תרופה חדשה להתקרחות? מה נמצא בפיתוח, ומה כבר אפשר לקבל היום

מה כבר קיים היום

ההנחיות ממליצות על מינוקסידיל ועל פינסטריד כטיפולים העיקריים בהתקרחות תורשתית. ההנחיה האירופית מבוססת הראיות ממליצה על מינוקסידיל במריחה לגברים ולנשים, ועל פינסטריד לגברים³. סקירה עדכנית מ-2026 מציינת שמינוקסידיל במריחה ובכדור, מעכבי 5-אלפא רדוקטאז ונוגדי אנדרוגן בכדור הם עדיין הבסיס¹.

גם בתוך הקבוצה הזו היו חידושים בשנים האחרונות:

• מינוקסידיל בכדור במינון נמוך: קונצנזוס בינלאומי מ-2025 פרסם המלצות על התחלת הטיפול ועל מעקב⁷. ראו מינוקסידיל במריחה, בכדורים או בהכנה רוקחית.
• מינוקסידיל תת-לשוני: מחקר בגברים מצא עלייה בקוטר השערות, כסימן להיפוך חלקי של ניוון הזקיק⁸.
• פינסטריד בתרסיס: ניסוי שלב 3 הראה יעילות בגברים, עם חשיפה נמוכה יותר בדם מאשר בכדור⁹. התכשיר אושר בכמה מדינות באירופה¹⁰. ראו פינסטריד למריחה.

קלסקוטרון לשיער: הקרוב ביותר לאישור

קלסקוטרון הוא נוגד אנדרוגן במריחה, שחוסם את הקולטן להורמונים הזכריים בעור עצמו. הוא כבר מאושר כקרם לאקנה. לשיער נבדקה תמיסה בריכוז גבוה יותר. בשני ניסויי שלב 3 זהים (SCALP 1 ו-SCALP 2), שבהם השתתפו 1,465 גברים בארצות הברית ובאירופה, הטיפול הגדיל את מספר השערות באזור הנבדק לעומת תמיסה בלי חומר פעיל, ותופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות².

הניסויים נעשו בגברים בלבד, והחברה דיווחה על תוכנית להגיש את התרופה לאישור הרשויות בארצות הברית ובאירופה אחרי השלמת מעקב בטיחות של שנה². כלומר, נכון לכתיבת העמוד זו עדיין לא תרופה שאפשר לקבל לשיער. אם תאושר, היא תהיה הראשונה במנגנון הזה לשיער, והיתרון התיאורטי שלה הוא פעולה מקומית בלי השפעה הורמונלית על כל הגוף¹.

תרופות נוספות בניסויים

כמה תרופות במריחה נבדקות כדרך לחסום את השפעת האנדרוגנים על הזקיק בלי לדכא הורמונים בגוף כולו.

• פירילוטמיד (KX-826): נוגד קולטן אנדרוגן במריחה. סקירה מ-2026 מתארת אותו כאחת התרופות הניסיוניות שפועלות מקומית, ומדגישה שהנתונים עדיין מוקדמים⁴.
• GT20029: מולקולה שמפרקת את קולטן האנדרוגן. בניסוי שלב 2 בסין, 180 גברים טופלו 12 שבועות. חלק ממשטרי המינון הגדילו את ספירת השערות לעומת פלצבו, ותופעות הלוואי היו קלות ברובן. החוקרים כתבו שנדרשים מחקרים נוספים⁵.
• מנגנונים אחרים: נוגדנים לקולטן הפרולקטין, זריקות שמעודדות כניסה לשלב הצמיחה, חומרים שמפעילים את תאי הגזע של הזקיק, וגם מחקר על תרופות כמו רפמיצין ומטפורמין¹.

רוב הגישות האלה נמצאות בשלבים מוקדמים. ניסוי שלב 2 קצר בודק בעיקר בטיחות וסימן ראשון ליעילות. רק ניסויי שלב 3 גדולים וארוכים מראים אם תרופה עובדת מספיק טוב ובבטחה כדי לקבל אישור¹.

טיפולים רגנרטיביים: אקסוזומים ופקטורי גדילה

אקסוזומים, תרכיזי פקטורי גדילה ופפטידים נבדקים כטיפולים שמעוררים את תאי הזקיק. סקירה מ-2026 מצאה סימנים מעודדים במחקרים קליניים מוקדמים, אבל גם הבדלים גדולים בין המחקרים בתכשירים, במינונים ובשיטות. לכן קשה להשוות ביניהם, ונדרשים ניסויים ארוכים ומתוקננים⁴. אותה סקירה מציינת ש-PRP הוא אחד הטיפולים הרגנרטיביים הנחקרים ביותר, עם ראיות לתועלת נוספת כשמשלבים אותו עם טיפול תרופתי⁴. ראו אקסוזומים לשיער והשוואת טיפולים רגנרטיביים.

באלופציה אראטה החידוש כבר כאן

באלופציה אראטה, מחלה אוטואימונית שגורמת לקרחות, התרחש בשנים האחרונות שינוי של ממש. מעכבי JAK, שחוסמים מסלול דלקתי מרכזי במחלה, הם הטיפולים הסיסטמיים הראשונים שעובדים באופן עקבי בנשירה קשה. שלוש תרופות כאלה אושרו: בריציטיניב, ריטלציטיניב ודאורוקסוליטיניב⁶. גם כאן לא כולם מגיבים, ואין עדיין תרופה מאושרת לילדים צעירים⁶. ראו מעכבי JAK לאלופציה אראטה.

איך לקרוא כותרת על "תרופה חדשה להתקרחות"

• במי זה נבדק? בתאים או בעכברים, או בבני אדם? תוצאה במעבדה רחוקה שנים מטיפול.
• באיזה שלב? שלב 1 בודק בטיחות, שלב 2 סימן ליעילות, שלב 3 מאשר יעילות ובטיחות בקבוצה גדולה.
• מול מה? השוואה לפלצבו שונה מהשוואה לטיפול קיים כמו מינוקסידיל.
• כמה זמן? התקרחות היא מצב מתמשך. ניסוי של 12 שבועות לא מראה מה קורה אחרי שנה.
• מי מממן ומי מפרסם? הודעה לעיתונות של חברה היא לא מאמר שעבר ביקורת עמיתים.

חומרים ניסיוניים נמכרים לפעמים ברשת לפני שאושרו, בלי פיקוח על הרכב, ריכוז וזיהומים. השימוש בהם מסכן את הבריאות, ועלול גם לדחות טיפול שכבר הוכח. מי שמתעניין בתרופה חדשה יכול לשאול את הרופא אם יש ניסוי קליני מתאים.

בינתיים: למה לא כדאי לחכות

בהתקרחות תורשתית הזמן חשוב. הזקיקים מתכווצים בהדרגה, וקל יותר לשמור על זקיק שעדיין פעיל מאשר להחזיר זקיק שהתכווץ מאוד¹¹. לכן מי שמחכה לתרופה הבאה עלול לאבד שיער שאפשר היה לשמור עליו בטיפולים שקיימים היום. כשתרופה חדשה תאושר, אפשר יהיה לבדוק אם היא מתאימה, וגם להוסיף אותה לטיפול קיים. על תרופות וטיפול ארוך טווח, ראו תרופות לנשירת שיער: האם לכל החיים.

איך זה נעשה אצל ד"ר דנה בוכבוט?

הטיפול נבנה ממה שמוכח וזמין היום, ומתעדכן כשמשהו חדש מאושר. ד"ר דנה בוכבוט, רופאה (M.D.) שמטפלת בנשירת שיער 16 שנה, מאבחנת את סוג הנשירה בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת, ובונה תוכנית אישית שיכולה לכלול טיפול ביתי, תרופות במרשם ושילוב עם טיפולים במרפאה כמו PRP, iPRF, ריגנרה ומזותרפיה לקרקפת. את הטיפולים במרפאה מבצעת ד"ר דנה בוכבוט בעצמה. לתיאום: וואטסאפ או 054-556-8871.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.