טלוגן או נשירה תורשתית: איך מבדילים ומה זה אומר על הטיפול

מה ההבדל הבסיסי בין שתי הנשירות?

בטלוגן אפלוביום יותר שערות נכנסות יחד לשלב מנוחה ונושרות, ובנשירה תורשתית השערות נעשות דקות יותר בהדרגה. לפי DermNet, בטלוגן אפלוביום עלייה בנשירה מופיעה 2 עד 4 חודשים אחרי האירוע שהפעיל אותה, ואחר כך היא פוחתת בהדרגה, ברוב המקרים תוך 6 עד 9 חודשים¹. בנשירה תורשתית, שנקראת גם התקרחות גנטית, ההתקדמות איטית ונמשכת שנים, והזקיקים מצטמצמים. פירוט על כך בנשירת שיער גנטית ומזעור זקיקים. פירוט על הצד הזמני בטלוגן אפלוביום.

איך ההתחלה והמהלך שונים?

השאלה הראשונה היא מתי זה התחיל ואם היה אירוע לפני כן. סקירה לרופאי משפחה מתארת שנשירה תורשתית היא בדרך כלל כרונית ועם תבנית אופיינית לכל מין, ואילו טלוגן אפלוביום מופיע כנשירה מפושטת שמופעלת בדרך כלל על ידי גורם קודם, ומסתיימת מעצמה ברוב המקרים². DermNet מוסיפה שהצורה הכרונית יכולה להימשך לסירוגין שנים, שהיא מופיעה אצל נשים בריאות בגילי 30 עד 60, ושהיא אינה גורמת להתקרחות מלאה¹.

מה רואים במראה ובמברשת?

נשירה תורשתית מופיעה בתבנית אופיינית, וטלוגן מופיע כדילול מפושט. בגברים התבנית התורשתית כוללת נסיגה בצדדי המצח (מפרצים) ודילול בקודקוד, לפי הסקירה². בנשים מתואר דילול מפושט בקודקוד ובקדמת הקרקפת עם שמירה על קו השיער הקדמי⁶. בטלוגן הדילול מפושט יותר, ויש יותר שיער במברשת ובניקוז. על התבנית בנשים ראו נשירת שיער אצל נשים ודלילות, ובגברים התקרחות גברית.

מה מבחן המשיכה יכול לומר?

מבחן משיכה חיובי נפוץ יותר בטלוגן, אך הוא לא מכריע לבדו. בבדיקה מושכים בעדינות קבוצת שערות. מחקר שמדד את הערכים הרגילים ב-181 משתתפים הציע שערך תקין הוא עד 2 שערות בכל משיכה (אצל 97.2% מהמשתתפים), וששטיפה או סירוק לפני הבדיקה לא שינו את התוצאה⁷. במחקר על 200 נשים, מבחן משיכה היה חיובי ב-48.8% מהמקרים שאובחנו כטלוגן וב-7% מהמקרים של דלילות נשית³. כלומר, תוצאה שלילית אינה שוללת טלוגן, ותוצאה חיובית אינה שוללת דלילות. הגדרת “חיובי” משתנה בין מקורות: למשל, סקירה לרופאי משפחה מגדירה חיובי כ-6 שערות ומעלה מתוך כ-60².

מה רואים בטריכוסקופיה?

טריכוסקופיה היא בדיקה לא פולשנית שמגדילה את הקרקפת והשערות, והיא מבחינה בין שני המצבים בצורה טובה למדי. במחקר על 131 נשים (59 עם דלילות תורשתית, 33 עם טלוגן כרוני ו-39 בריאות), בדלילות התורשתית ממוצע של כ-21% מהשערות היה דק (מתחת ל-0.03 מ”מ), לעומת כ-10% בטלוגן הכרוני וכ-6% בבריאות. בנוסף נמצאו יותר “נקודות צהובות”, יותר יחידות שיער עם שערה אחת, ושערות בקדמת הקרקפת שהיו דקות יותר מאלה שבעורף. החוקרים הציעו קריטריונים שמזהים דלילות תורשתית עם סגוליות של 98%⁴.

מחקר נוסף על 200 נשים מצא שבדלילות נשית בולטת גיוון בעובי השערות (מעל 20%) יחד עם שערות דקות ויחידות עם שערה אחת, ואילו בטלוגן הממצאים היו מועטים³. מצד שני, מחקר על נשים עם דלילות מוקדמת שאושרה בביופסיה מצא שהגיוון הזה היה נוכח ב-75% מהן, ולכן תוצאה שלילית מרחיקה את האבחנה אבל תוצאה חיובית לא תמיד מספיקה⁸. פירוט על הבדיקות בעמוד אבחון נשירת שיער.

האם אפשר שיהיו שניהם יחד?

כן, ולפעמים אי אפשר להבחין ביניהם בעין. במחקר של נשים עם נשירה מפושטת כרונית שעברו שלוש ביופסיות, 77% אובחנו עם דלילות נשית ו-21% עם טלוגן כרוני. אצל הנשים שמצבן נראה קל בבדיקה קלינית (דרגה 1 או 2 מתוך 5), 60% אובחנו עם דלילות נשית ו-37% עם טלוגן כרוני⁵. סקירה על דלילות נשית מגדירה טלוגן כרוני כאבחנה המבדלת החשובה ביותר⁶, וסקירה על טלוגן אפלוביום מציינת שהוא משמש לעיתים כאבחנה כללית מדי ושההבחנה בינו לבין דלילות דפוסית היא משימה לא פשוטה⁹.

המשמעות המעשית: נשירה “זמנית” שנמשכת הרבה מעבר ל-6 עד 9 חודשים כדאי לבדוק מחדש.

האם צריך ביופסיה?

ברוב המקרים לא; טריכוסקופיה ובירור קליני מספיקים, וביופסיה שמורה למצבים מסופקים. לפי סקירה מ-2021, טריכוסקופיה בסיסית בכל מחלות השיער, וביופסיה מומלצת בנשירה צלקתית ובמקרים מסופקים¹⁰. בדלילות נשית, הקריטריון בביופסיה הוא יחס בין שערות עבות לשערות דקות באזור: פחות מ-4 ל-1 מעיד על דלילות נשית, ויותר מ-8 ל-1 על טלוגן כרוני⁵. המחקר הציע לשמור ביופסיה לנשים שמצבן נראה קל.

למה חשוב לדעת איזו נשירה זו?

כי נשירה זמנית בדרך כלל חולפת, ונשירה תורשתית מתקדמת, וההחלטה אם לטפל תלויה בהבחנה. לפי הסקירה על דלילות נשית, טיפול רפואי שמתחילים מוקדם עוצר את ההתקדמות ולא רק מחדש צמיחה, ומינוקסידיל הוא טיפול הקו הראשון⁶. בטלוגן הטיפול הוא קודם כל זיהוי הטריגר. על טיפולים בעמודים מינוקסידיל ותרופות לנשירת שיער.

מה בודקים קודם?

קודם מבינים למה השיער נושר, ורק אחר כך בוחרים טיפול. אבחון נשירת שיער כולל שיחה על ההתחלה והאירועים שקדמו לה, בדיקה של הקרקפת ולפעמים בדיקות דם, למשל בלוטת התריס וחוסר ברזל.

איך נראה בירור אצל ד”ר דנה בוכבוט?

הבירור מתחיל בהבחנה בין נשירה זמנית לנשירה תורשתית, כי ההבחנה קובעת את המשך הדרך. אצל ד”ר דנה בוכבוט, שמטפלת בנשירת שיער 16 שנה, הבירור מתחיל באבחון טריכוסקופי ממוחשב, ועל בסיסו נבנית תוכנית אישית משולבת.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.