קרטוזיס אקטינית: כתמים מחוספסים מהשמש, הסיכון לסרטן והטיפולים

מצאתם כתם מחוספס, שאתם מרגישים יותר משאתם רואים, על המצח, על האוזן או על גב כף היד? ייתכן שזו קרטוזיס אקטינית, נגע שאפשר לעלות עליו בבדיקת עור. העמוד הזה, חלק מהמדריך הכללי לנגעי עור, מסביר מה זה, מה הסיכון להתקדם לסרטן, אילו טיפולים קיימים ואיך מונעים. המידע כללי ואינו תחליף לבדיקה אצל רופא עור: אבחנה וטיפול נקבעים רק אחרי בדיקה.

מה זה קרטוזיס אקטינית?

קרטוזיס אקטינית (גם קרטוזיס סולארית) היא כתם קשקשי טרום-סרטני על עור שניזוק מהשמש. DermNet מגדיר אותה כצורה מוקדמת של סרטן תאי קשקש של העור¹, והאקדמיה האמריקאית לרפואת עור (AAD) כותבת שהיא אחד ממצבי העור השכיחים ביותר שרופאי עור מטפלים בהם². היא נוצרת מנזק לדנ”א של תאי העור מקרינת UVB, ושכיחה יותר כשמערכת החיסון חלשה, בגלל גיל, חשיפה אחרונה לשמש, מחלות או תרופות¹. חשיפה למיטות שיזוף תורמת גם היא².

איך היא נראית ואיפה היא מופיעה?

היא מרגישה כמו נייר זכוכית: כתם יבש, מחוספס וקשקשי, בגודל של סנטימטר או שניים, בצבע העור או ורוד, אדום או חום. כך מתארת אותה NHS, ומוסיפה שהיא יכולה לגרד⁶. לפי BAD, לפעמים שינוי במרקם העור מורגש לפני שינוי הצבע, ובדרך כלל יש כמה נגעים באותו אזור ולא נגע בודד⁴. המקומות השכיחים הם אלה שנחשפו הכי הרבה לשמש: פנים, אוזניים, קרקפת קירחת, צוואר, שפה וגב כפות הידיים¹². כשהנגע על השפה קוראים לו אקטיניק שייליטיס, והוא יכול להיראות כשפה סדוקה². נגעים מסוימים נראים תמימים, כמו כתם גיל, פצעון או עור מגורה². כתם שמש שטוח וחום הוא נגע אחר, שמתואר בעמוד על כתמי שמש, וסבוריאה קרטוזיס היא נגע שפיר שנראה “מודבק” על העור.

למי זה קורה?

הסיכון עולה אצל מי שהיה חשוף לשמש שנים, עם עור בהיר, ואצל מי שמערכת החיסון שלו מדוכאת. BAD מציין עור בהיר, עיניים כחולות, שיער אדום או בלונדיני, כוויות שמש, עבודה בחוץ ומגורים באקלים שמשי, ושמטופלי השתלות ומי שנוטל תרופות מדכאות חיסון בסיכון גבוה יותר⁴. DermNet מציין שגם באקלים ממוזג, באירלנד ובצפון-מערב אנגליה, עד 25% מבני 60 ומעלה יש לפחות נגע אחד¹.

מה הסיכון שהיא תהפוך לסרטן?

רוב הנגעים לא מתקדמים לסרטן, אבל חלק מהם כן, ואי אפשר לדעת מראש איזה. בניתוח של חולי המחקר האמריקאי הגדול Veterans Affairs Topical Tretinoin Chemoprevention Trial, שעקב אחרי 7,784 נגעים בפנים ובאוזניים של 169 חולים בסיכון גבוה, הסיכון להתקדמות לסרטן תאי קשקש (חודר או במקום) היה 0.60% אחרי שנה ו-2.57% אחרי ארבע שנים. כ-65% מכלל סרטני תאי הקשקש בקבוצה נוצרו בנגעים שאובחנו קודם קלינית כקרטוזיס אקטינית, ויותר ממחצית הנגעים (55%) כבר לא נראו כעבור שנה, ו-70% לא נראו אחרי חמש שנים³. DermNet מוסיף שהסיכון לנגע בודד נמוך, אך אצל מי שיש לו יותר מ-10 נגעים הוא נאמד בכ-10% עד 15%¹. BAD מתאר “סיכון קטן מאוד” לנגע שלא טופל שנים רבות⁴. סקירה שיטתית זיהתה נגע ותיק ונגע שמתמזג לרבדים כמאפיינים שקשורים להתקדמות⁷. אבל DermNet מציין גם שלא נמצאה ראיה משכנעת, בסקירת Cochrane, שטיפול בנגעים מונע סרטן תאי קשקש חודר¹.

מה סימני האזהרה להתקדמות לסרטן?

נגע שכואב, מתעבה, מתכסה בפצע, גדל או מדמם נחשד כהתקדמות. DermNet: נגע רגיש, מעובה, שנפצע או שגדל חשוד להתפתחות לסרטן תאי קשקש¹. BAD מוסיף גוש או “קרן” עור, גדילה מהירה, פצע ודימום⁴. NHS ממליצה להיבדק גם כשכתם חדש מופיע על השפה⁶. פירוט מלא בסעיף “מתי צריך לפנות לרופא?” בהמשך.

איך מאבחנים?

בדרך כלל האבחנה קלינית, במבט ובדרמוסקופ, ולפעמים לוקחים דגימה. DermNet מציין שביופסיה נדרשת לעיתים, כדי לשלול סרטן תאי קשקש או כשטיפול נכשל¹. BAD מוסיף שבמקרה של ספק מוציאים דגימה או את כל הנגע בהרדמה מקומית ובודקים אותו במעבדה⁴. לכן אין להסתפק בניחוש עצמי: נגע דומה יכול להיות סרטן תאי קשקש¹.

אילו טיפולים יש?

יש כמה אפשרויות, ואין אחת שמתאימה לכולם: הבחירה תלויה במספר הנגעים, במיקום ובמצב הבריאותי. NHS מציינת שנגע בודד לפעמים מחכים איתו, ואם יש כמה נגעים או שהנגע מפריע, מומלץ טיפול⁶. חלק מהנגעים גם חולפים כשמגינים על העור מהשמש⁴. האפשרויות העיקריות:

• הקפאה בחנקן נוזלי (קריותרפיה). שיטה יעילה, שרוב הזמן לא משאירה צלקת, אך עלולה לגרום לאובדן קבוע של פיגמנט וכאב. לפי DermNet, ההחלמה אורכת כ-5 עד 10 ימים בפנים ועד שבועות ארוכים בידיים וברגליים¹⁴.
• גירוד, גילוח, צריבה חשמלית או כריתה. מתאימים לנגע עבה או חשוד, והרקמה נשלחת לבדיקה במעבדה¹⁴.
• טיפול מקומי לכל האזור (field treatment). קרמים, ג’לים ומשחות שמטפלים באזור רחב עם נזק שמש, כולל נגעים שעדיין לא נראים לעין. כולם, מלבד דיקלופנק, גורמים לתגובה דלקתית מקומית של אדמומיות, שלפוחיות וכאב¹.
• טיפול פוטודינמי (PDT). מורחים חומר רגיש לאור, ואחר כך מאירים את האזור. התהליך יכול להיות כואב, ולא מוצע בכל מרפאה¹⁴.
• לייזר מסוג ablative, שמסיר את שכבת העור העליונה, נזכר ב-BAD כאפשרות הזמינה בחלק מהמרפאות⁴.

אילו תכשירים מקומיים קיימים, ומה סטטוס ההתוויה שלהם?

התכשירים הנפוצים הם פלואורואורציל, אימיקווימוד, טירבניבולין ודיקלופנק, וכולם ניתנים על ידי רופא. להלן הסטטוס לפי תוויות ה-FDA האמריקאי; סטטוס הרישום בישראל נבדק במאגר התרופות של משרד הבריאות, ואינו זהה בהכרח:

• פלואורואורציל (קרם). מסומן בתווית ל”טיפול מקומי בקרטוזיס אקטינית או סולארית מרובה בפנים ובקרקפת הקדמית”, ואסור בהריון⁸. DermNet מתאר אותו כתכשיר ציטוטוקסי¹.
• אימיקווימוד (קרם). מסומן לקרטוזיס אקטינית טיפוסית, לא עבה, בפנים או בקרקפת, אצל מבוגרים שמערכת החיסון שלהם תקינה⁹. BAD מציין שיעילותו מלווה בדרך כלל באדמומיות וברגישות זמניות⁴.
• טירבניבולין (משחה). מסומן ל”טיפול מקומי באזור” של קרטוזיס אקטינית בפנים או בקרקפת¹⁰. DermNet מציין שקיבל רישיון בארה”ב, בבריטניה ובגרמניה ב-2021¹.
• דיקלופנק (ג’ל). מצוין ב-BAD כמורשה לטיפול בקרטוזיס אקטינית⁴, וב-DermNet כתכשיר פחות יעיל מהאחרים¹.
• חומצה אמינולבולינית בשילוב אור אדום (טיפול פוטודינמי). מסומנת לטיפול ממוקד ולכל האזור בקרטוזיס אקטינית קלה עד בינונית בפנים ובקרקפת אצל מבוגרים¹¹.

איזה טיפול יעיל יותר?

לפי סקירה שיטתית, כמה שיטות דומות ביעילות, והבחירה נקבעת לפי המטופל. סקירה שבדקה 80 ניסויים אקראיים עם 6,748 חולים מצאה שטיפול פוטודינמי, הקפאה, אימיקווימוד, פלואורואורציל, חומצה טריכלורואצטית ולייזר ablative היו דומים בפינוי נגעים, ושדיקלופנק היה בעל שיעורי פינוי נמוכים יותר. בפנים ובקרקפת, פלואורואורציל וטיפול פוטודינמי משולב נראו מועילים במיוחד, אך גרמו לשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי ראשוניות⁵. המחברים מדגישים שהתוצאות לא מביאות בחשבון סיכון אישי.

איך מונעים, ומה לגבי מעקב?

הגנה מהשמש היא הבסיס, ובדיקות עור תקופתיות הן חלק מהטיפול. בניסוי אקראי באוסטרליה עם 588 איש בני 40 ומעלה, שימוש יומי בקרם הגנה הפחית הופעת נגעים חדשים (יחס שיעורים 0.62) והגדיל את הסיכוי להיעלמות נגעים קיימים¹². לפי BAD, מומלץ ללבוש בגדים וכובע, להימנע מהשמש בין 11:00 ל-15:00, להשתמש בקרם הגנה רחב טווח עם מקדם גבוה ולחזור עליו, ולהימנע משיזוף, וגם שיזוף הוא סימן לנזק לעור⁴. NHS מוסיפה להימנע ממיטות שיזוף ולבדוק את העור באופן קבוע⁶. DermNet מציין שנגעים יכולים לחזור אחרי חודשים או שנים, ושמי שטופל בהם בסיכון מוגבר לסרטני עור אחרים: תאי קשקש, תאי בסיס ומלנומה¹. לכן ממשיכים במעקב.

מתי צריך לפנות לרופא?

כל כתם מחוספס חדש שאינו חולף כדאי להראות לרופא, וכמה סימנים מחייבים בדיקה בהקדם. NHS ממליצה לפנות כשמופיעים כתמים חדשים, וכשהם מדממים, גדלים, משנים צבע, כואבים או הופכים לגוש, וכשכתם מופיע על השפה⁶.

פונים בהקדם, בתוך ימים עד שבועות, כשיש:

• נגע שמדמם, או שנפתח לפצע שאינו מגליד⁶⁴.
• נגע שגדל, מתעבה או הופך לגוש, או “קרן” עור¹⁴.
• נגע שכואב או רגיש למגע¹⁶.
• כתם מחוספס על השפה⁶.
• נגע שנוצר בעור של מי שמטופל בתרופות מדכאות חיסון, או מושתל⁴.

פונים בתיאום תור כשיש:

• כתם יבש ומחוספס חדש, שאינו חולף אחרי כמה שבועות.
• נגעים מרובים על הפנים, הקרקפת או הידיים, גם אם הם אינם כואבים.
• טיפול שלא הצליח, או נגע שחוזר.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

קרטוזיס אקטינית מאובחנת ומטופלת בדרך כלל אצל רופא עור. ד”ר דנה בוכבוט אינה רופאת עור, ולכן כשיש חשד לנגע טרום-סרטני או לסרטן עור, ההמלצה היא לפנות לרופא עור לבדיקה ולטיפול. סקירה של סוגי הנגעים בעור נמצאת בעמוד על נגעי עור.

בשורה התחתונה

קרטוזיס אקטינית היא סימן לנזק שמש, ונגע טרום-סרטני שרוב הזמן אינו מסוכן אך עלול להתפתח לסרטן תאי קשקש. יש כמה טיפולים יעילים ודומים, ואפשר לבחור לפי המצב האישי. הגנה מהשמש ומעקב עור הם חלק מהטיפול. נגע שמדמם, גדל, כואב או לא מגליד אינו מחכה: ממהרים לרופא עור.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.