רפואת שיער

מחלות אוטואימוניות ונשירת שיער: מה הקשר ואיך מזהים

במחלה אוטואימונית מערכת החיסון תוקפת רקמות של הגוף עצמו, ולפעמים גם את זקיקי השיער. יש מחלות שבהן הזקיק הוא המטרה הישירה, כמו אלופציה אראטה, ויש מחלות שפוגעות בשיער בעקיפין, דרך דלקת כללית, חוסרים תזונתיים או תרופות12. אלופציה אראטה עצמה קשורה לשכיחות גבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות אחרות, ובהן מחלות של בלוטת התריס, זאבת וויטיליגו34. הדבר החשוב ביותר בבירור הוא לזהות את סוג הנשירה: חלק מהנשירות הפיכות לגמרי, וחלק צלקתיות ודורשות טיפול מהיר.

בקצרה

  • אלופציה אראטה: מחלה אוטואימונית של הזקיק עצמו, עם קרחות עגולות. הזקיק לא נהרס, והשיער יכול לחזור5.
  • בלוטת התריס: השימוטו ומחלת גרייבס גורמות לנשירה מפושטת, ושכיחות יותר אצל אנשים עם אלופציה אראטה67.
  • זאבת (לופוס): יכולה לגרום לנשירה מפושטת הפיכה, וגם לנשירה צלקתית מסוג זאבת דיסקואידית28.
  • התקרחות צלקתית כמו ליכן פלנופילאריס ו-FFA קשורה לעיתים לזאבת ולמחלות תריס9.
  • מה בודקים: סוג הנשירה בבדיקה ובטריכוסקופיה, ובדיקות דם לפי התסמינים, לא סדרה גורפת.

איך מחלה אוטואימונית פוגעת בשיער?

בשלוש דרכים עיקריות.

  • תקיפה ישירה של הזקיק: באלופציה אראטה מערכת החיסון תוקפת את הזקיק בשלב הצמיחה, והשערה נושרת. הזקיק עצמו נשמר, ולכן השיער יכול לחזור5. בהתקרחות צלקתית הדלקת הורסת את הזקיק ומחליפה אותו ברקמת צלקת10.
  • דלקת כללית: מחלה פעילה, חום וירידה במשקל גורמים לנשירה מפושטת מסוג טלוגן אפלוביום, כמה חודשים אחרי ההתלקחות211.
  • חוסרים ותרופות: מחלות כמו צליאק פוגעות בספיגה, וחלק מהתרופות שמשמשות לטיפול במחלות אוטואימוניות עלולות לגרום לנשירה בעצמן2. ראו תרופות שגורמות לנשירת שיער.
אישה עם שיער שחור חלק באורך אמצע הגב, מצולמת מאחור
נשירה אצל נשים מתבטאת לרוב בדלילות מפוזרת ולא בקרחת · צילום: Alex Neman, Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0)

אלופציה אראטה ומחלות שנלוות אליה

אלופציה אראטה היא הדוגמה המובהקת למחלה אוטואימונית של השיער. היא מתבטאת בקרחות עגולות וחלקות בקרקפת, בזקן או בגבות, ולעיתים בנשירה נרחבת יותר5.

סקירות גדולות מצאו שאצל אנשים עם אלופציה אראטה שכיחות יותר מחלות אוטואימוניות ודלקתיות אחרות. מטא-אנליזה מ-2023 שכללה 102 מחקרים מצאה בין השאר שכיחות גבוהה יותר של חוסר ויטמין D, זאבת, ויטיליגו ודלקת השימוטו של בלוטת התריס3. מטא-אנליזה מ-2025 מצאה גם קשר לאטופיק דרמטיטיס ולמחלות מעי דלקתיות4. מחקר ישראלי גדול מצא גם שכיחות גבוהה יותר של טרום סוכרת12.

המשמעות היא לא שכל מי שיש לו אלופציה אראטה חולה במחלה נוספת, אלא שכדאי להכיר את התסמינים ולבדוק לפי הצורך, למשל תפקודי בלוטת התריס7. ראו אלופציה אראטה: סיבות וגורמי סיכון.

השימוטו, גרייבס ונשירת שיער

מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס הן מהגורמים השכיחים לנשירה מפושטת. גם תת-פעילות, שנגרמת לרוב מהשימוטו, וגם פעילות יתר, שנגרמת לרוב ממחלת גרייבס, יכולות לגרום לנשירה מפושטת. כשהבלוטה מאוזנת, השיער חוזר בדרך כלל בהדרגה, אבל זה לוקח כמה חודשים6.

הקשר הולך גם לכיוון השני: אצל אנשים עם אלופציה אראטה נמצאו יותר הפרעות בתפקודי התריס ויותר נוגדנים נגד הבלוטה7. פירוט בעמוד נשירת שיער ובלוטת התריס.

זאבת (לופוס): כמה סוגים של נשירה

בזאבת יש כמה דפוסים שונים, וחשוב להבדיל ביניהם. סקירה על נשירה בזאבת מתארת2:

  • נשירה לא צלקתית מפושטת או בטלאים, שקשורה לפעילות של המחלה. היא כלולה בקריטריונים לסיווג של זאבת מערכתית, ולכן לזיהוי שלה יש משמעות אבחנתית.
  • "שיער זאבת": מצב שתואר פחות טוב, ויש הסבורים שהוא צורה של נשירה מפושטת מסוג טלוגן אפלוביום.
  • זאבת דיסקואידית: נגעים בקרקפת שמשאירים צלקת וקרחת קבועה13.
  • נשירות שאינן חלק מהזאבת עצמה, כמו טלוגן אפלוביום מהתלקחות או מתרופות, ולעיתים גם אלופציה אראטה.

סקירה מ-2023 של 237 מטופלים מצאה שהנשירה הלא צלקתית ו"שיער זאבת" קשורים מאוד לפעילות המחלה, מגיבים בדרך כלל לטיפול בזאבת, ולרוב לא מתקדמים לצלקת8. שירות הבריאות הבריטי מונה את נשירת השיער בין התסמינים הפחות שכיחים של זאבת, לצד עייפות קשה, כאבי פרקים ופריחה אחרי חשיפה לשמש14.

התקרחות צלקתית ומחלות אוטואימוניות

בליכן פלנופילאריס וב-FFA הדלקת הורסת את הזקיקים, ויש קשר למחלות אחרות. מטא-אנליזה מ-2025 של מחקרים על התקרחות צלקתית מצאה שזאבת מערכתית שכיחה יותר אצל אנשים עם ליכן פלנופילאריס ועם FFA, ושגם מחלות של בלוטת התריס שכיחות יותר בשני המצבים9.

הסימנים שמכוונים לנשירה צלקתית הם אדמומיות וקשקשים סביב השערות, גרד או צריבה, ואזורים שבהם הקרקפת חלקה ומבריקה בלי פתחי זקיקים. במצב כזה חשוב לפנות מוקדם, כי המטרה היא לעצור את ההתקדמות. ראו התקרחות צלקתית וליכן פלנופילאריס ו-FFA.

צליאק, ויטיליגו ופסוריאזיס

  • צליאק: פוגעת בשיער בעיקר דרך חוסר ברזל וחוסרים תזונתיים, ויש קשר אפשרי לאלופציה אראטה1516. ראו צליאק ונשירת שיער.
  • ויטיליגו: כתמים לבנים בעור, שנמצאה להם שכיחות גבוהה יותר אצל אנשים עם אלופציה אראטה34.
  • פסוריאזיס: מחלה דלקתית שמערבת את מערכת החיסון, ופוגעת לעיתים קרובות בקרקפת. רוב האנשים עם פסוריאזיס בקרקפת לא סובלים מנשירה, וכשיש נשירה היא כמעט תמיד זמנית. ראו פסוריאזיס בקרקפת.

מה בודקים, ומתי השיער חוזר?

הבירור מתחיל בזיהוי סוג הנשירה, ולא בסדרת בדיקות אוטואימוניות. בבדיקה ובטריכוסקופיה אפשר להבדיל בין אלופציה אראטה, נשירה מפושטת, נשירה צלקתית ודלקת בקרקפת. לפי הממצאים והתסמינים נבחרות בדיקות דם, כמו תפקודי בלוטת התריס, ספירת דם ופריטין. כשיש תסמינים של זאבת, כמו כאבי פרקים, פריחה מהשמש או עייפות קשה, מפנים לבדיקת נוגדנים ולראומטולוג14. כשיש חשד לנשירה צלקתית, לעיתים נדרשת ביופסיה קטנה מהקרקפת. ראו ביופסיה מהקרקפת.

הסיכוי שהשיער יחזור תלוי בסוג הנשירה. בנשירה מפושטת, באלופציה אראטה ובנשירה הלא צלקתית של זאבת, הזקיקים שמורים והשיער יכול לחזור כשהמחלה נרגעת או מטופלת85. בנשירה צלקתית, השיער באזור שנהרס לא חוזר, ולכן הטיפול המוקדם חשוב כל כך10.

איך נראה בירור כזה אצל ד"ר דנה בוכבוט?

אבחנה מדויקת של סוג הנשירה, ותיאום עם הרופאים שמטפלים במחלה. הבירור כולל שיחה על מחלות רקע, תרופות ותסמינים כלליים, ובדיקה טריכוסקופית ממוחשבת של הקרקפת, שמבדילה בין נשירה הפיכה לנשירה צלקתית. לפי הממצאים נבחרות בדיקות דם, וכשצריך ההמשך מתואם עם רופא המשפחה, הראומטולוג או האנדוקרינולוג. במקביל נבנית תוכנית לשיער שמתחשבת במחלה ובתרופות. לתיאום: וואטסאפ או 054-556-8871.

שאלות נפוצות

אילו מחלות אוטואימוניות גורמות לנשירת שיער?

הבולטות הן אלופציה אראטה, מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס כמו השימוטו וגרייבס, זאבת וצליאק. גם התקרחות צלקתית כמו ליכן פלנופילאריס קשורה למערכת החיסון.

האם נשירת שיער היא סימן למחלה אוטואימונית?

לפעמים, אבל ברוב המקרים לא. רוב הנשירות נובעות מסיבות שכיחות כמו התקרחות תורשתית, נשירה אחרי אירוע או חוסר ברזל. כשיש תסמינים נוספים, כמו כאבי פרקים, פריחה או עייפות קשה, כדאי לבדוק.

האם השיער חוזר בזאבת?

בנשירה הלא צלקתית של זאבת השיער חוזר בדרך כלל כשהמחלה מטופלת ונרגעת. בזאבת דיסקואידית, שמשאירה צלקת, השיער באזור שנפגע לא חוזר.

האם השימוטו גורמת לנשירת שיער?

כן, תת-פעילות של בלוטת התריס, שנגרמת לרוב מהשימוטו, יכולה לגרום לנשירה מפושטת. כשהבלוטה מאוזנת, השיער חוזר בדרך כלל בהדרגה במשך כמה חודשים.

האם מי שיש לו אלופציה אראטה צריך בדיקות למחלות נוספות?

לא באופן גורף. מקובל לבדוק לפי התסמינים, ולעיתים קרובות גם תפקודי בלוטת התריס, כי מחלות תריס שכיחות יותר באלופציה אראטה.

איך יודעים אם הנשירה צלקתית?

סימנים מחשידים הם אדמומיות וקשקשים סביב השערות, גרד או צריבה, ואזורים חלקים בלי פתחי זקיקים. האבחנה נעשית בבדיקה ובטריכוסקופיה, ולעיתים בביופסיה.

עוד בנושא

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.

תיאום ייעוץ בוואטסאפ
קביעת תור