אקזמה בעור ובידיים: סוגים, סיבות וטיפול

מה זה אקזמה, ואילו סוגים יש?

אקזמה (דרמטיטיס) היא דלקת של העור, ולא מחלה אחת אלא קבוצה של מצבים. DermNet מונה בין הסוגים אקזמה אטופית, דלקת עור ממגע מגרה או אלרגית, אקזמה נומולרית בצורת מטבע, אקזמה ורידית בגפיים התחתונות ודלקת עור סבוריאית⁵. בידיים יש גם צורה שלפוחיתית שנקראת אקזמה דישידרוטית (פומפוליקס).

• אקזמה אטופית. מחלה כרונית של עור יבש ומגרד, שמופיעה אצל עד 25% מהילדים ו-2% עד 3% מהמבוגרים, וקשורה לעיתים לאסתמה או לנזלת אלרגית במשפחה¹⁵.
• דלקת עור ממגע. מגרה (ממים, סבון, ממיסים) או אלרגית (למשל לניקל, בשמים או גומי)⁴⁵.
• אקזמה נומולרית. כתמים בצורת מטבע, בעיקר בגפיים⁵.
• אקזמה ורידית. קשורה לאי ספיקה ורידית, ומופיעה בעיקר בגפיים התחתונות⁹.
• אקזמה דישידרוטית. שלפוחיות קטנות ומגרדות בכפות הידיים ובצדי האצבעות, שזיעה, חום ולחץ נפשי עשויים להחמיר⁴.

איך מזהים אקזמה?

ההכרה היא קלינית: רופא מזהה אקזמה לפי מראה העור, מיקום הפריחה, הגרד והיסטוריה אישית ומשפחתית, ולעיתים בלי בדיקות. הסימנים הנפוצים הם עור יבש, אדמומיות, גרד ושפשוף, ובהתלקחות גם בועיות קטנות או נוזל. באקזמה אטופית נפגעים לרוב קפלי המרפקים והברכיים, ובמבוגרים גם הצוואר והידיים¹⁴. פריחה שחוזרת באותו מקום, או נעלמת בחופשה ומתחזקת בעבודה, מרמזת על גורם מגרה או אלרגי בסביבה.

מה מחמיר אקזמה?

גורם מחמיר נפוץ הוא פגיעה בחסם העור: מים, סבון, חומרי ניקוי, חום וחיכוך. DermNet מונה כמגרים מים, חומרי ניקוי, ממיסים, חומצות ובסיסים, קור, חום, חיכוך ואבק מייבש⁴. בנוסף, מגע עם חומרים אלרגניים כמו ניקל, בשמים וגומי עלול להחמיר אקזמה בידיים⁴. הרגישות שונה מאדם לאדם, ולכן עוזר לנהל יומן קצר: מה נעשה לפני כל התלקחות.

מה עוד יכול להיראות כמו אקזמה?

ארבעה מצבים שכיחים שמתבלבלים עם אקזמה הם פטרייה, פסוריאזיס, סבוריאה וגרדת. הבחנה נכונה חשובה, כי הטיפול שונה: סטרואיד לבדו לא מטפל בפטרייה, והוא אף עלול להסוות או להחמיר זיהום¹⁰.

• פטרייה (טינאה). בכף היד היא מופיעה לעיתים בצד אחד או לא סימטרית, עם קשקשים בשוליים, וגרידה מהעור יכולה לאשר אותה⁴⁵.
• פסוריאזיס. לרוב סימטרית, עם רבדים אדומים וקשקשיים בגבולות חדים⁴. בקרקפת ראו פסוריאזיס בקרקפת.
• סבוריאה. דלקת כרונית בפנים, בקרקפת, באוזניים ובקפלים הגדולים, בקשר לשמרים על העור⁵. ראו סבוריאה בעור וסבוריאה בפנים.
• גרדת. גרד עז שמחמיר בלילה, לרוב בין האצבעות ובפרקי הידיים, ולעיתים גם בני בית מגרדים. DermNet מציין שסימני אקזמה עלולים להסתיר את הסימנים הקלאסיים⁶.

כדאי להיבדק כשהפריחה אינה משתפרת אחרי טיפול סדיר, כשהיא נרחבת, כשיש חשד לפטרייה או לגרדת, או כשהאבחנה לא ברורה.

איך מטפלים באקזמה אטופית?

הטיפול נבנה בשלבים: בסיס של טיפוח העור לכולם, תכשירים מקומיים נגד דלקת בזמן התלקחות, ורק כשאלה לא מספיקים, פוטותרפיה או טיפול סיסטמי. שלבים אלה מופיעים בהנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת עור (AAD)²⁷.

בסיס: ממרככים, מקלחות והרחקת גירויים

AAD ממליצה בהמלצה חזקה על ממרככים, ובהמלצה מותנית על רחצה ועל חבישות רטובות². ה-NHS מייעץ למרוח ממרכך לפחות פעמיים ביום, להמשיך גם כשהעור רגוע, ולרחוץ עם ממרכך במקום סבון. עוד מצוין שם שקרם מימי עלול לגרות ולהחמיר אקזמה¹¹. בפועל: מקלחת קצרה, מים פושרים, ייבוש בטפיחה ומריחה מיד אחר כך.

סטרואידים מקומיים: חוזק, משך ותופעות לוואי

סטרואידים מקומיים הם טיפול מקובל להתלקחות, והעיקרון הוא להשתמש בחוזק הנמוך ביותר שמספיק, לתקופה הקצרה ביותר. AAD ממליצה עליהם בהמלצה חזקה². לפי DermNet, מחלקים אותם לחוזק קל, בינוני, חזק וחזק מאוד. נהוג למרוח פעם ביום לתקופה של כמה ימים עד כמה שבועות, ואחר כך להפסיק או להפחית¹⁰.

• איפה: העור הדק בעפעפיים, באיברי המין ובקפלים סופג את הכמות הגדולה ביותר, ולכן שם נזהרים. העור העבה בכפות הידיים והרגליים סופג פחות, ושם סטרואיד קל לא יעזור¹⁰.
• תופעות לוואי: בשימוש יומי ממושך בחוזק גבוה: דילול העור, סימני מתיחה, חבורות, כלי דם קטנים שנראים, וזיהומים שמוסתרים או מחמירים. תופעות סיסטמיות נדירות¹⁰¹².
• להפסיק: שימוש ממושך שנקבע ברופא לא מפסיקים בבת אחת בלי הנחיה, כי עלולה להיות התלקחות¹².
• הגנה מטעות הפוכה: DermNet מציין שהסטרואיד לעיתים מואשם בטעות במצב שנגרם מהמחלה הלא מטופלת¹⁰. הימנעות מוחלטת מסטרואידים יכולה להשאיר את המחלה פעילה.

מעכבי קלציינאורין ותכשירים מקומיים חדשים

AAD ממליצה בהמלצה חזקה גם על מעכבי קלציינאורין מקומיים, ועל מעכבי PDE4 ומעכבי ג’אק מקומיים². עדכון של AAD מ-2025 הוסיף בהמלצה חזקה קרם טפינרוף וקרם רופלומילסט¹³.

מעכבי קלציינאורין, כמו פימקרולימוס (ו-DermNet מזכיר גם טקרולימוס), הם תכשירים ללא סטרואיד. תופעת הלוואי השכיחה היא צריבה במקום המריחה. דווח על מקרי סרטן עור ולימפומה, אבל לא הוכח קשר סיבתי, ומומלץ להימנע מחשיפה לשמש¹⁴. הם נבחרים לעיתים באזורים רגישים או כשרוצים לצמצם סטרואידים.

פוטותרפיה

AAD ממליצה בהמלצה מותנית על פוטותרפיה, כלומר חשיפה מבוקרת לאור על-סגול, כשהטיפול המקומי אינו מספיק⁷.

טיפולים סיסטמיים למחלה קשה

כשהמחלה קשה או לא מגיבה לטיפול מקומי, אפשר לשקול תרופות ביולוגיות או תרופות מעכבות ג’אק בכדורים. AAD ממליצה בהמלצה חזקה על דופילומאב, טרלוקינומאב, אברוציטיניב, בריציטיניב ואופדאציטיניב, ובמסמך מ-2025 גם על לבריקיזומאב ונמוליזומאב בשילוב טיפול מקומי⁷¹³. כן יש המלצה מותנית לטיפולים מדכאי חיסון כמו אזתיופרין, ציקלוספורין, מתוטרקסט ומיקופנולט, והמלצה מותנית נגד סטרואידים בכדורים⁷.

• ביולוגיים: ניתנים בזריקה. DermNet מציין לגבי דופילומאב דלקת לחמית בעד 30% מהמטופלים, ותגובה באתר ההזרקה, ואין צורך בבדיקות דם מעקב ייעודיות¹⁵.
• ג’אק בכדורים: ברשות התרופות האירופית (EMA) נקבע שיש להשתמש בהם רק כשאין חלופה מתאימה אצל בני 65 ומעלה, מי שבסיכון לב וכלי דם, מעשנים או מעשנים לשעבר ומי שבסיכון לסרטן, בגלל סיכון לזיהומים, אירועי לב, קרישי דם וסרטן⁸.
• מגבלה: לפי AAD, רוב הניסויים קצרי טווח, ולכן יש פחות מידע על יעילות ובטיחות לאורך שנים⁷.

אקזמה בידיים: מה מיוחד בה?

אקזמה בידיים היא בדרך כלל תוצאה של כמה גורמים יחד: נטייה אישית, פגיעה בחסם העור מגירויים, ולעיתים אלרגיה למגע. DermNet מתאר בה כמה צורות: דלקת עור ממגע מגרה, שמתחילה לרוב בין האצבעות ונוטה לחסוך את כפות הידיים, אלרגית, שיש בה רמזים כמו קו חד בשולי כפפה, אטופית בגב כף היד ובפרקים, ודישידרוטית שלפוחיתית⁴.

עבודה רטובה ומקצועות. העבודה בניקיון, במסעדנות, בבריאות ובמספרות שכיחה בקרב מי שסובלים מדלקת עור בידיים. כשהעבודה גורמת לה או מחמירה אותה, היא נקראת דלקת עור תעסוקתית, ובמקרים קשים נדרשת היעדרות או שינוי תפקיד⁴.

מה עוזר בבית ובעבודה (לפי DermNet):

• להגביל מגע עם מגרים, כולל מים רגילים, לרחוץ בתכשיר ללא סבון, לשטוף היטב ולייבש לגמרי.
• למרוח ממרכך עבה לפני העבודה ולחזור עליו אחרי כל שטיפה.
• כפפות: ויניל פחות גורם לאלרגיה מגומי, והן צריכות להיות נקיות ושלמות ולא להישאר זמן ממושך, כי זיעה בתוך הכפפה מחמירה. אפשר לשלב כפפת כותנה פנימית⁴.
• להימנע ממה שזוהה כאלרגן בבדיקת מגע (בדיקת טלאי)⁴.

טיפול. סטרואידים מקומיים בחוזק מתאים לכף היד, ומעכבי קלציינאורין כאפשרות חוסכת סטרואידים. לאקזמה קשה DermNet מזכיר גם אליטרטינואין בכדורים ודלג’וציטיניב מקומי⁴. סקירה מ-2024 מדגישה שבאקזמה כרונית בידיים יש לזהות ולהסיר גורמים מחמירים, ושלניסויים מבוקרים בחלק מהטיפולים יש חסר³. אם הידיים גם מזיעות מאוד, ראו הזעת יתר בכפות הידיים.

מתי אקזמה מזוהמת?

אקזמה פגועה עלולה להידבק בחיידקים או בנגיף, ויש לפנות לרופא בהקדם כשיש סימנים כאלה. ה-NHS מפרט: עור שלפוחיתי, מכוסה גלד, דולף נוזל, עם פצעונים מוגלתיים, כואב, נפוח או חם, התלקחות פתאומית או חום. אלה עלולים להיות סימני זיהום או אקזמה הרפטיקה, ועשויים לדרוש אנטיביוטיקה¹¹. AAD ממליצה בהמלצה מותנית נגד שימוש שגרתי בחומרים מחטאים ובאנטיביוטיקה מקומית כטיפול באקזמה בלי זיהום².

אקזמה בילדים

אקזמה אטופית שכיחה בילדים, אך העמוד הזה מיועד למבוגרים. לפי AAD היא מופיעה בעד 25% מהילדים¹. אם יש לילד פריחה מגרדת, יש לפנות לרופא ילדים או לרופא עור ילדים. בחירת התכשירים והחוזקות לילדים שונה מהמבוגרים, ולכן לא מומלץ להשתמש בהם לפי המלצות כלליות.

מתי פונים לרופא?

• פריחה שלא משתפרת אחרי כמה שבועות של טיפול סדיר.
• חשד לזיהום (מוגלה, גלדים, חום, כאב) או לגרדת.
• אקזמה בידיים שנמשכת יותר משלושה חודשים, או חוזרת פעמיים בשנה ויותר³.
• אקזמה שמפריעה לשינה, לעבודה או לחיי היומיום.
• אם יש ספק באבחנה, או אם רוצים לדעת אם יש מקום לטיפול מתקדם.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

ד”ר דנה בוכבוט מטפלת גם באקזמה, ובכלל זה באקזמה אטופית עקשנית שלא הגיבה לטיפול הרגיל, ובין השאר מציעה PRP בשימוש מחוץ להתוויה. הטיפול אצלנו מיועד למבוגרים. ד”ר דנה בוכבוט היא בעלת דוקטורט לרפואה מאוניברסיטת תל אביב, עם 16 שנות ניסיון ברפואת שיער ו-16 שנות ניסיון ברפואה אסתטית, וסטאז’ במחלקת עור בהדסה.

מה הראיות על PRP לאקזמה?

PRP (פלזמה עשירה בטסיות) הוא טיפול שנבדק באקזמה אטופית רק במחקרים קטנים, ואינו טיפול מקובל בהנחיות. PRP מופק מדם של המטופל. בתקצירי ההנחיות של AAD לטיפול מקומי ולטיפול סיסטמי, PRP אינו מופיע בין הטיפולים המומלצים²⁷. הנתונים שמצאנו בחיפוש שלנו ב-PubMed:

• סקירה: סקירה מ-2024 איתרה שבעה מחקרים של PRP באקזמה אטופית, ומצאה שרק אחד מהם מבוקר. רוב המחקרים קטנים, שיטות הכנת ה-PRP שונות מאוד, ומשך ההשפעה לא ברור. המחברים כתבו שנדרשים מחקרים גדולים יותר עם שיטה אחידה¹⁶.
• מחקר מבוקר: ב-44 מטופלים עם אקזמה אטופית טופל צד אחד של הגוף באור על-סגול צר-טווח בלבד, והצד השני באותו אור יחד עם זריקות PRP לעור. בצד עם PRP נמצא שיפור גדול יותר בציוני חומרת המחלה. זה מחקר קטן ועם טיפול משולב, ולכן אי אפשר ללמוד ממנו על PRP לבדו¹⁷.
• סדרת מקרים: במחקר תצפיתי שכלל 10 מטופלים עם אקזמה אטופית (ועוד מטופלים עם פסוריאזיס) תוארו שיפור וללא תופעות לוואי, אבל בלי קבוצת ביקורת¹⁸.
• אזהרת בטיחות: תואר מקרה של אקזמה הרפטיקה (זיהום חמור בנגיף הרפס בעור פגוע) אחרי מיקרונידלינג עם PRP אצל אדם שטופל בצלקות אקנה¹⁹. זו דוגמה שפעולות שפוגעות בעור מחייבות זהירות.

לסיכום, הראיות ל-PRP באקזמה ראשוניות ומוגבלות. לא מצאנו בחיפוש שלנו מחקרים גדולים, ואין הבטחה לתוצאה. לכן PRP נשקל, אם בכלל, אחרי שהטיפולים המקובלים נוסו, ובשיחה גלויה על כך שהשימוש הוא מחוץ להתוויה. מידע כללי על השיטה בPRP בפנים.

חלופות שאינן PRP

אקזמה עקשנית אינה מוגבלת ל-PRP. ראשית כדאי לוודא שהבסיס מבוצע נכון ושהאבחנה נכונה. אחר כך אפשר לבחון מעכבי קלציינאורין, מעכבי PDE4 או ג’אק מקומיים, פוטותרפיה, ובמחלה קשה תרופות ביולוגיות או ג’אק בכדורים, בהפניה לרופא עור מתאים כשצריך²⁷. אפשרות נוספת היא להמשיך בטיפול הבסיסי ולעקוב בלי טיפול נוסף, כשהמחלה קלה.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.