רטינואידים, בנזואיל פרוקסיד וקלינדמיצין לאקנה: מה כל תכשיר עושה

מה כל תכשיר עושה לאקנה?

רטינואיד מקומי פותח נקבוביות סתומות ומפחית דלקת, בנזואיל פרוקסיד מפחית חיידקים, וקלינדמיצין היא אנטיביוטיקה מקומית, ולכן פועלת על החיידקים. לפי סקירה, רטינואידים מקומיים פועלים על אקנה קומדונלית ועל אקנה דלקתית, ובנזואיל פרוקסיד הורג את חיידק האקנה ובעל גם השפעה נגד דלקת ונגד סתימת נקבוביות⁷. עמוד זה מפרט את התכשירים. את הרקע על המחלה, על חומרתה ועל כל האפשרויות אפשר לקרוא במדריך הטיפול באקנה.

הרטינואידים המקומיים הם משפחה. DermNet מונה בה את טרטינואין, אדפלן וטריפרוטן, וטזרוטן מופיע בנפרד. אדפלן היא המגרה פחות ביניהם, וטרטינואין המגרה ביותר². סקירה שיטתית של ניסויים באקנה בינונית עד קשה לא מצאה הבדל מובהק ביעילות אחרי 12 שבועות בין טזרוטן, טריפרוטן וקלסקוטרון (תכשיר נוסף, שאינו רטינואיד), כשכל אחד הושווה לתכשיר ריק⁸.

למה ההנחיות ממליצות לשלב כמה תכשירים?

כי אקנה נוצרת מכמה תהליכים, ותכשיר אחד מכסה רק חלק מהם. ההנחיה האמריקאית (AAD, 2024) קובעת כהמלצה חזקה בנזואיל פרוקסיד, רטינואידים מקומיים ואנטיביוטיקה מקומית, ומוסיפה כהצהרת פרקטיקה טובה שכדאי לשלב תכשירים עם כמה מנגנוני פעולה¹. ההנחיה הבריטית (NICE) ממליצה על קורס של 12 שבועות באחד משילובים קבועים: אדפלן עם בנזואיל פרוקסיד לכל חומרה, טרטינואין עם קלינדמיצין לכל חומרה, או בנזואיל פרוקסיד עם קלינדמיצין לאקנה קלה עד בינונית⁴.

סקירה שיטתית של 35 ניסויים באקנה קלה עד בינונית השוותה תשעה תכשירים מקומיים. שלושה שילובים (אדפלן עם בנזואיל פרוקסיד, קלינדמיצין עם בנזואיל פרוקסיד, וקלינדמיצין עם טרטינואין) הובילו לירידה הגדולה ביותר במספר הנגעים לעומת תכשיר ריק. ברוב השילובים התוצאה הייתה טובה יותר מכל רכיב לבדו. היוצא מן הכלל: להוספת קלינדמיצין לא הייתה תועלת נוספת בצמצום נגעים לא דלקתיים, כלומר ראשים שחורים ולבנים⁹. סקירה אחרת של שמונה ניסויים בשילוב אדפלן ובנזואיל פרוקסיד תיארה תופעות לוואי קלות שחלפו עם הזמן¹⁰.

איך מתחילים רטינואיד בלי לשרוף את העור?

מתחילים בהדרגה, מורחים בערב, אחרי רחצה, כמות קטנה, ומתקדמים רק אם העור מסתגל. NICE ממליצה להתחיל במריחה בימים לסירוגין או בזמן מגע קצר, למשל שטיפה אחרי שעה, ולעבור למריחה רגילה אם זה נסבל⁴. האקדמיה האמריקאית מציינת שרופאי עור ממליצים לרוב למרוח רטינואיד בערב⁵. בתווית של תכשיר משולב עם אדפלן מופיעה מריחה פעם ביום אחרי רחצה, בכמות בגודל אפונה לכל אזור בפנים, תוך הימנעות מהעיניים, מהשפתיים ומהריריות¹¹.

מה עוזר להתמודד עם הגירוי:

• להקטין את התדירות או את הכמות, ולהתחיל מחדש בהדרגה כשהעור נרגע, בתיאום עם הרופא⁵.
• להשתמש בקרם לחות. האקדמיה האמריקאית מזכירה שאפשר למרוח אותו לפני התכשיר⁵.
• להימנע מסבונים מייבשים או שורטים, מהסרת שיער בשעווה ומתכשירים עם אלכוהול על העור המטופל, לפי תווית התכשיר¹¹.

האם זה רגיל שהעור מתקלף ואדום, ואיך יודעים שזה לא “החמרה”?

כן, גירוי בתחילת הדרך שכיח, והוא בדרך כלל נחלש עם הזמן. בניסויים שתוארו בתווית התכשיר המשולב, סימני גירוי כמו אדמומיות, קילוף, יובש ועקצוץ היו בשיאם בשבוע הראשון וירדו אחר כך¹¹. בסוף 12 השבועות הגירוי שדווח היה ברובו קל¹¹. DermNet מציינת שייתכן שיידרשו 12 שבועות ויותר עד שיפור².

לגבי “החמרה” בתחילת הטיפול: סקירה של נתוני ניסויים לא מצאה נתונים שתומכים בכך שרטינואיד מקומי גורם להחמרת האקנה. לפי הסקירה, חלק מהחולים עשויים להחמיר בשבוע או שבועיים הראשונים כחלק מהמהלך הטבעי של המחלה¹². לכן אין סיבה לוותר אחרי שבוע, אבל פצעונים שממשיכים להחמיר או גירוי חזק שלא נרגע הם סיבה לפנות לרופא.

האם רטינול מספיק לאקנה, או שצריך רטינואיד במרשם?

רטינול הוא רכיב קוסמטי, ובהנחיות לאקנה מופיעים רטינואידים כמו אדפלן וטרטינואין ולא רטינול. רטינול צריך להתחמצן בעור לרטינואיד פעיל, ובבריטניה רטינול וריכוזים נמוכים של רטינאלדהיד זמינים ללא מרשם, בעוד חומצה רטינואית (טרטינואין) דורשת מרשם⁷. סקירה מ-2026 על חומרים קוסמטיים לאקנה מצאה שהראיות בניסויים בבני אדם הן הרבות ביותר לרטינול, לבנזואיל פרוקסיד ולחומצה אזלאית, אבל המחקרים בנושא הרטינול קטנים ובאיכות נמוכה יותר, ובעיקר באקנה קלה עד בינונית⁷. לא מצאנו בחיפוש שלנו ניסוי שמשווה אותו ישירות לאדפלן או לטרטינואין.

לפי הסקירה, חומרים קוסמטיים כאלה עשויים להתאים בעיקר לאקנה קלה עד בינונית, לעור רגיש או למי שלא מצליחה לסבול תכשירים במרשם. גם רטינול עלול לגרום ליובש, לאדמומיות ולקילוף⁷. באקנה בינונית ומעלה כדאי לבדוק עם רופא אילו תכשירים מתאימים.

בנזואיל פרוקסיד: איזה ריכוז, ומה צריך לדעת?

בנזואיל פרוקסיד זמין בתכשירים של 2.5%, 5% ו-10%, ואין ראיה ברורה שריכוז גבוה יעיל יותר, אבל הוא מגרה יותר. DermNet מציינת שהוא קיים כקרם, ג׳ל, תחליב ותרחיץ בשלושת הריכוזים¹³. לפי הסקירה שצוינה למעלה, ריכוז 2.5% יעיל לפחות כמו ריכוזים גבוהים יותר ומגרה פחות מ-10%⁷. האקדמיה האמריקאית מציינת שבתרחיץ לגב, ריכוז נמוך יותר (כ-5%) פחות עלול לגרות, ושאם משאירים את התרחיץ על העור שתיים עד חמש דקות לפני השטיפה, הוא פועל טוב יותר¹⁴.

נקודות נוספות:

• הוא מלבין בדים. הוא מכתים כותנה ופשתן יותר מאשר פוליאסטר, ולכן כדאי לחכות שיתייבש לפני מגע עם מצעים ובגדים¹³. בתווית של התכשיר המשולב מוזכר גם הלבנת שיער ובד צבעוני¹¹.
• אלרגיה אמיתית לא שכיחה בקרב מי שמשתמשים בו לאקנה. סקירה על רגישות לבנזואיל פרוקסיד מצאה שבקרב משתמשים בו לאקנה דווחו רק מעט בדיקות מדבקה חיוביות, ו-DermNet מציינת שתגובות אלרגיות חמורות, כולל אנפילקסיס, דווחו לעיתים נדירות¹⁵¹³. אדמומיות, גרד ועקצוץ שמופיעים בתחילת הטיפול הם לרוב גירוי ולא אלרגיה. פריחה מתפשטת, נפיחות או קשיי נשימה דורשים הפסקה ופנייה מיידית לרופא.
• מריחה כפולה לא מנקה מהר יותר. האקדמיה האמריקאית מדגישה שמריחה בכמות גדולה מהמומלץ לא תנקה את האקנה מהר יותר⁵.

קלינדמיצין: למה רק בשילוב, ומה לגבי עמידות?

קלינדמיצין היא אנטיביוטיקה מקומית שלא ניתנת לבדה, אלא יחד עם בנזואיל פרוקסיד או עם רטינואיד. NICE קובעת שאין להשתמש באנטיביוטיקה מקומית כטיפול יחיד, ושאין להמשיך טיפול עם אנטיביוטיקה מעבר לשישה חודשים אלא בנסיבות חריגות, עם בדיקה כל שלושה חודשים⁴. האקדמיה האמריקאית מסבירה שכשמשתמשים באנטיביוטיקה מקומית, משלבים אותה עם בנזואיל פרוקסיד, וכך מקטינים את הסיכון לעמידות⁵.

מחקר יפני מ-2026 תומך בכך: בניתוח של 182 זנים של חיידק האקנה שבודדו ממטופלים, שיעור העמידות לקלינדמיצין היה 22.9% בקבוצה שהשתמשה בקלינדמיצין יחד עם בנזואיל פרוקסיד, ו-46.7% בקבוצה שהשתמשה בקלינדמיצין לבדה. בבדיקות מעבדה לא זוהו זנים עמידים כשהשתמשו בשילוב¹⁶. מחקר מסוג זה בוחן קשר ולא מוכיח סיבה. נוסף על כך, מחקר מעבדה אחר מצא שזנים מסוימים של החיידק רגישים פחות לבנזואיל פרוקסיד, ומציין שכדאי לעקוב אחרי המגמה¹⁷. המשמעות המעשית היא לא לדלג על שלב הבדיקה אחרי 12 שבועות ולא להמשיך תכשיר שלא עוזר.

קלינדמיצין מקומית נספגת מעט בגוף. בתווית של התכשיר המשולב עם טרטינואין מוזהר שדלקת מעי עם שלשול, כולל שלשול דמי, דווחה בשימוש מקומי, ובמקרה כזה מפסיקים ופונים לרופא³.

מה לא כדאי לשלב ברוטינה?

כדאי להימנע מתוספות שמגבירות גירוי: קרצוף, סבונים מייבשים, תכשירים עם אלכוהול ושעווה. תוויות התכשירים המשולבים מזהירות מפני תכשירים עם אפקט ייבוש חזק, סבונים שורטים והסרת שיער בשעווה על עור שמטופל ברטינואיד¹¹³. DermNet מציינת שרטינואידים עלולים להחמיר אקזמה בגלל אפקט הייבוש². אם משתמשים גם בחומצות קילוף או בתכשירים פעילים נוספים, כדאי לבדוק עם הרופא לפני שמוסיפים הכול ביחד. לעומת זאת, חומצה אזלאית היא חלופה או תוספת מוכרת, והיא מפורטת בעמוד על חומצה אזלאית.

מה לגבי שמש?

רטינואידים ובנזואיל פרוקסיד עלולים להגביר רגישות לשמש, ולכן משתמשים בקרם הגנה כל יום. DermNet מציינת שרטינואידים מקומיים יכולים לגרום לרגישות לשמש, ושקרם הגנה ולחות יומיים מגנים מפניה². האקדמיה האמריקאית ממליצה על קרם הגנה רחב טווח עם SPF 30 לפחות ועמיד במים⁵. התווית של התכשיר המשולב מורה למזער חשיפה לשמש ולהימנע ממנורות שיזוף¹¹. כתמים כהים שנשארים אחרי פצעונים מוסברים בעמוד כתמים אחרי אקנה.

מה בטוח בהריון ובהנקה?

רוב המומחים ממליצים להפסיק טרטינואין ואדפלן בהריון, את הטזרוטן יש להפסיק מיד, וקלינדמיצין מקומית ובנזואיל פרוקסיד בכמות מוגבלת נחשבים בטוחים. כך לפי עמוד האקדמיה האמריקאית על אקנה בהריון, שמוסיף שגם חומצה אזלאית נחשבת בטוחה⁶. NICE קובעת שרטינואידים מקומיים אסורים בהריון ובתכנון הריון, ושמי שיכולה להרות צריכה אמצעי מניעה יעיל או חלופה⁴. יש הבדל בנוסח בין המקורות: תווית התכשיר המשולב עם אדפלן קובעת שמשתמשים בו בהריון רק אם התועלת מצדיקה את הסיכון לעובר¹¹.

לגבי הנקה, NICE מציינת שהשילוב של אדפלן עם בנזואיל פרוקסיד מצריך זהירות, ושהשילוב של טרטינואין עם קלינדמיצין אינו מיועד להנקה. השילוב של בנזואיל פרוקסיד עם קלינדמיצין אפשרי בזהירות בהריון ובהנקה⁴. כל החלטה כזו כדאי לקבל עם רופא.

מתי עוברים לכדורים או לאיזוטרטינואין?

כשהטיפול המקומי לא מספיק אחרי 12 שבועות, או כשהאקנה בינונית עד קשה מלכתחילה. NICE ממליצה לבדוק את הטיפול אחרי 12 שבועות. באקנה קלה עד בינונית שלא הגיבה מציעים תכשיר אחר מהרשימה, ובאקנה בינונית עד קשה מוסיפים אנטיביוטיקה בכדורים⁴. אקנה שמשאירה צלקות או גורמת למצוקה נפשית מתמשכת היא סיבה להפניה לרופא עור⁴. איזוטרטינואין מומלץ בהמלצה חזקה לאקנה קשה, אקנה שגורמת נטל נפשי או צלקות, או כשהטיפולים הרגילים נכשלו¹. פירוט בעמוד איזוטרטינואין לאקנה.

ומה אחרי שהעור נרגע?

לא תמיד צריך טיפול תחזוקה, אבל כדאי לשקול אותו למי שהאקנה חוזרת אצלה. NICE מסבירה שאחרי סיום הטיפול תחזוקה לא תמיד נחוצה, ושכדאי לשקול אותה למי שחוזרת אצלה האקנה לעיתים קרובות. כתחזוקה נשקל השילוב של אדפלן עם בנזואיל פרוקסיד, ואם הוא לא נסבל, אחד מהם לבד או חומצה אזלאית, ובודקים אם להמשיך אחרי 12 שבועות⁴.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

ד”ר דנה בוכבוט מטפלת באקנה ורושמת תכשירים מקומיים לפי חומרת האקנה. כשצריך מעבר לטיפול בכדורים, היא רושמת גם מינוציקלין ואיזוטרטינואין. ד”ר דנה בוכבוט היא בעלת דוקטורט לרפואה מאוניברסיטת תל אביב, עם 16 שנות ניסיון ברפואת שיער ו-16 שנות ניסיון ברפואה אסתטית, וסטאז’ במחלקת עור בהדסה.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.