אקזמה ברגליים: בשוקיים, בכפות הרגליים ובין האצבעות, ואיך מבדילים אותה מפטרת

אילו סוגי אקזמה מופיעים ברגליים?

• אקזמה דישידרוטית (פומפוליקס): שלפוחיות קטנות ועמוקות בכפות הרגליים ובצידי האצבעות, עם גרד חזק³.
• אלרגיה לנעליים: תגובה לחומר בעור, בדבק או בגומי של הנעל⁴.
• אקזמה מיובש: עור יבש וסדוק בשוקיים, שנראה כמו "ריצוף" של סדקים. שכיחה בגיל מבוגר ובחורף⁵.
• אקזמה בצורת מטבע (נומולרית): כתמים עגולים ומוגדרים, לרוב ברגליים⁶.
• אקזמה ורידית: בשוקיים, אצל מי שיש לו דליות או נפיחות ברגליים¹⁰⁷.
• אקזמה אטופית: אצל מבוגרים מופיעה לרוב בקפלים, למשל מאחורי הברכיים, לצד אזורים נוספים בגוף¹¹.

אצל ילדים יש מצב נוסף: עור מבריק, אדום וסדוק בחלק הקדמי של כף הרגל, שקשור לחיכוך ולהזעה בתוך נעליים סגורות¹². מידע כללי על סוגי האקזמה בעמוד אקזמה.

אקזמה בכף הרגל או פטרת?

זו השאלה החשובה ביותר, כי הטיפול הפוך. פטרת ברגליים נגרמת מפטרייה, מטופלת בתכשיר נגד פטריות, ולפי ה-NHS כמעט לא חולפת לבד¹³. כמה רמזים עוזרים להבדיל:

• פטרת: לרוב לא סימטרית, ולעיתים ברגל אחת בלבד. מתחילה פעמים רבות בין האצבע הרביעית לחמישית, או כקשקשת עדינה על כל הסוליה, ולפעמים יחד עם פטרת בציפורניים או במפשעה².
• אלרגיה לנעליים: לרוב סימטרית בשתי הרגליים, על גב כף הרגל ועל הסוליה, ונוטה לחסוך את הקפלים שבין האצבעות⁴.
• אקזמה דישידרוטית: שלפוחיות קטנות ועמוקות, לרוב בשתי הרגליים ולעיתים גם בכפות הידיים³.

ההבחנה לפי המראה לא תמיד חד-משמעית, והאבחנה מאושרת בגרידה קטנה של קשקשים לבדיקה במיקרוסקופ ובתרבית². מי שמורח סטרואיד על פטרת "מרגיע" אותה לכמה ימים, אבל הפטרייה ממשיכה להתפשט ונראית פחות אופיינית. מצב כזה נקרא טינאה אינקוגניטו¹⁴.

אלרגיה לנעליים: מה גורם לה ואיך מוצאים את האשם?

כימיקל בנעל, ולא הנעל עצמה. במחקר של קבוצת המחקר הצפון-אמריקאית לדרמטיטיס ממגע, שבדק מטופלים עם אלרגיה לנעליים, החומרים השכיחים היו כרום, שמשמש לעיבוד עור, ושרף שמשמש בדבק של נעליים. האלרגיה הייתה שכיחה יותר אצל גברים ובגיל צעיר יחסית¹⁵. גם רכיבים בגומי, צבעים ומדרסים יכולים לגרום לתגובה⁴.

האבחנה נעשית בבדיקת מטלית (פאץ' טסט), ולפי DermNet כדאי לבדוק גם חלקים מהנעליים עצמן. אחרי שמוצאים את החומר, האקזמה אמורה להשתפר מהר כשמפסיקים לנעול נעליים שמכילות אותו. למשל, מי שאלרגי לכרום יכול לבחור נעלי עור בעיבוד צמחי⁴.

אקזמה דישידרוטית בכפות הרגליים

שלפוחיות קטנות שמגרדות מאוד וחוזרות בגלים. השלפוחיות עמוקות, בגודל מילימטר או שניים, ונראות לפעמים כמו גרגרי טפיוקה מתחת לעור. הן נעלמות אחרי שבועיים עד שלושה, ומשאירות עור מתקלף³. ה-NHS מתאר תחושת צריבה או עקצוץ לפני שהשלפוחיות מופיעות, ועור יבש וסדוק אחריהן⁹.

הסיבה המדויקת לא ידועה. הזעה מחמירה את המצב, וגם אלרגיה לניקל או לכרום ופטרת ברגליים קשורות אליו³. על אותו מצב בכפות הידיים בעמוד אקזמה, בחלק על אקזמה בידיים.

אקזמה בשוקיים: יובש, מטבעות או ורידים?

• יובש: עור יבש עם סדקים דקים בשוקיים, שמחמיר בחורף, באוויר יבש ואחרי מקלחות חמות וארוכות עם סבון⁵.
• מטבעות: כתמים עגולים ומוגדרים, לפעמים עם הפרשה. יכולים להתחיל אחרי שריטה, עקיצה או כוויה קטנה⁶.
• ורידים: גרד, יובש ושינוי צבע בחלק התחתון של השוק, לרוב עם דליות ונפיחות שמחמירה בסוף היום. בלי טיפול עלול להיווצר פצע ברגל⁷.

באקזמה ורידית לא מספיק לטפל בעור. צריך לטפל גם בזרימת הדם, ולכן לעיתים מומלץ על גרבי לחץ ועל בירור של הוורידים⁷¹⁰.

איך מטפלים באקזמה ברגליים?

• לחות כל יום: קרם או משחה עשירים מיד אחרי המקלחת. זה הבסיס בכל סוגי האקזמה⁹¹⁶.
• סטרואיד מקומי לתקופות קצרות בזמן התלקחות. העור בכפות הרגליים עבה, ולכן סטרואיד חלש לרוב לא מספיק שם, וצריך תכשיר חזק יותר בהנחיית רופא⁸.
• להרחיק את הגורם: נעליים או מדרסים שגורמים לאלרגיה, סבון חזק ומים חמים⁴⁵.
• להפחית הזעה: לאוורר את הנעליים, להחליף גרביים כשהן לחות, ולפי הצורך להשתמש בתכשיר נגד הזעה לכפות הרגליים. הזעה מחמירה אקזמה דישידרוטית⁴³.
• זיהום מטופל בנפרד, באנטיביוטיקה או בתכשיר נגד פטריות⁴.

מתי לפנות לרופא?

כשהשלפוחיות כואבות מאוד, מפרישות מוגלה צהובה או ירוקה, או מכוסות בגלד צהוב-חום, כי אלה סימנים לזיהום⁹. גם אודם שמתפשט עם חום, פצע בשוק שלא נסגר, או אקזמה ברגליים אצל מי שיש לו סוכרת או בעיה בכלי הדם, הם סיבה לבדיקה מהירה⁷². וכדאי להיבדק כשהאקזמה לא משתפרת אחרי כמה שבועות של טיפול, או כשלא ברור אם זו אקזמה או פטרת.

איך זה נעשה אצל ד"ר דנה בוכבוט?

בדיקה של כפות הרגליים, השוקיים והציפורניים. ד"ר דנה בוכבוט, רופאה (M.D.), מטפלת באקזמה במבוגרים. בבדיקה היא מבחינה בין סוגי האקזמה לבין פטרת ופסוריאזיס, שואלת על נעליים, עבודה ותכשירים שכבר נוסו, ובונה תוכנית טיפול ותחזוקה. לפי הצורך היא ממליצה על גרידה לבדיקת פטרייה, על בדיקת מטלית לאלרגיה, או על בירור של הוורידים.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.