פיגמנטציה וכהות במפשעה ובין הירכיים: מה גורם לה ומה עוזר

למה דווקא המפשעה והירכיים?

כי זה אזור של קפלים: חם, לח, וחשוף לחיכוך מתמיד. בקפלי העור הטמפרטורה גבוהה יחסית, הזיעה לא מתאדה, והעור מתחכך בעור שמולו בכל צעד. לכן זה מקום שבו נוטים להופיע גירוי ודלקת של הקפלים (אינטרטריגו), ובו גם החיידקים והשמרים שחיים על העור יכולים להתרבות⁵. עודף משקל, הזעת יתר, סוכרת ועישון מגבירים את הנטייה⁵.

כל דלקת בעור יכולה להשאיר אחריה כתם כהה במקום שבו הייתה. ברשימת הגורמים לפיגמנטציה אחרי דלקת נמצאים גם חיכוך ממושך, אקזמה, זיהומים וטיפולים שפוגעים בעור¹. לכן הרבה פעמים הכהות במפשעה היא "סימן" של גירוי או של זיהום שכבר עבר, או שעדיין נמשך.

חיכוך, גילוח וכתמים אחרי דלקת

זו הסיבה השכיחה לכהות בין הירכיים, במיוחד אצל מי שהירכיים שלהם נוגעות זו בזו. החיכוך החוזר, יחד עם זיעה, גורם לגירוי קל ומתמשך, והעור מגיב בעודף פיגמנט. גילוח, שעווה ושערות חודרות באזור הבשר הם גירוי נוסף. בעור כהה התגובה הזו בולטת ונמשכת יותר¹. ראו שערה חודרת ופיגמנטציה אחרי דלקת.

כתם שטחי דועך לרוב בתוך כמה חודשים כשהגירוי נפסק, וכתם עמוק יכול להימשך הרבה יותר¹. סקירה שיטתית של טיפולים מקומיים לפיגמנטציה אחרי דלקת מצאה שרטינואידים וחומצות הידרוקסי נתמכים בראיות האיכותיות יותר, אבל רוב המחקרים לא נעשו דווקא באזור המפשעה, שבו העור רגיש יותר⁷. לכן ההתחלה היא בהפחתת החיכוך, ורק אחר כך בתכשירים מבהירים, בזהירות.

אקנתוזיס ניגריקנס: כשהכהות היא סימן לתנגודת לאינסולין

עור כהה ומעובה, עם מרקם קטיפתי, בבתי השחי, במפשעה, מתחת לשדיים ובצוואר. אקנתוזיס ניגריקנס הוא בדרך כלל סימן למצב מטבולי או הורמונלי, כמו עודף משקל או סוכרת. הוא קשור בעיקר לתנגודת לאינסולין, ומופיע גם בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. לעיתים הוא נגרם מתרופות, כמו סטרואידים בבליעה או גלולות².

לכן מי שמבחין בכהות כזו כדאי שיפנה לרופא המשפחה לבדיקת סוכר. הטיפול העיקרי הוא טיפול בגורם. סקירה מסכמת שירידה במשקל היא הדרך המבוססת והמעשית ביותר, ושאפשר להוסיף רטינואידים מקומיים, חומרים מקלפים, פילינג כימי ולייזרים מסוימים. העלמה מלאה של הכהות קשה להשגה⁸. במקרים נדירים מאוד אקנתוזיס ניגריקנס הוא סימן לגידול פנימי. הצורה הזו מופיעה בדרך כלל בפתאומיות, אצל אנשים בגיל העמידה שאינם בעודף משקל, ומחייבת בירור².

פטרייה במפשעה (טינאה קרוריס)

פריחה מגרדת שמתחילה בקפל המפשעה, בדרך כלל בצד אחד, ומתפשטת לירך הפנימית. הגבול שלה מורם ומתקלף, והמרכז נעשה בהיר יותר. היא שכיחה יותר אצל גברים, ובדרך כלל לא פוגעת בשק האשכים. גורמים שמגבירים אותה הם פטרת בכפות הרגליים, בגדים צמודים, עודף משקל, הזעה, סוכרת ושימוש במשחות סטרואידים. בעור כהה היא משאירה לעיתים קרובות כהות בולטת³.

פטריות בעור מגיבות בדרך כלל לתכשירים מקומיים נגד פטריות. טיפול בכדורים שמור למקרים נרחבים או כשאין תגובה. אבחנה לפי המראה בלבד לא תמיד אמינה, כי מצבים אחרים נראים דומה⁹. משחת סטרואידים על פטרייה עלולה להסוות אותה ולהחמיר אותה³. גם הכתם הכהה שנשאר אחרי שהפטרייה טופלה הוא סוג של פיגמנטציה אחרי דלקת, והוא דועך לאט.

אריתרזמה: זיהום חיידקי שנראה כמו כתם

כתמים ורודים או חומים עם גבול חד וקשקשת עדינה, במפשעה, בבתי השחי או בין אצבעות הרגליים. אריתרזמה נגרמת מחיידק, שכיחה יותר במפשעה של גברים, וגורמי הסיכון כוללים אקלים חם, הזעה, סוכרת ועודף משקל. לפעמים יש גרד קל⁴. היא יכולה להופיע יחד עם פטרייה או להתבלבל איתה⁴.

בעור כהה האדמומיות לא תמיד נראית, והאריתרזמה מופיעה ככהות עדינה או כשינוי צבע אחר. מנורת ווד, אור אולטרה-סגול שמאיר את העור, גורמת לה לזהור בצבע אדום-אלמוגי, וזה עוזר באבחנה. סקירה שיטתית מצאה שמשחה של קלוטרימזול או של חומצה פוסידית יעילות, ושהטיפולים המקומיים בטוחים יותר מכדורים¹⁰.

מה עוזר, ומה עדיף לא לעשות?

להפחית חיכוך ולחות, לטפל בזיהום אם יש, ורק אז לטפל בכתם. סקירה על דלקת קפלי העור ממליצה לזהות ולהפחית את הגורמים שמגבירים אותה, לשמור על שגרת טיפוח קבועה של הקפלים, לטפל בזיהום משני בתכשיר מתאים, ולשקול בדים סופגי לחות בתוך הקפלים¹¹. בפועל: בגדים תחתונים נושמים, ייבוש אחרי מקלחת, וחוצץ נגד חיכוך בימים חמים.

• לא למרוח משחת סטרואידים חזקה בלי הנחיה: הסיכון לדילול העור ולסימני מתיחה גבוה יותר באזורים שבהם העור דק, כמו אזור איברי המין, ובשימוש ממושך או מתחת לכיסוי⁶.
• לא לשפשף ולא להשתמש בתכשירי הלבנה חריפים: גירוי נוסף יוצר עוד פיגמנטציה. גם פילינג ולייזר עלולים להחמיר כתמים כשהם פוגעים בעור יותר מדי¹.
• לא לנחש: פריחה מגרדת שלא משתפרת אחרי טיפול מקומי, או כהות קטיפתית שמתפשטת, צריכות בדיקה.

מתי כדאי להיבדק?

כשהכהות קטיפתית ומעובה, כשהיא הופיעה פתאום, כשיש פריחה מגרדת שלא חולפת, או כשיש כאב או ריח. כהות קטיפתית היא סיבה לבדיקת סוכר². הופעה פתאומית שלה אצל מבוגר שאינו בעודף משקל צריכה בירור מהיר². דלקת של הקפלים עם ריח רע יכולה להעיד על זיהום חיידקי משני⁵. גושים כואבים וחוזרים במפשעה הם מצב אחר, שמפורט בעמוד פצעים בישבן ובירכיים.

איך זה נעשה אצל ד"ר דנה בוכבוט?

מזהים קודם את הסיבה, ואז בונים תוכנית לכתם. ד"ר דנה בוכבוט בודקת את האזור ושואלת מתי הכהות התחילה, אם יש גרד, על הסרת שיער, על תרופות ועל משקל וסוכר. כשיש סימנים של אקנתוזיס ניגריקנס, ההמלצה היא לבדוק סוכר אצל רופא המשפחה, כי הטיפול בגורם הוא הבסיס. כשיש פטרייה או זיהום, מטפלים בהם קודם. אחר כך אפשר לטפל בפיגמנטציה שנשארה בתכשירים מקומיים, ולפי הצורך בפילינג כימי עדין, עם התאמה לעור הרגיש של האזור. לתיאום: וואטסאפ או 054-556-8871.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.