בקצרה
- שתל אחד הוא לא שערה אחת: רוב השתלים הם יחידות זקיקיות טבעיות שמכילות שערה אחת עד כמה שערות3.
- המספר נגזר משטח וצפיפות: גודל האזור בסנטימטרים רבועים כפול הצפיפות המתוכננת לכל סנטימטר.
- אזור התורם קובע את התקרה: כמות השיער בעורף סופית, ואת מה שנלקח ממנו אי אפשר להחזיר24.
- לא צריך להחזיר את הצפיפות המקורית כדי שהשיער ייראה מלא. מתכננים צפיפות שמשאירה מספיק שיער בתורם1.
- המספר המדויק נקבע בבדיקה. את ההשתלה מבצעת ד"ר דנה בוכבוט בעצמה, רופאה (M.D.), אחרי תכנון משותף של האזור.
מה זה שתל, ובמה הוא שונה משערה?
שתל הוא בדרך כלל יחידה זקיקית אחת, כלומר קבוצה טבעית של זקיקים שיוצאים מהקרקפת יחד. השיער בקרקפת לא צומח שערה בודדת ליד שערה בודדת, אלא בקבוצות קטנות. מחקר שספר את השיער בעורף של 50 אנשים מצא שיש שם בין 65 ל-85 יחידות זקיקיות בכל סנטימטר רבוע, וברוב היחידות יש שערה אחת, שתיים או שלוש3.
לכן כשמרפאה אומרת "2,000 שתלים", מספר השערות גבוה יותר. ההבחנה חשובה כשמשווים הצעות: יש מקומות שסופרים שתלים ויש שסופרים שערות, ושני המספרים לא ניתנים להשוואה ישירה. כדאי לשאול במפורש מה נספר. בשיטת FUE מוציאים כל יחידה בנפרד בעזרת מיקרו-פאנץ', ובשיטת FUT מוציאים רצועת עור ומפרקים אותה ליחידות5. הסבר על השיטה נמצא בעמוד השתלת שיער בשיטת FUE.
איך מחשבים כמה שתלים צריך?
החישוב הבסיסי פשוט: שטח כפול צפיפות. הרופא מסמן את האזור שרוצים לכסות, מעריך את שטחו בסנטימטרים רבועים, ומחליט באיזו צפיפות להשתיל בכל חלק שלו. למשל, אזור של 40 סנטימטר רבוע בצפיפות של 30 יחידות לסנטימטר הוא 1,200 יחידות. זו דוגמה חשבונית בלבד, ולא המלצה למספר.
בפועל הצפיפות לא אחידה. בקו השיער הקדמי משתילים לרוב יחידות של שערה אחת כדי שהמעבר ייראה רך, ומאחוריו יחידות עם יותר שערות. מחקר רב-מרכזי שבנה מודל גיאומטרי של כיסוי הקרקפת הציע צפיפות של כ-30 יחידות זקיקיות לסנטימטר באזור המושתל, ומצא שאורך השיער וכיוון הצמיחה משפיעים מאוד על תחושת הכיסוי1. שיער עבה, גלי או בצבע קרוב לעור יוצר כיסוי טוב יותר מאותו מספר שתלים בשיער דק וחלק.
איזה אזור דורש כמה: טבלה כללית
הטבלה מתארת את ההיגיון, לא מספרים. הכמות בפועל תלויה בגודל הראש, בעובי השיער ובתורם.
| מצב לפי סולם נורווד | אזורים שמטפלים בהם בדרך כלל | היקף יחסי |
|---|---|---|
| II-III | מפרצים וקו שיער | קטן עד בינוני |
| III קודקוד | קו שיער, ולפעמים הקודקוד | בינוני |
| IV-V | חזית ואמצע הראש, לפעמים קודקוד | בינוני עד גדול, לעתים בשני ניתוחים |
| VI-VII | בעיקר חזית ואמצע, לפי מה שהתורם מאפשר | גדול, ונקבע לפי התורם ולא לפי השטח |
בשלבים המתקדמים השטח הקירח גדול יותר ממה שאפשר לכסות, ולכן מתעדפים: בדרך כלל קודם החזית, שמעצבת את המראה. לקודקוד יש אתגרים אנטומיים משלו, כמו הסחרור שבו השיער מסתובב סביב נקודה, ולכן מתכננים אותו בזהירות6. הסבר על השלבים עצמם נמצא בעמוד סולם נורווד, ועל הקודקוד בעמוד השתלת שיער בקודקוד.
למה אזור התורם מגביל את המספר?
כי זה המשאב היחיד שממנו לוקחים, והוא לא מתחדש. השיער בעורף ובצדדים עמיד יותר להתקרחות, אבל אם לוקחים ממנו יותר מדי, הוא נראה דליל. באותו מחקר רב-מרכזי הומלץ להשאיר באזור התורם צפיפות של לפחות כ-60 יחידות לסנטימטר1. האיגוד הבינלאומי להשתלות שיער מתאר ניצול יתר של התורם כאחד הסיכונים הגדולים בהשתלה, ומציין שזו בעיה שקשה מאוד לתקן7.
לכן לפני שמדברים על מספר, בודקים את התורם בהגדלה: כמה יחידות יש בכל סנטימטר, כמה שערות בכל יחידה, ומה עובי השערות. בדיקה טריכוסקופית גם עוזרת לזהות דלילות בתורם עצמו, שבמצבים מסוימים מעידה שהשתלה לא מתאימה4. עוד על כך בעמוד אזור התורם בהשתלת שיער.
למה לא משתילים כמה שיותר כבר בפעם הראשונה?
כי צריך לחשוב גם על העתיד. אצל גבר צעיר ההתקרחות עשויה להמשיך. אם ינצלו את כל התורם עכשיו כדי לכסות את המפרצים, ייתכן שבעוד עשר שנים לא יישאר שיער לכסות קודקוד שהתקרח, וייווצר מראה לא טבעי2. ההנחיות מדגישות גם שמשתילים רק אחרי שהנשירה טופלה ונבדקה, ולא במקום טיפול8.
מסיבה זו רופאים רבים מעדיפים לשמור רזרבה בתורם, ולשלב את ההשתלה עם טיפול שמאט את ההתקרחות בשיער שלא הושתל. אם יש צורך, אפשר לחזור לניתוח נוסף אחרי שהתוצאה של הראשון התבהרה. מתי זה מתאים מוסבר בעמוד השתלת שיער שנייה.
מה עוד משפיע על המספר?
- עובי השיער: שערה עבה מכסה יותר משערה דקה, ולכן אפשר להסתפק בפחות שתלים.
- צבע השיער והעור: ניגוד חזק בין שיער כהה לעור בהיר מבליט דלילות, וניגוד חלש מסתיר אותה.
- מבנה השיער: שיער גלי או מתולתל נראה מלא יותר. ראו השתלת שיער בשיער מתולתל.
- השיער הקיים באזור: כשמשתילים בין שערות קיימות, צריך לשמור עליהן, ולפעמים משתילים פחות.
- תסרוקת וציפיות: מי שמסתרק לאחור צריך תכנון אחר ממי שמסתרק קדימה.
מה שקובע את המראה הסופי הוא לא רק כמה שתלים נכנסו, אלא כמה נקלטו ואיך הונחו. על כך בעמודים קליטת שתלים ועיצוב קו שיער.
איך נקבע מספר השתלים אצל ד"ר דנה בוכבוט?
המספר נקבע אחרי בדיקה, ולא לפני. ד"ר דנה בוכבוט בודקת את הקרקפת בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת, מודדת את הצפיפות ואת עובי השיער באזור התורם ובאזור הדליל, ומסמנת יחד איתכם את האזור שרוצים לכסות. אחרי זה מתקבל טווח שתלים שמתאים לאזור ולתורם, עם רזרבה לעתיד. את ההשתלה מבצעת ד"ר דנה בוכבוט בעצמה, רופאה (M.D.), בשיטת FUE או DHI לפי המצב, במרפאה ברמת החייל בתל אביב.
אם התורם לא מספיק למטרה, אומרים את זה כבר בבדיקה, ומציעים חלופות, כמו טיפולי שיקום שיער. אפשר לתאם בדיקה בוואטסאפ או בטלפון 054-556-8871.
שאלות נפוצות
כמה שתלים צריך למפרצים?
זה תלוי בגודל המפרצים, בגובה קו השיער המתוכנן ובעובי השיער. המספר נקבע בבדיקה, אחרי מדידת האזור ובדיקת התורם.
מה ההבדל בין שתל לשערה?
שתל הוא בדרך כלל יחידה זקיקית, כלומר קבוצה טבעית של שערה אחת עד כמה שערות. לכן מספר השערות גבוה ממספר השתלים.
האם אפשר להשתיל 5,000 שתלים בפעם אחת?
מספר גבוה מאוד אפשרי רק אם התורם מאפשר אותו בלי להידלדל. מספר כזה בלי בדיקה של התורם הוא סיבה לשאול שאלות.
כמה שתלים אפשר לקחת מאזור התורם?
זה משתנה מאדם לאדם לפי הצפיפות ושטח התורם. המטרה היא לקחת מספיק כדי לכסות, ולהשאיר בתורם צפיפות שנראית טבעית.
האם יותר שתלים נותנים תוצאה טובה יותר?
לא בהכרח. התוצאה תלויה גם בתכנון, בכיוון השתלים, בקליטה ובשמירה על השיער הקיים. שימוש מופרז בתורם עלול לפגוע במראה העורף.
האם נשים צריכות פחות שתלים?
אצל נשים הדלילות לרוב מפושטת ולא קרחת מוגדרת, ולכן התכנון שונה. ההחלטה נקבעת לפי הבדיקה ולפי מצב התורם.
האם אפשר לדעת את מספר השתלים מתמונה?
אפשר לקבל כיוון כללי, אבל לא מספר אמין. צריך למדוד את האזור ולבדוק את התורם בהגדלה.
עוד בנושא
אזור התורם
למה התורם מוגבל ואיך שומרים עליו.
לקריאהסולם נורווד
שלבי ההתקרחות והטיפול שמתאים לכל שלב.
לקריאהמה קובע את עלות ההשתלה
הגורמים שמרכיבים את העלות ומה לבדוק בהצעה.
לקריאהעיצוב קו שיער
איך מתכננים קו שיער שנראה טבעי לאורך שנים.
לקריאההשתלה בקודקוד
מה מיוחד באזור ומתי כדאי לשקול אותו.
לקריאההשתלה שנייה
מתי חוזרים לניתוח נוסף ולמי זה מתאים.
לקריאההמידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.