כלי דם בעור

גוש אדום שמדמם בקלות (גרנולומה פיוגנית): מה זה, למה מופיע ואיך מסירים

גרנולומה פיוגנית היא גוש אדום, רך ובשרני, שצומח בתוך שבועות ספורים ומדמם בקלות רבה, לפעמים מכל מגע קטן. היא שכיחה באצבעות, בפנים ובשפתיים, אצל ילדים, צעירים ונשים בהריון. למרות השם היא לא זיהום ולא מוגלה, אלא ריבוי שפיר של כלי דם קטנים. היא כמעט אף פעם לא עוברת לבד, ומכיוון שיש נגעים אחרים שנראים דומה, מסירים אותה ושולחים לבדיקה.

בקצרה

  • גרנולומה פיוגנית היא גוש אדום שפיר של כלי דם קטנים, בדרך כלל 5 עד 10 מ"מ, שגדל בתוך כמה שבועות1.
  • היא מדממת בקלות מכל חבלה קטנה, ולפעמים נפתחת או מכוסה גלד1.
  • שכיחה באצבעות, בפנים ובשפתיים, אצל ילדים, צעירים ובהריון, ולעיתים אחרי פציעה קלה או תרופות מסוימות1.
  • הנגע החשוב ביותר שנראה דומה הוא מלנומה בלי פיגמנט, ולכן נגע כזה מסירים ושולחים לבדיקה12.
  • ההסרה השכיחה היא גירוד וצריבה של הבסיס בהרדמה מקומית, או כריתה12.

מה זו גרנולומה פיוגנית?

גרנולומה פיוגנית היא ריבוי נרכש ושפיר של כלי דם קטנים (נימים) בעור או בפה. DermNet מציינת שלמרות השם היא אינה זיהומית ואינה גרנולומה במובן הרפואי; השם הנכון יותר הוא המנגיומה נימית לובולרית1.

היא נראית כגוש אדום, לח ובשרני, שאינו כואב, בדרך כלל בקוטר של 5 עד 10 מ"מ. היא צומחת מהר, בתוך כמה שבועות, לרוב כנגע בודד. פני השטח עלולים להיפתח או להתכסות בגלד, והיא מדממת בקלות גם מחבלה קלה מאוד1. לפעמים יש סביב הבסיס שלה "צווארון" דק של עור.

חתך היסטולוגי של נגע עור שפיר בצביעה ורודה-סגולה
בדיקה פתולוגית של רקמה שהוסרה מבהירה את סוג הנגע · צילום: Nephron, Wikimedia Commons (CC BY-SA 3.0)

מי מקבל, ואיפה?

היא שכיחה אצל ילדים, בגיל ההתבגרות ואצל מבוגרים צעירים, ובהריון. DermNet מציינת שבעור המקומות השכיחים הם האצבעות והפנים, ובפה בעיקר השפתיים והחניכיים1. היא יכולה להופיע גם בלחמית העין ובריריות האף1.

הגורמים שקשורים להופעתה, לפי DermNet1:

  • פציעה קלה: חתך, קוץ, נשיכה, או גירוי ממושך, למשל בפה או ליד פירסינג באף.
  • שינויים הורמונליים: הריון וגלולות למניעת הריון. בהריון היא מופיעה לעיתים קרובות בחניכיים.
  • תרופות: רטינואידים בכדורים (כמו איזוטרטינואין), חלק מתרופות הסרטן הממוקדות, ותרופות מדכאות חיסון.

מי שמקבל איזוטרטינואין לאקנה ומבחין בגוש אדום כזה, למשל ליד הציפורן, כדאי שיספר על כך לרופא המטפל. ראו איזוטרטינואין.

האם זה מסוכן?

גרנולומה פיוגנית עצמה שפירה, אבל היא לא נגע שמשאירים "לראות מה יקרה". שתי סיבות לכך:

  • דימום: היא מדממת שוב ושוב, ולעיתים הרבה. DermNet מציינת דימום רב ואף אנמיה כסיבוך אפשרי1.
  • אבחנה: הנגע החשוב ביותר שנראה דומה הוא מלנומה עם מעט פיגמנט או בלי פיגמנט כלל (אמלנוטית), שנראית ורודה או אדומה. לפי DermNet, ההבחנה קשה לעיתים גם בדרמוסקופ1. גם ארגון רופאי המשפחה לרפואת עור בבריטניה מציין את המלנומה הזו כאבחנה המבדלת העיקרית2.

בנוסף, גם סרטני עור אחרים, כמו SCC, יכולים להופיע כגוש שגדל ומדמם או כפצע שלא מחלים; NHS מונה את אלה בין הסימנים לפנות לרופא6. לכן ההנחיה הבריטית היא שנגע שצריך גם אבחנה וגם טיפול מוסר בניתוח ונשלח לבדיקה פתולוגית2.

מה החשדות שמצריכים בדיקה דחופה יותר?

גוש אדום שמדמם אצל מבוגר בלי פציעה ברורה, במקום לא אופייני או בגיל לא אופייני, הוא סיבה לבדיקה מהירה אצל רופא עור. ההנחיה הבריטית מציינת שהיעדר סיפור ברור של פציעה, ומיקום או גיל לא אופייניים, מגבירים את החשד, וממליצה על הפניה דחופה כשיש חשש למלנומה או כשאי אפשר להסיר ולשלוח לבדיקה בתוך כמה שבועות2.

גם נגע אדום שחוזר אחרי הסרה, שגדל מהר מאוד, או שנראה שונה מנגעים אחרים, צריך בדיקה. מידע על נגעים אדומים שפירים אחרים בעמודים נקודות אדומות על העור ונימי עכביש, ועל סימני סרטן עור בעמוד סימנים לסרטן עור.

האם גרנולומה פיוגנית עוברת לבד?

לרוב לא. DermNet מציינת שהיא כמעט אף פעם לא נעלמת מעצמה, מלבד אחרי לידה כשהופיעה בהריון1. לכן בהריון אפשר לפעמים לחכות לאחר הלידה, אם הנגע קטן, לא מדמם הרבה והאבחנה ברורה.

היא גם נוטה לחזור, בעיקר כשההסרה לא הייתה שלמה או כשהגורם, למשל תרופה או גירוי מתמשך, ממשיך לפעול1. חלק מהטיפול הוא לזהות ולהפסיק את הגורם, כשאפשר.

איך מטפלים בגרנולומה פיוגנית?

הטיפול השכיח הוא הסרה במרפאה: גירוד של הגוש (Curettage) וצריבה של הבסיס, או כריתה, ושליחת הרקמה לבדיקה. DermNet וההנחיה הבריטית מתארות את שתי הדרכים האלה12. הצריבה של הבסיס סוגרת את כלי הדם המזינים ומורידה את הסיכוי שהנגע יחזור. DermNet מונה את הגרנולומה הפיוגנית בין הנגעים שמטופלים בקרישה חשמלית5.

טיפולמתי משתמשיםמה חשוב לדעת
גירוד וצריבה של הבסיסרוב הנגעים בעורמהיר, בהרדמה מקומית; הרקמה נשלחת לבדיקה12
כריתה עם תפריםנגע גדול, חוזר, או כשרוצים הסרה שלמהסיכוי נמוך יותר לחזרה, צלקת קווית1
לייזר לכלי דם או לייזר מאדהנגעים קטנים, במיוחד אצל ילדיםאין דגימה מלאה לבדיקה1
ג׳ל טימולול או טיפולים מקומיים אחריםנגעים קטנים, בעיקר אצל ילדים או ליד העיןנחקר בעיקר בסדרות מקרים14

סקירה שיטתית של הטיפולים מציינת שרוב העדויות מגיעות מסדרות מקרים, שחסרים מחקרים שמשווים בין השיטות, ושהבחירה צריכה להיות אישית, לפי חומרת הנגע ומאפייני המטופל4. ההנחיה הבריטית מתארת גם שימוש במלח שולחן תחת חבישה לנגעים טיפוסיים ברפואה הראשונית, אבל זה לא תחליף לבדיקה כשהאבחנה לא ודאית2.

עזרה ראשונה כשהגוש מדמם

לוחצים ישירות על הגוש עם גזה נקייה, ברציפות, כ-10 עד 15 דקות. לא מרימים כל רגע לבדוק. כשהדימום נעצר, מכסים בפלסטר ונמנעים מחיכוך. אם הדימום לא נעצר בלחיצה, פונים לטיפול דחוף.

לא מנסים לקשור, לחתוך או לצרוב את הגוש בבית, ולא מורחים עליו חומרים חריפים. זה מגביר דימום וזיהום, ומונע בדיקה. ההסרה עצמה פשוטה יחסית כשהיא נעשית במרפאה.

מה קורה אחרי ההסרה?

אחרי גירוד וצריבה נשאר פצע קטן ופתוח שנסגר בדרך כלל תוך שבוע עד שבועיים. שומרים עליו נקי ולח עם וזלין ותחבושת, ומגינים מהשמש אחרי שנסגר. הוראות מלאות בעמוד טיפול בפצע אחרי הסרת נגע.

תשובת הפתולוגיה מגיעה בדרך כלל תוך שבוע עד שלושה שבועות, וחשוב לקבל אותה. אם הגוש מתחיל לצמוח שוב באותו מקום, חוזרים לבדיקה; לפעמים מסירים אותו שוב בכריתה.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה בוכבוט?

ד”ר דנה בוכבוט בודקת את הגוש ושואלת מתי הופיע, אם הייתה פציעה, ועל הריון ותרופות. כשהתמונה מתאימה לגרנולומה פיוגנית, ההסרה נעשית בהרדמה מקומית, בגירוד וצריבה של הבסיס או בכריתה, והרקמה נשלחת לבדיקה פתולוגית.

גוש שנראה לא אופייני, אצל מבוגר בלי פציעה ברורה, או כזה שמעורר חשד לנגע אחר, מופנה לבדיקה אצל רופא עור. מידע על הצריבה עצמה בעמוד הסרה בצריבה.

שאלות נפוצות

מה זה גרנולומה פיוגנית?

גוש אדום, רך ובשרני, שגדל בתוך שבועות ומדמם בקלות. זה ריבוי שפיר של כלי דם קטנים, לא זיהום. הוא שכיח באצבעות, בפנים ובשפתיים, אצל ילדים, צעירים ונשים בהריון.

גוש אדום שמדמם מכל מגע: זה מסוכן?

לרוב מדובר בגרנולומה פיוגנית שפירה, אבל יש נגעים אחרים שנראים דומה, כולל מלנומה בלי פיגמנט. לכן נגע כזה צריך בדיקה, ובדרך כלל מסירים אותו ושולחים לבדיקה פתולוגית.

גרנולומה פיוגנית עוברת לבד?

כמעט אף פעם, מלבד אחרי לידה כשהופיעה בהריון. ברוב המקרים מסירים אותה, גם בגלל הדימום וגם כדי לוודא את האבחנה.

איך מסירים גרנולומה פיוגנית?

בדרך כלל בגירוד של הגוש וצריבה של הבסיס בהרדמה מקומית, או בכריתה עם תפרים. הרקמה נשלחת לבדיקה פתולוגית. אצל ילדים או ליד העין יש גם טיפולים מקומיים.

גרנולומה פיוגנית בהריון: מה עושים?

אם הנגע קטן, לא מדמם הרבה והאבחנה ברורה, אפשר לפעמים לחכות לאחר הלידה, כי נגעים של הריון נוטים להיעלם אחריה. נגע שמדמם הרבה או שהאבחנה שלו לא ודאית נבדק ומוסר.

היא יכולה לחזור אחרי הסרה?

כן, זה קורה, בעיקר כשההסרה לא הייתה שלמה או כשהגורם, כמו תרופה או גירוי מתמשך, ממשיך. צריבה של הבסיס בזמן ההסרה מקטינה את הסיכוי לכך. נגע שחוזר נבדק שוב.

עוד בנושא

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.

תיאום ייעוץ בוואטסאפ
קביעת תור