בקצרה
- יש קשר: במטא-אנליזה של 23 מחקרים, לאנשים עם נשירה לא צלקתית היו רמות נמוכות יותר של ויטמין D1.
- קשר זה לא סיבה: לא הוכח שתוסף מחזיר שיער אצל מי שאין לו חוסר3.
- מתקנים חוסר: כשבדיקה מראה רמה נמוכה, מקובל להשלים, בתיאום עם רופא4.
- לא מגזימים: עודף ויטמין D לאורך זמן עלול לגרום לעודף סידן בדם ולפגוע בעצמות, בכליות ובלב5.
- בודקים גם את השאר: ויטמין D הוא רק חלק מהבירור, לצד פריטין ובלוטת התריס.
מה הקשר בין ויטמין D לזקיק השיער?
לזקיק יש קולטנים לוויטמין D, והם חשובים למחזור הצמיחה. ויטמין D פועל בגוף כמו הורמון: הוא נקשר לקולטן בתאים ומשפיע על חלוקה והתמיינות שלהם. בזקיק השיער הקולטן הזה נמצא גם בתאי הגזע שבאזור שנקרא "הבליטה". מחקרי מעבדה הראו שכשהקולטן חסר לגמרי, תאי הגזע של הזקיק לא מצליחים להתחדש, ומחזורי הצמיחה שאחרי הלידה לא מתרחשים6.
חשוב לסייג: מדובר במצב קיצוני של היעדר קולטן, לא ברמה מעט נמוכה בבדיקת דם. המחקרים האלה מסבירים למה ויטמין D מעניין את חוקרי השיער, אבל הם לא מוכיחים שרמה גבולית בדם גורמת לנשירה.
מה המחקרים מצאו אצל אנשים עם נשירה?
רמות נמוכות יותר, כמעט בכל סוגי הנשירה שנבדקו.
- נשירה לא צלקתית בכלל: מטא-אנליזה מ-2024 שכללה 3,374 אנשים עם נשירה ו-7,296 בריאים מצאה רמות נמוכות יותר של ויטמין D ושכיחות גבוהה יותר של חוסר אצל מי שיש לו נשירה. הקבוצה כללה אלופציה אראטה, התקרחות תורשתית בגברים ובנשים, וטלוגן אפלוביום1.
- גם בהתקרחות צלקתית: מטא-אנליזה נוספת מ-2024 מצאה קשר לוויטמין D נמוך גם בסוגים צלקתיים של נשירה2.
- אלופציה אראטה: סקירה שיטתית מצאה שחוסר בוויטמין D שכיח יותר אצל אנשים עם אלופציה אראטה מאשר בקבוצת ביקורת7.
מה המחקרים האלה לא מראים: הם לא בודקים מה בא קודם. ייתכן שוויטמין D נמוך תורם לנשירה, וייתכן ששני הדברים נובעים מגורם משותף, כמו מחלה כרונית, תזונה דלה או מעט חשיפה לשמש.
האם תוסף ויטמין D מחזיר שיער?
כשיש חוסר, תיקון שלו הוא צעד סביר. כשאין חוסר, אין לכך ראיות. סקירה מ-2021 סיכמה שרוב המחקרים מראים קשר הפוך בין רמת ויטמין D לנשירה, אבל חסרים מחקרים שמראים שמתן ויטמין D מתקן את הנשירה, ולכן עדיין אי אפשר להמליץ עליו כטיפול שגרתי לנשירה3. סקירה מ-2026 הגיעה למסקנה דומה: ויטמינים נראים מועילים לשיער כשיש מחסור, והתועלת אצל מי שהרמות שלו תקינות לא הוכחה4.
בפועל, כשמתגלה חוסר אצל אדם עם נשירה, מקובל לתקן אותו כחלק מתוכנית רחבה יותר, ולא במקום טיפול בסיבה העיקרית. אצל מי שיש לו התקרחות תורשתית, למשל, תיקון ויטמין D לא יעצור את התהליך לבדו. ראו תוסף או טיפול רפואי.
מי נמצא בסיכון לחוסר בוויטמין D?
מי שנחשף מעט לשמש, ומי שהגוף שלו מתקשה לספוג או לייצר את הוויטמין. גם בישראל השמשית חוסר שכיח, כי רבים עובדים במשרד, מתכסים או נמנעים מהשמש כדי להגן על העור. קבוצות שכדאי לחשוב עליהן:
- מי שנמצא רוב היום בבית או במשרד, או שהעור שלו מכוסה רוב הזמן5.
- אנשים עם עור כהה, שמייצר פחות ויטמין D מאותה כמות שמש5.
- מי שעבר ניתוח בריאטרי או סובל ממחלה שפוגעת בספיגה במעי, כמו צליאק. ראו צליאק ונשירת שיער.
- אנשים עם עודף משקל, ומבוגרים.
איך בודקים, ומה עושים עם התוצאה?
בבדיקת דם פשוטה, וכחלק מבירור ממוקד ולא כבדיקה יחידה. הבדיקה המקובלת מודדת 25-הידרוקסי-ויטמין D. הגדרת החוסר והטווח שנחשב מספיק נקבעים לפי המעבדה ולפי שיקול הרופא, ולכן חשוב לפרש את התוצאה עם מי שהזמין אותה. בבירור נשירה בודקים בדרך כלל גם פריטין ותפקודי בלוטת התריס, כי הם קשורים לנשירה מפושטת לא פחות89. פירוט בעמוד בדיקות דם לנשירת שיער.
אם נמצא חוסר, המינון ומשך הטיפול נקבעים לפי הרמה ולפי המצב הרפואי. אחרי תקופת השלמה בודקים שוב כדי לוודא שהרמה עלתה. השיער עצמו מגיב לאט: גם כשהגורם תוקן, לוקח כמה חודשים עד ששערות חדשות נראות.
כמה ויטמין D מותר לקחת?
יותר זה לא טוב יותר. שירות הבריאות הבריטי ממליץ למבוגרים על 10 מיקרוגרם (400 יחידות) ביום, במיוחד בסתיו ובחורף, ומזהיר לא לעבור 100 מיקרוגרם (4,000 יחידות) ביום בלי הנחיה רפואית5. נטילה של כמויות גבוהות לאורך זמן עלולה לגרום להצטברות סידן בדם, מצב שעלול להחליש עצמות ולפגוע בכליות ובלב5.
מינון טיפולי גבוה יותר, כשיש חוסר משמעותי, ניתן לתקופה מוגבלת ובמעקב רופא. אל תתחילו מנה גבוהה על דעת עצמכם, ואל תשלבו כמה תוספים שכולם מכילים ויטמין D בלי לספור את הסך הכול.
איך נראה בירור נשירה וחוסרים אצל ד"ר דנה בוכבוט?
קודם מזהים את סוג הנשירה, ורק אז מחליטים מה לבדוק. הבירור מתחיל בשיחה ובבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת של הקרקפת, שמבדילה בין נשירה מפושטת, התקרחות תורשתית ואלופציה אראטה. לפי הממצאים נבחרות בדיקות הדם, ובהן לרוב ויטמין D, פריטין ותפקודי בלוטת התריס. כשנמצא חוסר, מתקנים אותו בתיאום עם רופא המשפחה, ובמקביל מטפלים בסיבה העיקרית של הנשירה.
כשיש גם דלילות שצריך לטפל בה, אפשר לשלב טיפול תרופתי וטיפולים במרפאה כמו PRP או מזותרפיה לקרקפת, לפי התוכנית האישית. לתיאום: וואטסאפ או 054-556-8871.
שאלות נפוצות
האם חוסר ויטמין D גורם לנשירת שיער?
ויטמין D נמוך שכיח יותר אצל אנשים עם כמה סוגי נשירה, אבל המחקרים מראים קשר ולא סיבה. לכן מתקנים חוסר כשהוא נמצא, ובמקביל מחפשים את הסיבה העיקרית לנשירה.
אם אקח ויטמין D השיער יחזור?
אם יש חוסר והוא תורם לנשירה, תיקון שלו יכול לעזור כחלק מהטיפול. אם הרמה תקינה, אין ראיות לכך שתוסף מחזיר שיער.
תוך כמה זמן רואים שיפור בשיער אחרי תיקון ויטמין D?
השיער מגיב לאט. גם כשהגורם תוקן, לוקח בדרך כלל כמה חודשים עד שהנשירה נרגעת ושערות חדשות נראות.
האם ויטמין D עוזר לאלופציה אראטה?
חוסר בוויטמין D שכיח יותר באלופציה אראטה, ומקובל לתקן אותו כשהוא נמצא. הוא לא מחליף את הטיפול באלופציה אראטה עצמה.
כמה ויטמין D מותר לקחת ביום?
ההמלצה הבריטית למבוגרים היא 10 מיקרוגרם ביום, בלי לעבור 100 מיקרוגרם ביום ללא הנחיה רפואית. מינון גבוה לטיפול בחוסר ניתן לתקופה מוגבלת ובמעקב רופא.
האם כדאי לבדוק ויטמין D כשיש נשירה?
ברוב המקרים כן, כחלק מבירור ממוקד שכולל גם פריטין ובלוטת התריס. ההחלטה מה לבדוק נעשית לפי סוג הנשירה והסיפור הרפואי.
עוד בנושא
מה חסר בגוף כשיש נשירה
ברזל, ויטמין D, B12 ובלוטת התריס: מה באמת קשור.
לקריאהבדיקות דם לנשירת שיער
מה בודקים, למה, ומתי זה לא נחוץ.
לקריאהפריטין נמוך ונשירת שיער
בדיקות, טיפול ומתי מתקנים.
לקריאהאבץ לנשירת שיער
מתי אבץ עוזר, ולמה עודף מזיק.
לקריאהכדורים לשיער: תוסף או טיפול
איך קוראים תווית ומה הראיות.
לקריאהאלופציה אראטה: סיבות
גנטיקה, מערכת חיסון וגורמים מעוררים.
לקריאההמידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.
