יש שני מנגנונים עיקריים: טלוגן אפלוביום, שבו יותר זקיקים עוברים בבת אחת לשלב המנוחה, ואנאגן אפלוביום, שבו התרופה פוגעת ישירות בזקיק שנמצא בשלב הצמיחה. לפי DermNet, כמעט כל הנשירה שנגרמת מתרופות היא מהסוג הראשון, ואילו אנאגן אפלוביום נגרם בעיקר מכימותרפיה¹. על המנגנון הראשון הרחבנו בעמוד טלוגן אפלוביום.

ההבדל חשוב כי הוא קובע את התזמון. בטלוגן אפלוביום הנשירה מופיעה חודשיים עד ארבעה חודשים אחרי תחילת התרופה או שינוי המינון, ולכן אנשים רבים לא מקשרים בינה לבין התרופה¹. זו נשירה לא צלקתית: הזקיק נשאר חי, וסימני צמיחה מחדש נראים בדרך כלל תוך 3 עד 6 חודשים¹.

סקירה עדכנית בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מדגישה שהרשימה מתרחבת כל הזמן, וכוללת גם תרופות ביולוגיות ותרופות שמווסתות את מערכת החיסון⁵. ניתוח של מאגר הדיווחים של מינהל המזון והתרופות האמריקאי, עם יותר מ-39,000 דיווחים על נשירה, מצא שהדיווחים השכיחים ביותר נגעו לתרופות שמווסתות את מערכת החיסון ולנוגדנים ביולוגיים, לתרופות לנשירה עצמן, לאמצעי מניעה ולתרופות נגד TNF⁶.

אילו תרופות עלולות לגרום לנשירת שיער?

הרשימה כוללת כימותרפיה, תרופות GLP-1 לירידה במשקל, רטינואידים, תרופות נגד פרכוסים, מדללי דם ועוד, ובדרך כלל הנשירה זמנית והפיכה. הטבלה מסכמת את הקבוצות העיקריות:

השכיחויות בטבלה לקוחות מ-DermNet¹, מהעלונים הרשמיים של ויגובי וטירזפטיד³⁴ ומהאגודה הבריטית לבלוטת התריס⁷.

אוזמפיק, ויגובי ומונג׳רו: האם הן גורמות לנשירה?

כן, נשירה היא תופעת לוואי מוכרת של תרופות GLP-1, והעלונים הרשמיים קושרים אותה לירידה במשקל. לפי עלון ויגובי, נשירה דווחה אצל 3.3% מהמטופלים במינון 2.4 מ”ג לעומת 1% בפלצבו, ובמינון 7.2 מ”ג אצל 5.8%. הנשירה דווחה בעיקר אצל נשים, והעלון מציין שהיא הייתה קשורה לירידה במשקל³. בעלון של טירזפטיד לירידה במשקל (החומר הפעיל במונג׳רו) דווחה נשירה אצל 4% עד 5% לעומת 1% בפלצבו, 7.1% מהנשים לעומת 0.5% מהגברים, ואף מטופל לא הפסיק את הטיפול בגללה⁴.

מטא-אנליזה של 17 מחקרים עם יותר ממיליון חשיפות מצאה עלייה של כ-40% בסיכון לנשירה לא צלקתית, בעיקר טלוגן אפלוביום, והחוקרים ייחסו אותה בעיקר לחוסרים תזונתיים שנלווים לירידה מהירה במשקל. הם ממליצים לשפר את התזונה ולא להפסיק את התרופה מוקדם מדי⁸. מחקר עוקבה גדול מצא שאצל מי שפיתחו נשירה, הירידה במשקל הייתה גדולה יותר, מה שמחזק את ההסבר של “זעזוע” לגוף⁹. מטא-אנליזה נוספת, שמוזכרת גם בעמוד טלוגן אפלוביום, מצאה שיעור נשירה מדווח של כ-3.9%¹⁰.

מה עוזר בפועל: מספיק חלבון, בדיקת ברזל (חוסר ברזל ונשירת שיער) ובירור של חוסרים נוספים (מה חסר בגוף). אצל גברים צעירים, ירידה חדה במשקל עלולה גם לחשוף התקרחות תורשתית שהתחילה קודם, ואז כדאי לטפל גם בה.

ציפרלקס ונוגדי דיכאון

נשירה בגלל נוגדי דיכאון נדירה. בעלון של אסציטלופרם (ציפרלקס) נשירה מופיעה בין הדיווחים שנאספו אחרי השיווק, בלי שכיחות מוגדרת¹¹. מחקר עוקבה של יותר ממיליון משתמשים חדשים בנוגדי דיכאון מצא שבופרופיון היה קשור לסיכון הגבוה ביותר לנשירה, ושלכל תרופות ה-SSRI וה-SNRI שנבדקו, כולל אסציטלופרם, היה סיכון נמוך יותר¹². חשוב לזכור שגם דיכאון ולחץ נפשי עצמם הם טריגר מוכר לנשירה מפושטת¹³.

רטינואידים, מדללי דם, ליתיום ותרופות לבלוטת התריס

• רטינואידים: אציטרטין (לפסוריאזיס) גורם לנשירה יותר מאיזוטרטינואין (לאקנה)¹.
• תרופות נגד פרכוסים ומייצבי מצב רוח: ולפרואט נקשר לנשירה אצל 12%–28% מהמטופלים, קרבמזפין עד 6%, וליתיום 12%–19%¹.
• מדללי דם: הפרין ווורפרין הם גורמים מתועדים, וייתכן שגם מדללי הדם החדשים¹.
• חוסמי בטא ומעכבי ACE: מופיעים ברשימת התרופות שנקשרו לנשירה¹.
• תרופות נגד יתר-פעילות של בלוטת התריס (קרבימזול, פרופילתיואורציל) גורמות לעיתים נדירות לנשירה מפושטת⁷. פירוט בעמוד נשירת שיער ובלוטת התריס.

הורמונים: גלולות, טסטוסטרון וסטרואידים אנבוליים

אמצעי מניעה הורמונליים נמצאים בין קבוצות התרופות שדווחו הכי הרבה בהקשר של נשירה⁶, והנשירה שכיחה במיוחד אחרי הפסקה. פירוט בעמוד נשירת שיער וגלולות.

סטרואידים אנבוליים רלוונטיים במיוחד לגברים צעירים שמתאמנים. שירות הבריאות הבריטי מונה נשירת שיער בין תופעות הלוואי של שימוש לא רפואי בהם אצל גברים, לצד פגיעה בפוריות ואקנה קשה¹⁴. ההתקרחות הגברית נגרמת מרגישות תורשתית של הזקיקים להורמון DHT¹⁵, ולכן אצל מי שיש לו נטייה משפחתית, תוספת של אנדרוגנים עלולה להאיץ את התהליך. מי שמקבל טסטוסטרון מסיבה רפואית ומבחין בנשירה מדבר עם הרופא המטפל, ולא מפסיק לבד. על המנגנון בעמוד נשירת שיער גנטית.

כימותרפיה

כימותרפיה פוגעת בתאים שמתחלקים מהר, ובהם תאי זקיק השיער, ולכן גורמת לאנאגן אפלוביום. הנשירה מתחילה בדרך כלל כמה שבועות אחרי תחילת הטיפול, והשיער חוזר לצמוח ברוב המקרים אחרי סיומו²¹. פירוט, כולל קירור קרקפת, בעמוד נשירת שיער בכימותרפיה.

מה עושים כשחושדים שתרופה גורמת לנשירה?

קודם כל מדברים עם הרופא שרשם את התרופה, ולא מפסיקים אותה לבד. אחר כך בודקים תזמון ושוללים סיבות נוספות:

1. לא מפסיקים את התרופה לבד. מדברים עם הרופא שרשם אותה: לפעמים אפשר להחליף תכשיר או מינון, ולפעמים התרופה חיונית והנשירה זמנית.
2. בודקים את התזמון. נשירה שהתחילה חודשיים עד ארבעה חודשים אחרי תרופה חדשה מתאימה לטלוגן אפלוביום¹.
3. שוללים סיבות נוספות. ברזל, בלוטת התריס ותזונה נבדקים לפי הצורך, ובטריכוסקופיה בודקים אם יש גם התקרחות תורשתית ברקע. פירוט בעמוד אבחון נשירת שיער.
4. מטפלים בשיער במקביל. כשיש גם התקרחות תורשתית או כשהנשירה נמשכת, טיפולים כמו PRP לשיער ומזותרפיה לקרקפת יכולים לעזור לזקיקים לחזור לצמוח. ככל שמתחילים מוקדם יותר, הסיכוי להצליח עולה.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

נשירה שקשורה לתרופה מרגישה מטרידה, אבל ברוב המקרים היא זמנית וניתנת לטיפול. אין צורך להתמודד עם זה לבד או לנחש: בירור ממוקד מזהה את הגורם, שולל סיבות נוספות ברקע, ובונה תוכנית שמחזקת את הצמיחה מחדש עד שהשיער חוזר למראה המלא.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.