מחלות אוטואימוניות ונשירת שיער: מה הקשר ואיך מזהים

איך מחלה אוטואימונית פוגעת בשיער?

בשלוש דרכים עיקריות.

• תקיפה ישירה של הזקיק: באלופציה אראטה מערכת החיסון תוקפת את הזקיק בשלב הצמיחה, והשערה נושרת. הזקיק עצמו נשמר, ולכן השיער יכול לחזור⁵. בהתקרחות צלקתית הדלקת הורסת את הזקיק ומחליפה אותו ברקמת צלקת¹⁰.
• דלקת כללית: מחלה פעילה, חום וירידה במשקל גורמים לנשירה מפושטת מסוג טלוגן אפלוביום, כמה חודשים אחרי ההתלקחות²¹¹.
• חוסרים ותרופות: מחלות כמו צליאק פוגעות בספיגה, וחלק מהתרופות שמשמשות לטיפול במחלות אוטואימוניות עלולות לגרום לנשירה בעצמן². ראו תרופות שגורמות לנשירת שיער.

אלופציה אראטה ומחלות שנלוות אליה

אלופציה אראטה היא הדוגמה המובהקת למחלה אוטואימונית של השיער. היא מתבטאת בקרחות עגולות וחלקות בקרקפת, בזקן או בגבות, ולעיתים בנשירה נרחבת יותר⁵.

סקירות גדולות מצאו שאצל אנשים עם אלופציה אראטה שכיחות יותר מחלות אוטואימוניות ודלקתיות אחרות. מטא-אנליזה מ-2023 שכללה 102 מחקרים מצאה בין השאר שכיחות גבוהה יותר של חוסר ויטמין D, זאבת, ויטיליגו ודלקת השימוטו של בלוטת התריס³. מטא-אנליזה מ-2025 מצאה גם קשר לאטופיק דרמטיטיס ולמחלות מעי דלקתיות⁴. מחקר ישראלי גדול מצא גם שכיחות גבוהה יותר של טרום סוכרת¹².

המשמעות היא לא שכל מי שיש לו אלופציה אראטה חולה במחלה נוספת, אלא שכדאי להכיר את התסמינים ולבדוק לפי הצורך, למשל תפקודי בלוטת התריס⁷. ראו אלופציה אראטה: סיבות וגורמי סיכון.

השימוטו, גרייבס ונשירת שיער

מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס הן מהגורמים השכיחים לנשירה מפושטת. גם תת-פעילות, שנגרמת לרוב מהשימוטו, וגם פעילות יתר, שנגרמת לרוב ממחלת גרייבס, יכולות לגרום לנשירה מפושטת. כשהבלוטה מאוזנת, השיער חוזר בדרך כלל בהדרגה, אבל זה לוקח כמה חודשים⁶.

הקשר הולך גם לכיוון השני: אצל אנשים עם אלופציה אראטה נמצאו יותר הפרעות בתפקודי התריס ויותר נוגדנים נגד הבלוטה⁷. פירוט בעמוד נשירת שיער ובלוטת התריס.

זאבת (לופוס): כמה סוגים של נשירה

בזאבת יש כמה דפוסים שונים, וחשוב להבדיל ביניהם. סקירה על נשירה בזאבת מתארת²:

• נשירה לא צלקתית מפושטת או בטלאים, שקשורה לפעילות של המחלה. היא כלולה בקריטריונים לסיווג של זאבת מערכתית, ולכן לזיהוי שלה יש משמעות אבחנתית.
• "שיער זאבת": מצב שתואר פחות טוב, ויש הסבורים שהוא צורה של נשירה מפושטת מסוג טלוגן אפלוביום.
• זאבת דיסקואידית: נגעים בקרקפת שמשאירים צלקת וקרחת קבועה¹³.
• נשירות שאינן חלק מהזאבת עצמה, כמו טלוגן אפלוביום מהתלקחות או מתרופות, ולעיתים גם אלופציה אראטה.

סקירה מ-2023 של 237 מטופלים מצאה שהנשירה הלא צלקתית ו"שיער זאבת" קשורים מאוד לפעילות המחלה, מגיבים בדרך כלל לטיפול בזאבת, ולרוב לא מתקדמים לצלקת⁸. שירות הבריאות הבריטי מונה את נשירת השיער בין התסמינים הפחות שכיחים של זאבת, לצד עייפות קשה, כאבי פרקים ופריחה אחרי חשיפה לשמש¹⁴.

התקרחות צלקתית ומחלות אוטואימוניות

בליכן פלנופילאריס וב-FFA הדלקת הורסת את הזקיקים, ויש קשר למחלות אחרות. מטא-אנליזה מ-2025 של מחקרים על התקרחות צלקתית מצאה שזאבת מערכתית שכיחה יותר אצל אנשים עם ליכן פלנופילאריס ועם FFA, ושגם מחלות של בלוטת התריס שכיחות יותר בשני המצבים⁹.

הסימנים שמכוונים לנשירה צלקתית הם אדמומיות וקשקשים סביב השערות, גרד או צריבה, ואזורים שבהם הקרקפת חלקה ומבריקה בלי פתחי זקיקים. במצב כזה חשוב לפנות מוקדם, כי המטרה היא לעצור את ההתקדמות. ראו התקרחות צלקתית וליכן פלנופילאריס ו-FFA.

צליאק, ויטיליגו ופסוריאזיס

• צליאק: פוגעת בשיער בעיקר דרך חוסר ברזל וחוסרים תזונתיים, ויש קשר אפשרי לאלופציה אראטה¹⁵¹⁶. ראו צליאק ונשירת שיער.
• ויטיליגו: כתמים לבנים בעור, שנמצאה להם שכיחות גבוהה יותר אצל אנשים עם אלופציה אראטה³⁴.
• פסוריאזיס: מחלה דלקתית שמערבת את מערכת החיסון, ופוגעת לעיתים קרובות בקרקפת. רוב האנשים עם פסוריאזיס בקרקפת לא סובלים מנשירה, וכשיש נשירה היא כמעט תמיד זמנית. ראו פסוריאזיס בקרקפת.

מה בודקים, ומתי השיער חוזר?

הבירור מתחיל בזיהוי סוג הנשירה, ולא בסדרת בדיקות אוטואימוניות. בבדיקה ובטריכוסקופיה אפשר להבדיל בין אלופציה אראטה, נשירה מפושטת, נשירה צלקתית ודלקת בקרקפת. לפי הממצאים והתסמינים נבחרות בדיקות דם, כמו תפקודי בלוטת התריס, ספירת דם ופריטין. כשיש תסמינים של זאבת, כמו כאבי פרקים, פריחה מהשמש או עייפות קשה, מפנים לבדיקת נוגדנים ולראומטולוג¹⁴. כשיש חשד לנשירה צלקתית, לעיתים נדרשת ביופסיה קטנה מהקרקפת. ראו ביופסיה מהקרקפת.

הסיכוי שהשיער יחזור תלוי בסוג הנשירה. בנשירה מפושטת, באלופציה אראטה ובנשירה הלא צלקתית של זאבת, הזקיקים שמורים והשיער יכול לחזור כשהמחלה נרגעת או מטופלת⁸⁵. בנשירה צלקתית, השיער באזור שנהרס לא חוזר, ולכן הטיפול המוקדם חשוב כל כך¹⁰.

איך נראה בירור כזה אצל ד"ר דנה בוכבוט?

אבחנה מדויקת של סוג הנשירה, ותיאום עם הרופאים שמטפלים במחלה. הבירור כולל שיחה על מחלות רקע, תרופות ותסמינים כלליים, ובדיקה טריכוסקופית ממוחשבת של הקרקפת, שמבדילה בין נשירה הפיכה לנשירה צלקתית. לפי הממצאים נבחרות בדיקות דם, וכשצריך ההמשך מתואם עם רופא המשפחה, הראומטולוג או האנדוקרינולוג. במקביל נבנית תוכנית לשיער שמתחשבת במחלה ובתרופות. לתיאום: וואטסאפ או 054-556-8871.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.