נשירת שיער אחרי מחלה, וירוס או חום גבוה: למה זה קורה ומתי השיער חוזר

למה השיער נושר אחרי מחלה?

בזמן מחלה קשה, הגוף מפנה משאבים לשרידה, ושערות רבות מפסיקות לצמוח ועוברות יחד לשלב המנוחה. בקרקפת בריאה כ-85% מהשערות נמצאות בשלב הצמיחה ורק כ-15% בשלב המנוחה. לפי סקירת StatPearls, תחת עומס משמעותי על הגוף, עד כ-70% מהשערות שבשלב הצמיחה עלולות לעבור לשלב המנוחה, והתוצאה היא נשירה מוגברת¹. בין הטריגרים השכיחים הסקירה מונה מחלה חריפה עם חום, זיהום קשה, ניתוח גדול, טראומה, ירידה חדה במשקל ומחסור בברזל¹.

המחלה עצמה היא לא הגורם היחיד. בזמן מחלה אוכלים פחות, יורדים במשקל, לפעמים מקבלים תרופות חדשות, ישנים פחות ונמצאים בלחץ, וכל אלה טריגרים מוכרים בפני עצמם²¹. לכן לפעמים דווקא הצטברות של כמה גורמים יחד היא שמובילה לנשירה בולטת.

אילו מחלות יכולות לגרום לנשירה?

כל מחלה חריפה ומשמעותית, בעיקר כזו שמלווה בחום גבוה. דוגמאות מוכרות:

• שפעת, דלקת ריאות וזיהומים חיידקיים עם חום גבוה².
• קורונה: הסיכון לנשירה שנמשכת אחרי ההדבקה היה גבוה פי 3.99 במחקר בריטי גדול³. פירוט: נשירת שיער אחרי קורונה.
• דנגי: במחקר מווייטנאם, נשירת שיער הייתה מהתסמינים שנמשכו לעיתים קרובות גם שלושה חודשים אחרי המחלה⁴.
• מחלה ממושכת או אשפוז, שמלווים לעיתים קרובות בירידה במשקל ובאכילה מועטה¹.

גם מחלות כרוניות, כמו בעיה בבלוטת התריס, יכולות לגרום לנשירה, אבל המנגנון והטיפול שונים. על כך: נשירת שיער ובלוטת התריס.

מתי זה מתחיל וכמה זמן זה נמשך?

הנשירה מתחילה בדרך כלל חודשיים עד ארבעה אחרי המחלה, ונרגעת בהדרגה תוך כמה חודשים. השערות שעברו לשלב המנוחה בזמן המחלה נשארות בזקיק עוד כמה שבועות, ונושרות כשהשערה החדשה מתחילה לצמוח מתחתן ודוחפת אותן החוצה¹. לפי DermNet, טלוגן אפלוביום חריף נרגע בדרך כלל תוך 6–9 חודשים, ובשלב ההחלמה רואים לעיתים קרובות “פרנזה” של שערות קצרות וחדשות לאורך קו השיער². אלה סימן טוב: השיער חוזר.

איך מבדילים מהתקרחות תורשתית?

נשירה אחרי מחלה מתחילה בפתאומיות, מפושטת בכל הקרקפת, ונושרות בה שערות שלמות עם שורש לבן. השערה שנושרת בשלב המנוחה נקראת “שערת אלה” (club hair) בגלל צורת השורש שלה¹. בהתקרחות תורשתית, לעומת זאת, הדלילות מתקדמת לאט ובדפוס קבוע: במפרצים ובקודקוד אצל גברים, ובשביל האמצעי אצל נשים. כשהנשירה לא נרגעת אחרי כמה חודשים, ייתכן שהיא חשפה נטייה תורשתית שהייתה קיימת קודם².

כדאי להכיר גם מצב נדיר יותר: נשירה מהירה מאוד, בתוך ימים עד שבועות, מתאימה יותר לנשירה בשלב הצמיחה (אנאגן אפלוביום), למשל אחרי כימותרפיה, ולא לטלוגן אפלוביום. בדיקה בטריכוסקופיה מבדילה בין המצבים, ראו אבחון נשירת שיער.

מה עוזר לשיער לחזור?

בבית: לתת לגוף את מה שהוא צריך כדי לבנות שיער.

• תזונה מלאה עם מספיק חלבון, במיוחד אם ירדת במשקל בזמן המחלה².
• בדיקות דם לזיהוי חוסרים, כמו ברזל ופריטין, B12 ותפקודי בלוטת התריס, ותיקון מה שחסר². פירוט: מה חסר בגוף כשיש נשירת שיער.
• טיפול עדין בשיער: בלי קוקו הדוק, חום רב וסירוק אגרסיבי של שיער רטוב, כדי לשמור על השערות החדשות².
• לספר לרופא על כל תרופה חדשה שהתחלת בחודשים שלפני הנשירה, כי תרופות רבות נקשרו לטלוגן אפלוביום¹.

במרפאה: טיפולים שתומכים בזקיקים ומזרזים את החזרה למלאות. בניסוי אקראי מבוקר על נשים עם נשירה מפושטת ממושכת, ארבעה טיפולי PRP שיפרו את מבחן המשיכה, את צפיפות השיער ואת עוביו לעומת מי מלח, עם בטיחות טובה⁵. מזותרפיה של ויטמינים לקרקפת שיפרה פרמטרים של שיער בנשירה מפושטת, עם תופעות לוואי מעטות⁶. כשמתגלה גם נטייה תורשתית, אפשר לשלב מזותרפיה לקרקפת ותוכנית ביתית.

מתי כדאי לפנות מוקדם?

כדאי לפנות לבירור כשהנשירה נמשכת יותר מחצי שנה, או כשיש סימנים שלא מתאימים לנשירה זמנית. במיוחד במצבים האלה:

• כשהנשירה נמשכת יותר משישה חודשים, או לא מתחילה להירגע.
• כשמופיעות קרחות מוגדרות או עגולות.
• כשהשיער נושר מהר מאוד, בתוך ימים.
• כשיש כאב, אדמומיות או קשקשים בקרקפת.
• כשהדלילות מתרכזת במפרצים, בקודקוד או בשביל האמצעי.

ככל שמתחילים מוקדם יותר, הסיכוי להצליח עולה: בירור בזמן מזהה חוסרים ומצבים נלווים, ומבדיל בין נשירה זמנית לבין התקרחות שדורשת טיפול משלה.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה שעוסקת ברפואת שיער 16 שנה, הבירור מתחיל בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת ובשחזור של מה שקרה בחודשים שלפני הנשירה. בהתאם לממצאים ולבדיקות הדם נבנית למטופלים המתאימים תוכנית טיפול אישית עם יעד טיפולי מוגדר. במקום לחכות ולדאוג, אפשר כבר עכשיו לקבוע בירור ולהבין בדיוק מה קורה.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.