נשירת שיער אחרי קורונה: למה זה קורה, כמה זמן זה נמשך ומה עוזר

למה השיער נושר אחרי קורונה?

זיהום משמעותי, חום ודלקת בגוף דוחפים שערות רבות בבת אחת לשלב המנוחה, ואחרי כמה שבועות הן נושרות יחד. זה המנגנון של טלוגן אפלוביום, וקורונה היא אחד הטריגרים המוכרים לו, כמו כל מחלה עם חום וזיהום משמעותי⁴. במצב רגיל רק חלק קטן מהשערות נמצא בשלב המנוחה, ואחרי טלטלה משמעותית לגוף השיעור הזה עולה בהרבה⁵.

בסקירה שיטתית של המחקרים על נשירה בחולי קורונה, טלוגן אפלוביום הופיע בדרך כלל כתוצאה חדשה של המחלה, כלומר כנשירה שהתחילה אחריה⁶. החוקרים שבדקו את הנושא מציעים תפקיד אפשרי לחומרים דלקתיים שהגוף מפריש בזמן הזיהום (ציטוקינים) ולהורמונים³.

כמה זה שכיח?

נשירת שיער היא אחד התסמינים הבולטים שנמשכים אחרי קורונה. במחקר בריטי שהשווה 486,149 מבוגרים שנדבקו בקורונה ולא אושפזו ליותר מ-1.9 מיליון מבוגרים דומים שלא נדבקו, יחס הסיכונים המותאם לדיווח על נשירת שיער 12 שבועות ויותר אחרי ההדבקה היה 3.99 (רווח סמך של 95%: 3.63 עד 4.39). רק אובדן חוש הריח היה קשור לקורונה בעוצמה גבוהה יותר¹.

מתי זה מתחיל וכמה זמן זה נמשך?

הנשירה מתחילה בדרך כלל חודשיים עד שלושה אחרי המחלה, ונרגעת בתוך כמה חודשים.

בסקירה של 465 מטופלים עם טלוגן אפלוביום אחרי קורונה, רובם החלימו מהנשירה, ורק אצל מעטים היא נמשכה². בגלל הפער של כמה שבועות בין המחלה לנשירה, אנשים רבים לא מקשרים בין השניים, וחלק מהבירור הוא פשוט לשחזר מה קרה בחודשים שלפני.

איך מבדילים בין נשירה אחרי קורונה להתקרחות תורשתית?

נשירה אחרי קורונה מפושטת בכל הקרקפת, מתחילה בפתאומיות ונושרות בה שערות שלמות עם שורש לבן קטן. בהתקרחות תורשתית הדלילות מתקדמת לאט ובדפוס קבוע: במפרצים ובקודקוד אצל גברים, ובשביל האמצעי אצל נשים. בסקירה השיטתית, התקרחות תורשתית הייתה הסוג השכיח ביותר בקרב חולי קורונה עם נשירה, אבל היא הייתה קיימת עוד לפני המחלה⁶. לפעמים שני המצבים מופיעים יחד, והנשירה החדשה חושפת נטייה ישנה⁴.

קרחות עגולות ומוגדרות הן סיפור אחר. אלופציה אראטה דווחה אחרי קורונה בעיקר כהתקף חוזר אצל מי שכבר סבל ממנה בעבר⁶. על המצב הזה ועל הטיפול בו: אלופציה אראטה.

בדיקה בטריכוסקופיה מבדילה בין המצבים. בסקירה, הממצאים השכיחים בטלוגן אפלוביום אחרי קורונה היו ירידה בצפיפות, זקיקים ריקים ושערות קצרות חדשות שצומחות². פירוט על הבדיקה בעמוד אבחון נשירת שיער.

האם גם החיסון נגד קורונה יכול לגרום לנשירה?

דווחו מקרים של נשירה אחרי חיסון, אבל הראיות עדיין מוגבלות בעיקר לתיאורי מקרים. בסקירה של סדרת מקרים נמצאו 7 דיווחים בספרות שכללו 19 אנשים עם נשירה שנקשרה לחיסונים נגד קורונה. הכותבים תיארו עוד חמישה מקרים משלהם, שבהם הנשירה החלה 3 עד 17 ימים אחרי מנת הדחף⁷. סקירה אחרת מציינת שאלופציה אראטה דווחה אחרי חיסון, הן כהופעה ראשונה והן כהתקף חוזר⁸.

כדי לדעת אם החיסון היה הגורם, צריך מחקרים גדולים יותר מתיאורי מקרים. אם הנשירה התחילה אחרי חיסון והיא מטרידה, הבירור זהה: בדיקה ובדיקות דם. את ההחלטה על חיסונים מקבלים עם הרופא המטפל.

אילו סוגי נשירה דווחו אחרי קורונה?

ברוב המכריע של המקרים זו נשירה מסוג טלוגן אפלוביום, אבל דווחו גם סוגים אחרים. בסקירה שיטתית של 28 מחקרים על 1,080 מטופלים, 95.92% היו עם טלוגן אפלוביום, 3.52% עם אלופציה אראטה, 0.37% עם נשירה מסוג אנאגן ו-0.19% עם נשירה צלקתית. זמן ההופעה הממוצע אחרי ההדבקה היה 56 ימים בטלוגן אפלוביום ו-38 ימים באלופציה אראטה⁹.

בקרב החולים עם טלוגן אפלוביום, 81% היו נשים⁹. כלומר, אם הנשירה מפושטת בכל הקרקפת, זה הסוג השכיח ביותר. קרחות עגולות ומוגדרות הן סיבה לבדיקה בלי להמתין.

מה עוזר לשיער לחזור?

בבית: לתת לגוף להתאושש ולשמור על השיער.

• תזונה עם מספיק חלבון, ובדיקות דם לזיהוי חוסרים כמו ברזל, B12 וחומצה פולית, שכדאי לתקן⁴. פירוט: מה חסר בגוף כשיש נשירת שיער.
• טיפול עדין בשיער: בלי סירוק, צחצוח או עיסוי קרקפת נמרצים⁴.
• שינה ומנוחה, והתייחסות גם ללחץ שהנשירה עצמה יוצרת.

במרפאה: טיפולים שתומכים בזקיקים ומזרזים את החזרה למלאות. סקירה שיטתית של טיפולים רגנרטיביים בנשירה אחרי קורונה (שבה נותחו שישה מאמרים בלבד על טיפולים כאלה) מצאה ממצאים ראשונים מעודדים ל-PRP ולטיפולים מבוססי תאים, בלי תופעות לוואי משמעותיות¹⁰. בניסוי אקראי מבוקר קטן על 30 נשים עם טלוגן אפלוביום כרוני, לאו דווקא אחרי קורונה, טיפולי PRP שיפרו את מבחן המשיכה, את צפיפות השיער ואת עוביו לעומת מי מלח¹¹. מזותרפיה של ויטמינים לקרקפת שיפרה פרמטרים של שיער בטלוגן אפלוביום, עם תופעות לוואי מעטות, במחקר קטן של 24 מטופלים שהשווה אותה לטיפול אחר ולא לפלצבו¹². כשמתגלה גם נטייה תורשתית, אפשר לשלב מזותרפיה לקרקפת ותוכנית ביתית.

האם תמיכה נפשית באמת משנה?

סקירה אחת מדגישה אותה, אבל זו קביעה של הכותבים ולא תוצאה של ניסוי. בסקירה על נשירה בקורונה ובחיסונים נכתב שתמיכה נפשית היא הגורם החשוב ביותר להחלמה מוקדמת יותר מהנשירה⁸. בנוסף, במחקר על 205 מטופלים עם טלוגן אפלוביום נמצאו רמות גבוהות יותר של לחץ, חרדה ודיכאון לעומת קבוצת ביקורת¹³. ובכל זאת, נשירה מפושטת מלחיצה, וכל חודש שבו המברשת מלאה מרגיש ארוך.

מה שעוזר בפועל: לצלם את השיער כל כמה שבועות כדי לראות את המגמה, להבין שברוב המקרים המצב נרגע בתוך חודשים, ולא לנסות עשרה מוצרים במקביל. אם הלחץ מרגיש גדול מדי, אפשר לדבר עליו גם בבירור הרפואי, וגם עם איש מקצוע לבריאות הנפש.

מתי כדאי לפנות מוקדם?

כדאי לפנות לבירור כשהנשירה נמשכת יותר מחצי שנה, או כשיש סימנים נוספים שלא חולפים. במיוחד במצבים האלה:

• כשהנשירה נמשכת יותר משישה חודשים, או לא מתחילה להירגע.
• כשמופיעות קרחות עגולות ומוגדרות.
• כשהדלילות מתרכזת במפרצים, בקודקוד או בשביל האמצעי.
• כשיש עייפות מתמשכת, קוצר נשימה או סימנים נוספים שנמשכים אחרי המחלה.
• כשהנשירה גורמת למצוקה משמעותית. במחקר על מטופלים עם טלוגן אפלוביום, רמות הלחץ והחרדה היו גבוהות יותר מאשר בקבוצת ביקורת¹³.

ככל שמתחילים מוקדם יותר, הסיכוי להצליח עולה: בירור בזמן מזהה חוסרים ומצבים נלווים, ומאפשר להתחיל טיפול תומך כשהזקיקים מוכנים לצמוח.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה שעוסקת ברפואת שיער 16 שנה, הבירור מתחיל בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת, שמבדילה בין נשירה זמנית לבין התקרחות תורשתית או אלופציה אראטה. בהתאם לממצאים ולבדיקות הדם נבנית למטופלים המתאימים תוכנית טיפול אישית עם יעד טיפולי מוגדר. אין צורך להמתין לבד עד שזה יחלוף — בירור אחד יכול לתת שקט נפשי ולזרז את החזרה למלאות.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.