קריאטין ונשירת שיער: מה המחקר באמת אומר

אתה מתאמן, לוקח קריאטין, ומישהו בחדר הכושר אמר לך שזה “מקריח”? זו אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב גברים בשנות ה-20 וה-30. החדשות הטובות: יש היום מחקר שבדק בדיוק את השאלה הזו, והתשובה שלו מרגיעה. בעמוד הזה נסביר מאיפה הגיע החשש, מה נמצא, ומה כדאי לעשות אם השיער באמת מתחיל להידלדל.

מאיפה הגיע החשש?

ממחקר קטן מ-2009 על 20 שחקני רוגבי בדרום אפריקה. השחקנים קיבלו קריאטין בשלב טעינה במינון גבוה (25 גרם ביום במשך שבוע), ואחר כך מינון תחזוקה של 5 גרם ביום במשך שבועיים. רמת הטסטוסטרון לא השתנתה, אבל רמת ה-DHT בדם עלתה ב-56% אחרי שבוע הטעינה ונשארה גבוהה ב-40% בסוף התקופה¹.

למה זה הדליק נורה? כי DHT הוא ההורמון שמעורב בהתקרחות גברית. אבל חשוב לשים לב לשני דברים: המחקר לא בדק את השיער בכלל, ורמת DHT בדם היא לא אותו הדבר כמו התקרחות. ההתקרחות תלויה בעיקר ברגישות התורשתית של הזקיקים עצמם ל-DHT³.

מה מצא המחקר שבדק את השיער עצמו?

ב-2025 פורסם הניסוי האקראי המבוקר הראשון שבדק ישירות את השפעת הקריאטין על השיער. 45 גברים מתאמנים בני 18 עד 40 קיבלו במשך 12 שבועות 5 גרם קריאטין ביום או פלצבו, והמשיכו באימונים ובתזונה הרגילים שלהם. החוקרים מדדו טסטוסטרון, טסטוסטרון חופשי ו-DHT בדם, ובדקו את השיער בטריכוגרם ובמערכת צילום ממוחשבת: צפיפות, מספר יחידות פוליקולריות ועובי מצטבר של השערות².

התוצאה: לא נמצא הבדל בין הקבוצות, לא ברמת ה-DHT, לא ביחס בין DHT לטסטוסטרון, ולא באף אחד ממדדי השיער. החוקרים סיכמו שהמחקר מספק ראיה חזקה נגד הטענה שקריאטין גורם לנשירה². כדאי לדעת שחלק מהחוקרים קשורים לתעשיית התוספים, כפי שהם דיווחו במאמר, ושמדובר בניסוי של שלושה חודשים. ובכל זאת, זה המחקר היחיד שבדק את השיער עצמו, והוא מרגיע.

אז מה כן גורם להתקרחות אצל גברים צעירים?

התקרחות גברית היא בעיקר עניין של גנטיקה: הזקיקים בקודקוד ובמפרצים של גברים עם נטייה תורשתית רגישים ל-DHT, ומתכווצים בהדרגה³. במטה-אנליזה של 31 מחקרים, היסטוריה משפחתית הייתה הגורם החזק ביותר שנקשר גם להופעה וגם להתקדמות של ההתקרחות. גם עישון, שינה לא מספקת, אלכוהול ועודף משקל נקשרו להתקדמות שלה⁴. על כל אלה, ועל הדרכים לטפל, בעמוד התקרחות גברית.

ויש סיבה נוספת שכדאי להכיר, דווקא אצל מתאמנים: שינוי חד בתזונה, ירידה מהירה במשקל, מעט חלבון או מאמץ גופני קיצוני יכולים לגרום לנשירה מפושטת וזמנית, טלוגן אפלוביום, שמופיעה כמה חודשים אחרי השינוי. זה מצב שחולף, אבל הוא יכול ליצור רושם מטעה שהקריאטין “אשם”.

לעומת זאת, סטרואידים אנבוליים ותוספים הורמונליים הם סיפור שונה לגמרי, ושירות הבריאות הבריטי מונה נשירת שיער בין תופעות הלוואי של שימוש לרעה בסטרואידים אנבוליים, אצל גברים ואצל נשים⁵. אם יש שימוש כזה, חשוב לספר עליו בבדיקה. פירוט בעמוד סטרואידים אנבוליים, טסטוסטרון ונשירת שיער.

מה לעשות אם אתה לוקח קריאטין ורוצה לשמור על השיער?

אפשר להמשיך עם הקריאטין, לעקוב אחרי השיער בתמונות, ולהיבדק מוקדם אם מופיע שינוי. כך זה נראה בפועל:

• אין צורך להפסיק בגלל חשש לשיער, לפי הראיות של היום².
• אפשר לוותר על שלב הטעינה במינון גבוה, שהוא מה שנבדק ב-2009¹, ולהסתפק במינון יומי קבוע.
• לצלם את הקרקפת פעם בחודש: קודקוד מלמעלה וקו שיער מלפנים, באותה תאורה.
• לשים לב לסימנים מוקדמים: מפרצים שמעמיקים, קודקוד שמתדלדל, שערות דקות יותר.
• להיבדק מוקדם אם יש שינוי, במיוחד כשיש התקרחות במשפחה. זקיק שעדיין פעיל מגיב לטיפול, וזה הזמן שבו הטיפול יעיל במיוחד.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה שעוסקת ברפואת שיער 16 שנה, הבירור מתחיל בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת, שמראה אם יש התחלה של התקרחות תורשתית או נשירה זמנית, ובהתאם נבנית תוכנית שמתאימה גם לאורח חיים של מתאמן. אפשר להמשיך להתאמן כרגיל — תור לבירור פשוט נותן שקט נפשי ומענה מוקדם אם יש צורך.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.