נשירת שיער פתאומית או קיצונית: מה הסיבות, ומתי לפנות לבדיקה

כשהשיער מתחיל לנשור בכמויות בבת אחת, קל להיבהל. החדשות הטובות: ברוב המקרים מדובר בתגובה זמנית של מחזור השיער לאירוע שקרה בגוף, והזקיקים נשארים חיים. כדי לדעת אם מה שאתם רואים הוא בכלל נשירה חריגה, כדאי להתחיל בעמוד כמה שערות נושרות ביום. כאן נתמקד במה שגורם לנשירה פתאומית או קיצונית, ובסימנים שמחייבים לא לחכות.

מה נחשב “נשירת שיער פתאומית”?

נשירה פתאומית היא שינוי חד ומורגש: הרבה יותר שערות בכרית, במקלחת ובמסרק, קוקו שנעשה דק בתוך שבועות, או קרחת שהופיעה בבת אחת. זה שונה מדלילות הדרגתית שמתפתחת לאורך שנים, כמו בהתקרחות תורשתית. ההבחנה חשובה, כי היא מכוונת את כל הבירור: נשירה פתאומית ומפושטת מכוונת קודם כל לאירוע שקרה בחודשים האחרונים, ונשירה פתאומית במוקד אחד מכוונת למחלה שפוגעת באזור מסוים¹⁴.

למה השיער נושר פתאום? הסיבה השכיחה

ברוב המקרים מדובר בטלוגן אפלוביום: אירוע מעורר דוחף שערות רבות בבת אחת לשלב המנוחה של מחזור השיער, והן נושרות יחד כמה חודשים אחר כך. טלוגן אפלוביום הוא אחת הסיבות השכיחות לנשירה מפושטת¹². בין הגורמים המוכרים: חום גבוה, ניתוח, מחלה מערכתית, דימום, לידה, תרופות, בעיות בבלוטת התריס וחוסרים תזונתיים, וגם לחץ נפשי משמעותי¹.

הפער בזמן הוא מה שמבלבל: הנשירה מתחילה בדרך כלל חודשיים עד ארבעה חודשים אחרי האירוע (המקורות נותנים טווחים מעט שונים)¹². לכן שווה לחזור אחורה בזמן ולשאול: הייתה מחלה עם חום? ניתוח? לידה? דיאטה חריפה? תרופה חדשה? נשירה שנמשכת פחות מחצי שנה נחשבת חריפה, ובמרבית המקרים היא נרגעת. נשירה שנמשכת יותר מחצי שנה נחשבת כרונית¹.

נשירת שיער קיצונית: האם אפשר להתקרח לגמרי?

בטלוגן אפלוביום השיער נושר באופן מפוזר בכל הקרקפת, והזקיקים נשארים חיים, כך שבדרך כלל לא נוצרת קרחת מלאה. האקדמיה האמריקאית לרפואת עור מציינת שכאשר הנשירה נעצרת, רוב האנשים רואים את השיער חוזר למלאותו תוך 6 עד 9 חודשים³. גם כשהכמויות נראות קיצוניות, זה סימן לכך שהרבה שערות עברו לשלב הנשירה בבת אחת, לא שהזקיקים נהרסו.

מה שכן משנה את התמונה הוא צורת הנשירה: קרחת מוגדרת, אזור חלק ומבריק, או נשירה שמלווה בתסמינים בקרקפת. אלה מכוונים לסיבות אחרות, שעליהן בהמשך.

נשירה פתאומית בקרחות עגולות: מה זה אומר?

קרחת עגולה וחלקה שמופיעה בפתאומיות, בדרך כלל בלי כאב ובלי קשקשת, מכוונת לאלופציה אראטה. זו מחלה דלקתית שאינה מצלקת, שבה מערכת החיסון פוגעת בזקיקי השיער. היא יכולה להופיע בכל גיל ובשני המינים, ומתבטאת בטווח רחב: מקרחת קטנה אחת ועד נשירה של כל שיער הקרקפת והגוף⁴. מכיוון שהזקיקים לא נהרסים, השיער יכול לחזור, אבל המהלך קשה לחיזוי, ולכן כדאי לאבחן מוקדם ולהכיר את אפשרויות הטיפול⁴.

קרחת עם קשקשת, שערות שבורות קרוב לעור או נפיחות רגישה, במיוחד אצל ילדים, מעלה אפשרות של פטרת בקרקפת. זו כבר לא שאלה קוסמטית: פטרת בקרקפת דורשת טיפול תרופתי בבליעה ובירור של בני הבית, לפי הנחיות איגוד רופאי העור הבריטי⁹.

תרופות, כימותרפיה וטיפולים רפואיים: מתי הם הסיבה?

תרופות יכולות לגרום לנשירה בשני מנגנונים עיקריים: נשירה זמנית מסוג טלוגן, או פגיעה ישירה בשערות שנמצאות בשלב הגדילה (אנגן אפלוביום). סוג הנשירה תלוי בתרופה, במינון וברגישות האישית, ובמרבית המקרים היא הפיכה⁵. רק לחלק קטן מהתרופות שדווחו הוכח קשר ברור לנשירה⁵, ולכן לא מפסיקים תרופה על דעת עצמכם. כדאי להביא לבדיקה רשימה של כל התרופות והתוספים שהתחלתם בחצי השנה האחרונה, ולבדוק את הקשר עם הרופא/ה שרשם/ה אותם. פירוט בעמוד תרופות שגורמות לנשירה.

בכימותרפיה הנשירה צפויה מראש ובדרך כלל מהירה. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת עור, השיער מתחיל בדרך כלל לצמוח מחדש תוך חודשים מסיום הטיפול³. על הכנה, קירור קרקפת ומה קורה אחר כך: נשירת שיער בכימותרפיה.

ברזל, בלוטת התריס וירידה חדה במשקל: מה בודקים?

שלושת הגורמים האלה שכיחים, ניתנים לבדיקה בבדיקות דם פשוטות, ובמרבית המקרים ניתנים לתיקון.

• חוסר ברזל. במטא-אנליזה נמצא קשר בין חוסר ברזל לבין נשירה שאינה מצלקת אצל נשים⁶. הבדיקה המרכזית היא פריטין, ולפעמים הוא נמוך גם כשההמוגלובין תקין. פירוט בפריטין נמוך ונשירת שיער.
• בלוטת התריס. לפי האגודה הבריטית לבלוטת התריס, תת-פעילות או יתר-פעילות חמורות וממושכות עלולות לגרום לנשירה מפושטת בכל הקרקפת. עם טיפול מוצלח השיער חוזר בדרך כלל, אבל זה לוקח כמה חודשים ולפעמים החזרה לא מלאה⁷. ראו נשירת שיער ובלוטת התריס.
• ירידה חדה במשקל. אחרי ניתוחים בריאטריים נשירה שכיחה מאוד: במטא-אנליזה של 18 מחקרים היא דווחה אצל כ-57% מהמנותחים, ונקשרה לרמות נמוכות של אבץ, חומצה פולית ופריטין⁸. דיאטה חריפה וחסרת חלבון עלולה לעורר נשירה בדומה. פירוט בנשירת שיער אחרי ניתוח בריאטרי.

נשירת שיער פתאומית אצל נשים: על מה חשוב לחשוב?

אצל נשים, לצד הגורמים הכלליים, כדאי לחשוב על לידה, על שינויים הורמונליים ועל חוסר ברזל שקשור לווסת. הנשירה אחרי לידה היא צורה מוכרת של טלוגן אפלוביום, והיא מתחילה בדרך כלל כמה חודשים אחרי הלידה¹. פירוט בנשירת שיער אחרי לידה. גם הפסקת גלולות ושינויים הורמונליים כמו שחלות פוליציסטיות עלולים לגרום לנשירה³.

נקודה שכדאי להכיר: נשירה זמנית יכולה לחשוף מצב נוסף שהתחיל קודם. במחקר על נשירה אחרי לידה נמצאו אצל חלק מהנשים גם סימנים של התקרחות נשית תורשתית או של מצבי נשירה אחרים שלא אובחנו קודם¹¹. לכן, אם עברו כמה חודשים והשיער לא חוזר למלאותו, או שהשביל נראה רחב יותר מבעבר, כדאי לבדוק גם את האפשרות הזו. ראו נשירת שיער אצל נשים.

מתי נשירה פתאומית היא דגל אדום?

רוב הנשירות הפתאומיות אינן מסוכנות, אבל יש מצבים שבהם כדאי להיבדק בהקדם ולא לחכות שהנשירה תחלוף.

• כאב, צריבה, גרד חזק או אדמומיות בקרקפת, או אזורים חלקים ומבריקים שבהם לא רואים פתחי זקיקים. אלה סימנים אפשריים של התקרחות צלקתית, שבה זקיק שנהרס לא יצמיח שיער, ואבחון מוקדם חיוני כדי למנוע נשירה נוספת¹⁰³. דוגמה: ליכן פלנופילאריס.
• קשקשת, מוגלה או נפיחות בקרקפת, במיוחד אצל ילדים, שעלולות להעיד על פטרת שדורשת טיפול תרופתי⁹.
• קרחות שמתרחבות במהירות, או נשירה של גבות וריסים יחד עם שיער הקרקפת⁴.
• תסמינים כלליים כמו חום, ירידה לא מוסברת במשקל או תשישות קיצונית, שמכוונים לבירור רפואי כללי ולא רק לבדיקת שיער.
• נשירה מפושטת שנמשכת יותר מחצי שנה, שאז כבר לא מדובר בנשירה חריפה פשוטה¹.

מה בודקים כשהשיער נושר פתאום?

הבירור מתחיל בשיחה מפורטת ובבדיקה של הקרקפת בהגדלה, ונמשך בבדיקות דם לפי הצורך. בשיחה מחפשים אירוע מעורר בחודשים שקדמו לנשירה, תרופות חדשות ותסמינים נלווים. כדי לקבוע את הסיבה צריך לברר את הסיפור הרפואי ולעשות בדיקות מעבדה שמטרתן לשלול גורמים הורמונליים, תזונתיים ואוטואימוניים, כי עצם הנשירה המוגברת לא מלמדת על הסיבה².

בבדיקה עצמה אפשר להיעזר בבדיקות כמו מבחן חפיפה, טריכוגרם, צילום ממוחשב של הקרקפת ולפי הצורך ביופסיה¹. בדיקת הקרקפת בהגדלה (טריכוסקופיה) עוזרת לראות אם יש שערות קצרות שצומחות מחדש, ואם יש סימנים של אלופציה אראטה, התקרחות תורשתית או דלקת. בדיקות הדם השכיחות הן ספירת דם, פריטין ותפקודי בלוטת התריס. בדיקות נוספות, ולעיתים ביופסיה מהקרקפת, נשקלות לפי הממצאים. כל הכלים מפורטים בעמוד אבחון נשירת שיער.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו?

בטלוגן אפלוביום הטיפול העיקרי הוא לזהות את הגורם ולטפל בו, ואז לתת לשיער את הזמן לחזור.¹ בינתיים כדאי:

• לא להפסיק לחפוף או לסרק מחשש לנשירה. השערות שנושרות כבר השתחררו מהזקיק, וחפיפה רק מוציאה אותן.
• להקפיד על תזונה מספקת, עם חלבון מספיק, ולא לצאת לדיאטה חריפה דווקא עכשיו.
• לא להתחיל תוספים “לשיער” בלי בדיקה: הם עוזרים בעיקר כשיש חוסר מוכח. על כך בנשירת שיער: מה חסר בגוף.
• לצלם את הקרקפת באותה תאורה פעם בחודש, כדי לראות את המגמה בעיניים ולא רק לפי השערות במסרק.

איך נראה בירור של נשירה פתאומית אצל ד”ר דנה בוכבוט?

הבירור מתחיל בשיחה על החודשים שקדמו לנשירה ובבדיקת הקרקפת בהגדלה, כדי להבחין בין נשירה זמנית לבין מצב שצריך לטפל בו בהקדם. לפי הממצאים נבנית רשימת בדיקות דם מותאמת, ותוכנית שמכוונת קודם כל לגורם. כשהנשירה זמנית, המטרה היא להבין אותה, לתקן את מה שאפשר ולעקוב אחרי החזרה של השיער. כשמתגלה מצב נוסף, כמו התקרחות תורשתית או אלופציה אראטה, מתאימים לו טיפול. אם עולה חשד למחלת עור שדורשת ביופסיה או טיפול ייעודי, תקבלו הפניה לרופא/ת עור.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.