טסטוסטרון ונשירת שיער: רמות בדם, טיפול הורמונלי ומה עושים

שאלת הטסטוסטרון עולה אצל גברים רבים: אחרי בדיקת דם, אחרי שהתחילו טיפול, או כשהשיער מתחיל להתדלדל. העמוד הזה לא חוזר על סטרואידים אנבוליים ונשירה, אלא עונה על השאלות שחסרות שם: מה הקשר בין רמת הטסטוסטרון בדם לשיער, מה ידוע על טיפול בטסטוסטרון, מה כתוב בעלון, ואיך מתכננים מעקב.

האם טסטוסטרון גורם לנשירת שיער?

טסטוסטרון הוא חומר הגלם, וההתקרחות תלויה במה שהזקיק עושה איתו. בסקירה על הרקע ההורמונלי של נשירה מתואר שטסטוסטרון הוא האנדרוגן העיקרי שמסתובב בדם, ו-DHT נוצר ממנו בהמרה מקומית באמצעות האנזים 5-אלפא רדוקטאז. DHT נקשר לקולטן האנדרוגנים בזקיק חזק פי 4 עד 5 מטסטוסטרון ומתנתק ממנו לאט יותר¹.

עדות לכך שהרגישות קובעת: גברים עם חסר באנזים 5-אלפא רדוקטאז אינם מפתחים התקרחות גברית ללא קשר לרמת הטסטוסטרון בדם. והמילטון, שחקר גברים ללא אשכים מתפקדים, מצא שאחיהם התקרחו ואילו הם עצמם היו מוגנים מפני התקרחות². ראו DHT ונשירת שיער ונשירת שיער גנטית.

האם רמת טסטוסטרון גבוהה בדם אומרת התקרחות?

לא בהכרח, ובדיקת טסטוסטרון אינה כלי האבחון של התקרחות גברית. שלושה דברים שכדאי לדעת:

• הריכוז הכולל בדם אינו הסיפור המלא: רוב האנדרוגנים קשורים לחלבונים, ולכן הפעילות שלהם אינה קשורה ישירות לריכוז הכולל¹.
• האבחנה קלינית: בהתקרחות גברית האבחנה היא בעיקר קלינית ומתחזקת בממצאים טריכוסקופיים, ובדיקות מעבדה או היסטולוגיה נשמרות למקרים של ספק².
• גם בין אזורים יש הבדלים: במחקר קטן על 88 גברים עם התקרחות, רמת הטסטוסטרון בדם לא נבדלה בין התקרחות חזיתית לקודקודית, ואילו רמת DHT הייתה גבוהה יותר אצל מי שהתקרח בקודקוד⁵.

אם יש תסמינים שמעבר לשיער, כמו עייפות מתמשכת או שינויים בתפקוד המיני, מומלץ לפנות לרופא המשפחה. בדיקות מעבדה הן עניין לרופא, ואינן תחליף לבדיקת הקרקפת.

מה ידוע על טיפול בטסטוסטרון ושיער?

סקירה שיטתית מ-2026 מצאה סימנים לסיכון להתקרחות בטיפול אנדרוגני, והראיות עדיין מוגבלות. הסקירה כללה 14 מחקרים עם 2,344 משתתפים, ורוב המשתתפים (73 אחוז) הוגדרו נקבה בלידה, וכ-59 אחוז מהמשתתפים טופלו כחלק מטיפול מאשר מגדר⁴. נקודות עיקריות:

• בגברים טרנסג׳נדרים שקיבלו טסטוסטרון: התקרחות תורשתית דווחה אצל 19.5 אחוז אחרי הטיפול, לעומת 1.9 אחוז לפני כן⁴.
• בגברים שהשתמשו בסטרואידים אנבוליים: שכיחות האלופציה עלתה מ-2 אחוז ל-12 אחוז אחרי 2 עד 52 שבועות של שימוש⁴.
• בשני ניסויים על טסטוסטרון מקומי לטיפול בהתקרחות קיימת: אחרי 6 שבועות דיווחו 16.3 אחוז על החמרה, 17.3 אחוז על שיפור, ו-66.3 אחוז על שינוי לא מורגש⁴.
• אצל נשים עם מחסור באנדרוגנים שקיבלו טסטוסטרון: אצל מי שדיווחו על דילול לפני הטיפול, 63.1 אחוז דיווחו על צמיחה מחדש⁴.
• גברים עם מחסור באנדרוגנים: לא נמצאו בסקירה נתונים על תוצאות שיער⁴.

מוגבלות הסקירה: מדגמים קטנים, דיווח עצמי, והבדלים גדולים בין האוכלוסיות. המחברים כותבים שהראיות הטרוגניות ושצמיחת שיער יכולה להתרחש במסגרות מסוימות⁴. מחקר עוקבה נוסף, על 37,826 מטופלים, מצא שבקרב אנשים טרנסג׳נדרים שקיבלו טיפול הורמונלי גברי שיעור ההתקרחות התורשתית היה גבוה פי 2.5 מזה של נשים סיסג׳נדריות, ולא נמצא הבדל מובהק לעומת גברים סיסג׳נדריים (יחס 1.30, רווח בר-סמך 0.91 עד 1.86)⁶. סקירה שיטתית נוספת מסכמת שטיפול בטסטוסטרון בגברים טרנסג׳נדרים עשוי לגרום להתקרחות תורשתית או להאיץ אותה⁷. ההקשר: אלה אוכלוסיות שונות מגבר בן 30 שמקבל טיפול בגלל מחסור, ולכן הן מלמדות על הכיוון ולא על שיעור אישי.

מה כתוב בעלון?

בעלון האמריקאי של Depo-Testosterone (טסטוסטרון ציפיונאט) מופיעה התקרחות מסוג גברי בין תגובות העור שדווחו בגברים. העלון, שעודכן באוגוסט 2026 ב-DailyMed של הרשות האמריקאית, מציין תגובות שהתרחשו “עם חלק מהאנדרוגנים”, ובהן, תחת “עור ותוספות”: עודף שיער, התקרחות מסוג גברי, סבוריאה ואקנה. התכשיר מיועד לטיפול חלופי בגברים עם מחסור או היעדר של טסטוסטרון עצמי (היפוגונדיזם ראשוני או היפוגונדוטרופי). העלון מציין שבטיחות ויעילות בגברים עם “היפוגונדיזם הקשור לגיל” לא הוכחו³.

שימוש בטסטוסטרון למטרות אחרות, כמו שיפור ביצועים או מראה, אינו התוויה שמופיעה בעלון. על שימוש כזה ועל סטרואידים אחרים ראו סטרואידים אנבוליים ונשירה. סקירה מ-2025 על שימוש בטסטוסטרון בספורטאים מציינת שחסרות הנחיות סטנדרטיות למינון בטוח, ומונה נשירת שיער בין הסיכונים⁸. כדאי לעיין גם בעלון המאושר בישראל של התכשיר שנרשם.

מה עושים אם מקבלים טיפול בטסטוסטרון?

אפשר לשמור על השיער בעזרת ארבעה צעדים פשוטים. אין צורך לשנות את הטיפול על דעת עצמך, וההחלטות הרפואיות נעשות עם הרופא המטפל.

1. תמונת בסיס: מצלמים את השיער לפני תחילת הטיפול, באותם תנאים בכל פעם. כך רואים שינוי בעיניים ולא בתחושה.
2. עדכון הרופא המטפל: מספרים על נטייה משפחתית להתקרחות. כך אפשר להיערך מראש.
3. מעקב: צילום חוזר פעם בחודש, והשוואה מעמיקה אחרי 3, 6 ו-12 חודשים.
4. אבחון מוקדם: אם מופיע דילול בקו השיער או בקודקוד, בודקים בהגדלה מה קורה בזקיקים. הטיפולים המבוססים, כמו פינסטריד ומינוקסידיל, פועלים טוב יותר כשהזקיקים עדיין פעילים. פינסטריד מפחית DHT בקרקפת ובדם⁹, והבחירה בטיפול נעשית עם הרופא המטפל בטסטוסטרון.

מה בודקים קודם

לפני שבוחרים טיפול מבינים למה השיער מתדלדל. התקרחות תורשתית, נשירה זמנית ושינוי בעקבות תרופה נראים לעיתים דומים, והטיפול שונה. הבירור כולל שיחה, בדיקת קרקפת בהגדלה ובדיקות לפי הצורך. ראו אבחון נשירת שיער והתקרחות גברית.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה שעוסקת ברפואת שיער 16 שנה, הבירור מתחיל בשיחה פתוחה, בלי שיפוטיות, ובבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת. חשוב לספר על כל חומר הורמונלי שנלקח, גם במרשם וגם בלי. המידע נשאר בין המטופל לרופאה, ובהתאם נבנית תוכנית שמתאימה לאורח החיים. ככל שפונים מוקדם יותר, כך יש יותר זקיקים פעילים לעבוד איתם.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.