בקצרה
- זה אמיתי: במחקרים נמצא שיא של שערות במנוחה בקיץ, ושיא נשירה בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו12.
- כמה זמן: נשירה עונתית נמשכת בדרך כלל כמה שבועות, ונרגעת עד החורף.
- מה מבדיל: בנשירה עונתית אין קרחות, אין דלילות מתמשכת, והקוקו חוזר לעובי הרגיל.
- מתי לבדוק: נשירה שנמשכת מעבר לחורף, קו שיער או שביל שהולכים ומתרחבים, או נשירה בצרורות45.
- מה לא עוזר: שמפו "נגד נשירה עונתית" או תוספים בלי חוסר מוכח. מה שעוזר הוא לזהות את הסיבה6.
למה דווקא בסתיו נושר יותר שיער?
כי השערות שנושרות בסתיו נכנסו לשלב המנוחה כבר בקיץ. כל שערה עוברת מחזור: שלב צמיחה ארוך (אנאגן), שלב מעבר קצר, ושלב מנוחה (טלוגן) שבסופו היא נושרת. בין הכניסה לשלב המנוחה לבין הנשירה עצמה עוברים בדרך כלל כמה חודשים. לכן מה שקורה לשיער בקיץ מורגש במברשת ובמקלחת רק בסוף הקיץ ובסתיו. הסבר מלא על השלבים נמצא בעמוד מחזור החיים של השיער.
למה הקיץ משפיע על המחזור עדיין לא ברור עד הסוף. ההסברים שנבדקים קשורים לאורך היום ולשעות השמש, וייתכן שגם לשינויים הורמונליים עונתיים. במחקר שעקב אחרי עשרה גברים במשך 8 עד 14 שנה, החוקרים מצאו שהמחזור השנתי קשור לגורמים אקלימיים כמו שעות שמש3.
מה המחקרים מצאו בפועל?
שלושה מחקרים, בשלוש שיטות שונות, הגיעו לתמונה דומה.
- גברים באנגליה: מחקר שבדק 14 גברים בריאים כל 28 יום במשך שנה וחצי מצא שהנשירה הגיעה לשיא בסביבות אוגוסט וספטמבר. בתקופה הזו הם איבדו בממוצע כ-60 שערות ביום, יותר מפי שניים מאשר בחורף שקדם לכך2.
- נשים במרכז אירופה: מחקר שבדק במשך שש שנים 823 נשים בריאות שהתלוננו על נשירה מצא שיעור גבוה ביותר של שערות במנוחה בקיץ, עם שיא משני קטן יותר באביב1.
- מעקב של 8 עד 14 שנה: צילום מדויק של אותו אזור בקרקפת לאורך שנים הראה שיא של שערות במנוחה בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו3.
חשוב לזכור את הגבולות: כל המחקרים האלה נעשו באירופה, באקלים שונה משל ישראל ובקבוצות קטנות יחסית. הם מסבירים למה אנשים רבים מרגישים נשירה מוגברת בעונות מסוימות, אבל הם לא אומרים שכל נשירה בסתיו היא עונתית.
כמה שיער נושר בנשירה עונתית?
יותר מהרגיל, אבל לא כמות שמשאירה קרחות. ברוב הימים נושרות עשרות שערות, וביום חפיפה נראה שנושר יותר כי שערות שכבר השתחררו נאספות בבת אחת. בנשירה עונתית המספר עולה לתקופה של כמה שבועות, ואז חוזר לרמה הרגילה. הצפיפות הכללית של השיער לא משתנה באופן שרואים במראה5.
אם אתם מתלבטים אם הנשירה שלכם חריגה, יש בעמוד כמה שערות נושרות ביום הסבר על נשירה תקינה ואיך סופרים בצורה סבירה.
איך מבדילים בין נשירה עונתית לנשירה שצריך לבדוק?
לפי משך הנשירה, לפי מה שקורה לצפיפות, ולפי מה שקרה לפניה.
- נשירה עונתית: מתחילה בסוף הקיץ או בסתיו, נמשכת כמה שבועות, ולא משאירה דלילות שרואים. השערות שנושרות הן שערות שלמות עם שורש לבן קטן.
- טלוגן אפלוביום: נשירה מפושטת חזקה יותר שמתחילה כחודשיים עד ארבעה חודשים אחרי אירוע כמו מחלה עם חום, ניתוח, לידה, דיאטה חריפה או תרופה חדשה4. ראו טלוגן אפלוביום.
- התקרחות תורשתית: אצל גברים מפרצים או קודקוד, ואצל נשים שביל שמתרחב במרכז הראש. הנשירה עצמה לפעמים לא בולטת, אבל השערות נהיות דקות יותר עם הזמן. ראו טלוגן או נשירה תורשתית.
- קרחת עגולה ומוגדרת: זו לא נשירה עונתית, ובדרך כלל מדובר באלופציה אראטה. ראו אלופציה אראטה.
מצב שכיח במיוחד הוא שילוב: נשירה עונתית שמגיעה אצל מי שכבר יש לו התקרחות תורשתית בתחילתה. הנשירה העונתית הופכת את הבעיה לבולטת, ופתאום השביל או הקודקוד נראים דלילים יותר.
מתי כדאי לפנות לבירור?
כשהנשירה לא מתנהגת כמו נשירה עונתית.
- הנשירה נמשכת יותר משלושה חודשים, או לא נרגעת עד החורף.
- הקוקו נהיה דק יותר, או שהשביל, המפרצים או הקודקוד נראים דלילים יותר בתמונות.
- נושרות שערות בצרורות, או מופיעה קרחת עגולה.
- יש גם עייפות, מחזור כבד, שינוי במשקל או רגישות לקור או לחום, שעשויים לרמז על חוסר ברזל או על בעיה בבלוטת התריס78.
- יש גרד, אודם, כאב או קשקשים בקרקפת.
נשירה מפושטת שנמשכת יותר משישה חודשים מכונה טלוגן אפלוביום כרוני, ובמצב כזה כדאי לברר גם אם מסתתרת מאחוריה דלילות תורשתית9.
מה אפשר לעשות בתקופה של נשירה עונתית?
בעיקר לא להיבהל, ולא לשנות הכול בבת אחת.
- לחפוף כרגיל: חפיפה לא גורמת לנשירה. היא רק אוספת שערות שכבר השתחררו. ראו כל כמה זמן לחפוף.
- לצלם את השביל ואת קו השיער באותה תאורה פעם בחודש. תמונות עוזרות להבדיל בין תחושה לבין שינוי אמיתי. ראו איך לצלם את השיער למעקב.
- תזונה מאוזנת עם מספיק חלבון, בלי דיאטות חריפות.
- לא לקנות תוספים "לשיער" על עיוור. תוסף עוזר בעיקר כשיש חוסר מוכח, וחלק מהתוספים, כמו ביוטין, עלולים לשבש בדיקות דם610.
- מי שכבר מטופל, למשל במינוקסידיל, כדאי שימשיך כרגיל. הפסקה בגלל נשירה עונתית עלולה להחמיר את התמונה.
איך נראה בירור נשירה אצל ד"ר דנה בוכבוט?
בודקים קודם אם זו באמת נשירה עונתית. הבירור מתחיל בשיחה על מועד תחילת הנשירה ועל מה שקרה בחודשים שלפניה, ובבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת של הקרקפת. הבדיקה מראה את עובי השערות ואת היחס בין שערות דקות לעבות, וכך אפשר לזהות התקרחות תורשתית מוקדמת שהנשירה העונתית רק חשפה. לפי הממצאים נבחרות בדיקות דם ממוקדות, כמו פריטין ותפקודי בלוטת התריס.
כשמתברר שמדובר בנשירה עונתית בלבד, ההמלצה היא בדרך כלל להמתין ולעקוב. כשיש דלילות אמיתית, נבנית תוכנית טיפול אישית, ואפשר לשלב טיפולים במרפאה כמו PRP לשיער. את התור אפשר לתאם בוואטסאפ או בטלפון 054-556-8871.
שאלות נפוצות
האם נשירת שיער בסתיו היא נורמלית?
כן, במידה מתונה. מחקרים מצאו ששערות רבות יותר נכנסות לשלב המנוחה בקיץ ונושרות בסוף הקיץ ובסתיו. נשירה כזו חולפת מעצמה בתוך כמה שבועות.
כמה זמן נמשכת נשירה עונתית?
בדרך כלל כמה שבועות. אם הנשירה נמשכת יותר משלושה חודשים או לא נרגעת עד החורף, כדאי לבדוק אם יש סיבה אחרת.
האם השיער שנשר בסתיו חוזר?
כן. בנשירה עונתית הזקיקים ממשיכים לעבוד, ושערה חדשה מתחילה לצמוח במקום השערה שנשרה. הצמיחה איטית, ולכן לוקח כמה חודשים עד שרואים אותה.
האם צריך לקחת ויטמינים בסתיו נגד נשירה?
לא באופן גורף. תוסף עוזר בעיקר כשבדיקה הראתה חוסר, למשל ברזל או ויטמין D נמוכים. אין ראיות טובות לכך שתוספים מונעים נשירה עונתית.
איך יודעים שזו לא התחלה של התקרחות?
בנשירה עונתית הצפיפות חוזרת לעצמה. אם השביל מתרחב, המפרצים מעמיקים או הקודקוד מידלדל, ובמיוחד אם יש התקרחות במשפחה, כדאי לבדוק. בדיקה טריכוסקופית יכולה להבדיל בין השניים.
האם גם גברים חווים נשירה עונתית?
כן. אחד המחקרים הידועים בנושא נעשה דווקא על גברים, ומצא שיא נשירה בסביבות אוגוסט וספטמבר.
עוד בנושא
כמה שערות נושרות ביום
מה נחשב נשירה תקינה, ומתי כדאי לבדוק.
לקריאהטלוגן אפלוביום
נשירה מפושטת אחרי מחלה, לידה, דיאטה או לחץ.
לקריאהטלוגן או נשירה תורשתית
איך מבדילים בין נשירה זמנית לדלילות שמתקדמת.
לקריאהמחזור החיים של השיער
אנאגן, קטאגן וטלוגן: למה שערה נושרת חודשים אחרי הגורם.
לקריאהאיך לצלם את השיער למעקב
תיעוד בבית שעוזר להבין אם יש שינוי אמיתי.
לקריאהאבחון נשירת שיער
טריכוסקופיה, מבחן משיכה ובדיקות דם ממוקדות.
לקריאההמידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.
