קולגן לשיער: מה ידוע באמת, ומה עדיין שיווק

מה זה קולגן, ומה קורה לו אחרי שבולעים?

קולגן הוא החלבון העיקרי של רקמות החיבור בגוף: עור, גידים, עצמות וסחוסים. תוספי קולגן מופקים בדרך כלל מעור או מעצמות של בקר, חזיר או דגים, ומעובדים לחלבונים קצרים (פפטידים) כדי שיתמוססו בקלות.

בגוף, הקולגן שבולעים לא "נשלח" לעור או לשיער. מערכת העיכול מפרקת אותו לחומצות אמינו ולחלבונים קצרים, והגוף משתמש בהם במקום שבו הוא צריך חלבון¹. יש חוקרים שבודקים אם חלבונים קצרים מסוימים מהקולגן משפיעים בעצמם על תאים בעור, אבל זה עדיין תחום מחקר, לא מסקנה².

חשוב גם לזכור: השערה עצמה עשויה בעיקר מקרטין, לא מקולגן. הקולגן נמצא בעור הקרקפת סביב הזקיק.

מה המחקרים מצאו על קולגן ושיער?

מעט, ובאיכות מוגבלת. כך נראים המחקרים שנעשו על שיער:

• תוסף משולב לצד טיפול תרופתי: במחקר אקראי של שלושה חודשים, 83 מטופלים עם התקרחות תורשתית או טלוגן כרוני קיבלו טיפול תרופתי, וחלקם גם תוסף שכלל קולגן מדגים, חומצות אמינו, ברזל וסלניום. ההערכה מתמונות הייתה טובה יותר בקבוצת התוסף. אבל זה היה תוסף משולב, ולכן אי אפשר לדעת מה מהרכיבים השפיע, ושני החוקרים שחתומים עליו הם עובדי החברה שמשווקת אותו⁶.
• קולגן מול פלצבו: מחקר מ-2024 בדק תוסף קולגן עם ויטמין C במשך 12 שבועות. נמצא שיפור בהערכה חזותית של מראה השיער, אבל ההבדל במספר השערות לא היה מובהק⁷.
• עובי השערה: מחקר מ-2026 בנשים עם צלוליט ותחושה של שיער דליל מצא עלייה בקוטר השערה אחרי 24 שבועות של פפטידי קולגן, לעומת פלצבו⁸. המחקר לא בדק נשירת שיער מאובחנת.

סקירה מ-2022 שהשוותה את הטענות ביוטיוב ובאינסטגרם לספרות המדעית מצאה שהטענות על עור, ציפורניים ושיער עולות בהרבה על מה שהמחקר תומך בו². גם בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד מציין שכמעט כל המחקר על תוספי קולגן ממומן, לפחות בחלקו, על ידי התעשייה, ושמחקר בלתי תלוי חסר¹.

האם קולגן עוזר לנשירת שיער?

אין ראיות לכך שקולגן עוצר נשירה או מחזיר שיער שנשר. נשירת שיער היא תסמין, ולא מחלה אחת. התקרחות תורשתית נובעת מרגישות של הזקיק להורמונים, טלוגן אפלוביום נובע מאירוע כמו מחלה, לידה או דיאטה, ואלופציה אראטה היא מצב אוטואימוני. קולגן לא פועל על אף אחד מהמנגנונים האלה.

סקירה שיטתית של תוספי תזונה לנשירת שיער מצאה שלחלק מהתוספים יש ראיות ראשוניות, אבל גם הדגישה שהאיכות של רוב המחקרים נמוכה, ושיש לשקול גם סיכונים⁴. המסקנה המעשית: קולגן יכול להיות חלק מתזונה, אבל הוא לא תחליף לבירור ולטיפול. ראו כדורים לשיער: תוסף או טיפול רפואי.

מסכת קולגן ו"טיפול קולגן" במספרה

אלה מוצרים קוסמטיים לשערה, לא לזקיק. מסכות, מרככים וטיפולי מספרה עם קולגן או עם חלבונים אחרים יוצרים שכבה על פני השערה. הם יכולים לגרום לשיער להיראות חלק, מבריק ומלא יותר, ולהקל על סירוק של שיער פגוע ויבש. אבל הם פועלים על השערה שכבר צמחה, ולא על הזקיק שבתוך הקרקפת, ולכן לא משפיעים על נשירה.

אם השיער נשבר באמצע ולא נושר מהשורש, הבעיה היא לעיתים קרובות פגיעה בסיב השערה, למשל מהחלקה או מצבע. ראו שבירת שיער ושיער יבש.

האם תוסף קולגן בטוח?

ברוב המקרים כן, עם כמה הסתייגויות. במחקרים שנעשו לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות¹. עם זאת:

• איכות המוצר: הועלה חשש לגבי מתכות כבדות בחלק מתוספי הקולגן¹.
• אין בדיקה לפני שיווק: בארצות הברית רשות המזון והתרופות לא בודקת תוספי תזונה לפני שהם נמכרים, והאחריות על הבטיחות ועל הטענות היא של היצרן³.
• תוספים משולבים: מוצרי "שיער, עור וציפורניים" מכילים לעיתים ביוטין במינון גבוה, שעלול לשבש בדיקות דם⁹.
• מקור החלבון: מי שאלרגי לדגים, צמחוני או שומר כשרות צריך לבדוק ממה הקולגן מופק.

מה כדאי לעשות במקום, כשהשיער נושר?

לברר את הסיבה, ואז לבחור טיפול שנבדק לה.

• לזהות את סוג הנשירה: נשירה מפושטת, דלילות תורשתית, קרחת עגולה או שבירה. כל אחד מהם מטופל אחרת⁵.
• לבדוק חוסרים: ברזל ופריטין, ויטמין D ותפקודי בלוטת התריס, לפי התמונה. תיקון חוסר מוכח הוא אחד הדברים שבאמת עוזרים¹⁰. ראו מה חסר בגוף כשיש נשירה.
• לאכול מספיק חלבון ממקורות מגוונים. ראו תזונה לשיער.
• בהתקרחות תורשתית: הטיפולים שנבדקו הם תרופתיים, כמו מינוקסידיל ופינסטריד, ולצידם טיפולים במרפאה כמו PRP¹¹.

איך זה נעשה אצל ד"ר דנה בוכבוט?

במקום לנחש איזה תוסף לקנות, מתחילים באבחנה. בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת של הקרקפת רואים את עובי השערות ואת היחס בין שערות דקות לעבות, ומזהים את סוג הנשירה. לפי הממצאים נבחרות בדיקות דם ממוקדות, ונבנית תוכנית אישית שיכולה לכלול תיקון חוסרים, טיפול תרופתי וטיפולים במרפאה. אם אתם כבר נוטלים תוספים, הביאו את האריזות לבדיקה, כדי שנוכל לעבור על הרכיבים ועל המינונים. לתיאום: וואטסאפ או 054-556-8871.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.