אבץ ונשירת שיער: מתי זה קשור, ומתי תוסף לא יעזור

אבץ מופיע כמעט בכל תוסף “לשיער”, ושאלות כמו “האם חוסר אבץ גורם לנשירה?” ו”מתי לקחת אבץ?” חוזרות שוב ושוב. בעמוד מה חסר בגוף כשיש נשירת שיער סקרנו את כל החוסרים. כאן נעמיק באבץ: מתי הוא באמת קשור לנשירה, איך בודקים, ומתי תוסף כנראה לא יעזור.

למה הגוף צריך אבץ, ומה הקשר לשיער?

אבץ הוא מינרל חיוני שהגוף לא מייצר בעצמו, והוא משתתף בפעילות של מאות אנזימים, כולל כאלה שחשובים לחלוקת תאים מהירה כמו בזקיק השיער. זקיק השיער הוא אחד האיברים עם קצב החלוקה הגבוה בגוף, ולכן הוא רגיש למחסור בחומרים שתאים מתחלקים צריכים⁴¹. לפי ה-NHS, אבץ עוזר ליצירת תאים ואנזימים חדשים, לעיבוד פחמימות, שומן וחלבון, ולריפוי פצעים⁶.

האם חוסר אבץ גורם לנשירת שיער?

כן, כשמדובר בחוסר אבץ ממשי. נשירת שיער היא סימן מוכר של חוסר מבוסס, ותיקון החוסר יכול להחזיר את השיער. הסקירה המקיפה על ויטמינים ומינרלים בנשירה מציינת שנשירה היא סימן ידוע של חוסר אבץ מבוסס, ושהשיער צומח מחדש עם השלמת אבץ¹. בסדרת מקרים של חמישה מטופלים עם נשירה מפושטת (טלוגן אפלוביום) על רקע חוסר אבץ, הנשירה נעצרה או השתפרה אצל כולם אחרי טיפול באבץ².

הסוג הקיצוני של חוסר אבץ הוא מחלה תורשתית נדירה, אקרודרמטיטיס אנטרופתיקה, שבה הגוף לא סופג אבץ כמו שצריך. היא מתבטאת בשלישייה של פריחה סביב הפה ובקצות הגפיים, שלשולים ונשירת שיער מפושטת בקרקפת, בגבות ובריסים⁵. מצב דומה יכול להתפתח גם כחוסר נרכש, למשל בתזונה דלה מאוד או בבעיות ספיגה⁵.

אבץ בהתקרחות תורשתית ובנשירה מפושטת: מה אומרים המחקרים?

כאן התמונה פחות ברורה: יש מחקרים שמצאו רמות אבץ נמוכות יותר, ויש כאלה שלא, ולכן אין המלצה לבדוק אבץ אצל כל מי שיש לו נשירה.

• מחקר קוריאני על 312 מטופלים עם ארבעה סוגי נשירה מצא רמות אבץ ממוצעות נמוכות יותר בכל הקבוצות בהשוואה לקבוצת ביקורת. אבל שיעור גבוה יותר של מטופלים עם אבץ נמוך באמת (מתחת לסף שהחוקרים קבעו) נמצא רק באלופציה אראטה ובטלוגן אפלוביום³.
• מחקרים אחרים על נשירה מפושטת מצאו תוצאות שונות: באחד, כ-10% ממטופלים עם טלוגן אפלוביום היו עם חוסר אבץ, ובאחר לא נמצא הבדל ברמות האבץ בין מטופלים עם טלוגן אפלוביום כרוני לבין אנשים בריאים¹.
• המסקנה של הסקירה המקיפה: הנתונים על אבץ בהתקרחות תורשתית ובנשירה מפושטת אינם אחידים מספיק כדי להמליץ על בדיקה שגרתית או על תוסף לכולם¹.

חשוב לזכור שהסיבה השכיחה ביותר לנשירה אצל גברים ונשים היא התקרחות תורשתית, שלא נגרמת מחוסר תזונתי. תוסף אבץ לא יטפל בה, גם אם הוא “לשיער”.

ומה עם אבץ ואלופציה אראטה?

באלופציה אראטה הקשר לאבץ נמוך עקבי יותר, אבל עדיין לא הוכח שתוסף אבץ מטפל בה. מטא-אנליזה של עשרה מחקרים מצאה רמות אבץ נמוכות יותר אצל אנשים עם אלופציה אראטה בהשוואה לאנשים בריאים⁸. לגבי טיפול, הנתונים מעטים וסותרים: במחקר קטן ולא מבוקר על 15 מטופלים עם אבץ נמוך, אצל 9 נראה שיפור אחרי תוסף, אבל התוצאה לא הייתה מובהקת סטטיסטית⁹, ובניסוי מבוקר ישן לא נמצא שיפור¹. לכן ההמלצה היא לתקן חוסר כשהוא נמצא, כחלק מהטיפול הכולל, ולא לראות באבץ טיפול לאלופציה אראטה.

מי בסיכון לחוסר אבץ?

הסיכון לחוסר אבץ גבוה יותר בקבוצות מוגדרות, ושם יש היגיון רב יותר בבדיקה. לפי הסקירות⁴¹⁵:

• צמחונים וטבעונים: אבץ מהצומח נספג פחות טוב, וקטניות ודגנים מלאים מכילים פיטאטים שקושרים אבץ ומפחיתים את ספיגתו.
• מחלות שפוגעות בספיגה: מחלות מעי דלקתיות, סיסטיק פיברוזיס ומחלות לבלב.
• אחרי ניתוחים במערכת העיכול, כולל ניתוח מעקפים. ראו גם נשירת שיער אחרי ניתוח בריאטרי.
• צריכה כרונית של אלכוהול, אנורקסיה נרבוזה ותזונה דלה מאוד.
• הריון, מחלות כליה או כבד, ומחלה ממאירה.
• תרופות מסוימות, כמו חומצה ולפרואית וחלק מהתרופות ליתר לחץ דם.

אילו סימנים מרמזים על חוסר אבץ?

נשירה לבדה לא מספיקה כדי לחשוד בחוסר אבץ. מה שמעלה את החשד הוא שילוב של נשירה עם סימנים נוספים. הסימנים המוכרים של חוסר אבץ⁴⁵:

• פריחה דלקתית סביב הפה, סביב פי הטבעת ובקצות האצבעות.
• שלשולים.
• ריפוי איטי של פצעים.
• שינויים בחוש הטעם והריח.
• שיער שביר ונשירה מפושטת, לפעמים גם בגבות ובריסים.
• שינויים בציפורניים ודלקות סביב הציפורן.

איך בודקים חוסר אבץ?

בודקים בבדיקת דם לרמת האבץ, אבל לא אצל כולם, ותמיד מפרשים את התוצאה בזהירות. רמת האבץ בדם היא המדד הנפוץ ביותר, אבל משתנים רבים משפיעים עליה, ולפעמים ההשפעות של החוסר מופיעות עוד לפני שהרמה בדם יורדת מתחת לנורמה⁴. בנוסף, אבץ יורד בדם בזמן דלקת וכשרמת האלבומין נמוכה, כך שתוצאה נמוכה לא תמיד מעידה על חוסר אמיתי⁵. לפעמים בודקים גם אנזים בשם פוספטאזה בסיסית, שרמה נמוכה שלו יכולה לתמוך באבחנה⁵.

בגלל המגבלות האלה, בבירור נשירה מזמינים בדיקת אבץ לפי חשד, למשל כשיש גורם סיכון או סימנים בעור, ולצד בדיקות אחרות כמו ברזל ופריטין ותפקודי בלוטת התריס⁴¹. פירוט על בדיקות הדם בבירור נשירה בעמוד אבחון נשירת שיער.

מתי לקחת אבץ לנשירת שיער?

התשובה הקצרה: כשיש חוסר שהוכח, ובדרך כלל גם סיבה מוכרת לחוסר, ובליווי רופא. סקירת התזונה והנשירה ממליצה לבדוק את מי שיש לו גורמי סיכון, כי נשירה שנובעת מחוסר אבץ יכולה להתהפך. באותה סקירה מודגש שיש מעט מידע על תועלת של תוסף אבץ לשיער כשאין חוסר מתועד, ושגם מי שמקבל תוסף צריך מעקב בגלל הסיכון לרעילות⁴.

בפועל זה אומר:

• לא נוטלים אבץ “ליתר ביטחון” בגלל נשירה, בלי בירור.
• כשנמצא חוסר, הרופא קובע את סוג התוסף, את המינון ואת משך הטיפול, ומחפש גם את הסיבה לחוסר.
• בודקים שוב אחרי תקופה, כדי לוודא שהחוסר תוקן ושלא נוצר עודף.
• מספרים לרופא על כל תוסף משולב, כי אבץ מופיע בהרבה מוצרים “לשיער, עור וציפורניים”, וקל לצבור יותר ממה שחושבים.

שימו לב שגם תיקון חוסר לא מביא שיפור מיידי: השיער צומח לאט, ולוקח כמה חודשים עד שרואים שינוי.

למה עודף אבץ מסוכן?

נטילה של מינונים גבוהים של אבץ לאורך זמן מקטינה את ספיגת הנחושת בגוף, ועלולה לגרום לאנמיה ולפגיעה בעצמות. כך מציין ה-NHS⁶. סקירה על רעילות אבץ מתארת שעודף אבץ עלול לגרום לאנמיה, לירידה בתאי דם לבנים ולחוסר נחושת שנגרם מאבץ⁷.

סקירה שיטתית מ-2026 אספה 37 מקרים של פגיעה בתאי הדם בגלל עודף אבץ, שמקורו בעיקר בתוספים, במשחות לקיבוע שיניים תותבות ובבליעת מטבעות. אצל כל המטופלים רמת הנחושת הייתה נמוכה, ולא פעם התמונה אובחנה בטעות כמחלת מח עצם. ברוב המקרים ספירות הדם התאוששו אחרי הפסקת החשיפה לאבץ ותיקון הנחושת, אבל פגיעה עצבית השתפרה לאט יותר ולפעמים לא באופן מלא¹⁰. בטווח הקצר, עודף אבץ יכול לגרום לכאבי בטן, הקאות ושלשולים, ובטווח הארוך גם לפגיעה בספיגת ברזל ובתפקוד מערכת החיסון⁴.

לכן, מי שנוטל אבץ לאורך זמן, ובמיוחד יותר מתוסף אחד שמכיל אבץ, צריך לעשות את זה בידיעת הרופא.

אבץ, ביוטין וברזל: מה ההבדל?

כל אחד מהם רלוונטי לשיער במצב אחר, ולאף אחד מהם אין תועלת מוכחת כשאין חוסר.

• ברזל: החוסר שנחקר באופן נרחב בהקשר של נשירה, ושכיח במיוחד בנשים לפני גיל המעבר.
• אבץ: רלוונטי בעיקר כשיש חוסר מבוסס או גורם סיכון ברור.
• ביוטין: חוסר נדיר מאוד אצל אנשים שאוכלים תזונה רגילה, ותוסף ביוטין עלול לשבש בדיקות דם.

מתי לפנות לבדיקה?

כדאי לפנות לבירור אם:

• יש נשירה מפושטת יחד עם פריחה סביב הפה או באצבעות, שלשולים או פצעים שלא מחלימים⁵.
• הנשירה התחילה אחרי ניתוח בריאטרי, ירידה חדה במשקל או שינוי משמעותי בתזונה⁴.
• יש מחלת מעי, בעיית ספיגה או צריכה כרונית של אלכוהול⁴⁵.
• אתם כבר נוטלים אבץ תקופה ארוכה, ומופיעים עייפות, חולשה, נימול או עקצוצים בגפיים. זה יכול להיות סימן לחוסר נחושת¹⁰.
• הנשירה פתאומית או חזקה במיוחד. ראו גם נשירת שיער פתאומית.

איך נראה בירור חוסר אבץ אצל ד”ר דנה בוכבוט?

הבירור מתחיל בשיחה על תזונה, ניתוחים, מחלות, תרופות ותוספים, ובבדיקה טריכוסקופית של הקרקפת כדי לזהות את סוג הנשירה. לפי הממצאים נבחרות בדיקות הדם, ואבץ נבדק כשיש לכך סיבה ולא כחלק מסדרה גורפת. אם נמצא חוסר, מתקנים אותו בתיאום עם הרופא המטפל ועוקבים אחרי השיער לאורך זמן.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.