מים קשים ונשירת שיער: מה המחקר אומר, ומה באמת עוזר

עברת דירה, חזרת מטיול, ופתאום השיער מרגיש אחרת ונראה שיותר ממנו נשאר במקלחת? המים הם חשוד טבעי, והשאלה הזו עולה הרבה. החדשות הטובות: מים קשים משפיעים בעיקר על המרקם של השיער, וזה משהו שקל לשפר. ואם יש נשירה של ממש, כדאי לדעת שהיא כמעט תמיד מספרת סיפור אחר, שאפשר לאבחן ולטפל בו.

מה אומרים המחקרים?

המחקרים על מים קשים בדקו שערות שנטבלו במים קשים או במים רכים, ומדדו את החוזק, הגמישות ופני השטח שלהן. התוצאות לא אחידות:

• במחקר מהודו, שערות שנטבלו במים קשים או במים מזוקקים במשך חודש לא הראו הבדל בחוזק או בגמישות².
• בשני מחקרים מפקיסטן על שערות של גברים צעירים, טבילה חוזרת במים קשים במשך כמה חודשים הורידה את חוזק השערה בכ-7% עד 8% לעומת מים שעברו טיהור, והחוקרים הסיקו שמים קשים עלולים להגביר שבירה³⁴.
• במחקר מסעודיה במיקרוסקופ אלקטרוני, על שערות שחפפו במים קשים הצטבר יותר מגנזיום, אבל לא נראה נזק מבני לפני השטח של השערה¹.

מה המשותף לכל המחקרים? כולם בדקו את סיב השערה עצמו, ואף אחד מהם לא בדק נשירה מהשורש. כלומר, מים קשים יכולים להשפיע על התחושה, על הברק ואולי על נטייה לשבירה, אבל הם לא “מכבים” זקיקים.

נשירה או שבירה? ההבדל שחשוב לדעת

שערה שנושרת מהשורש ושערה שנשברת באמצע הן שתי בעיות שונות לגמרי. שערה שנשרה שלמה, ובקצה שלה יש לרוב שורש לבן קטן: היא סיימה את מחזור החיים שלה בזקיק. שערה שנשברה קצרה יותר, בלי שורש, והקצה שלה חתוך או מפוצל. מים קשים, חום, צבע והחלקה יכולים להשפיע על שבירה. נשירה מהשורש מצביעה על מה שקורה בזקיק. פירוט בעמוד שבירת שיער.

מה עוזר לשיער במים קשים?

אם השיער מרגיש יבש, מחוספס או כבד, יש כמה צעדים פשוטים שעושים הבדל:

• שמפו מנקה לעומק פעם בכמה חפיפות, כדי להסיר משקעים שמצטברים על השערה.
• מרכך על אורך השיער והקצוות אחרי כל חפיפה, כדי להחזיר רכות. על הקרקפת עצמה לא צריך⁵.
• שטיפה אחרונה קצרה במים פושרים, בלי מים חמים מאוד שמייבשים.
• פילטר למקלחת, למי שמרגיש שהמים משפיעים על השיער. זה שיפור של נוחות, לא טיפול בנשירה.
• פחות חום: מייבש על חום בינוני ומחליק במינון נמוך, כדי לא להוסיף לשבירה.

מתי זה כבר לא המים?

כשיש נשירה של ממש, כדאי לחפש את הסיבה בזקיק. אלה סימנים שמצביעים על כך:

• דלילות שמתרכזת במפרצים או בקודקוד.
• נשירה מפושטת שהתחילה כמה חודשים אחרי מחלה, דיאטה, ניתוח או לחץ: טלוגן אפלוביום.
• קרחת עגולה וחלקה: אלופציה אראטה.
• גרד, קשקשים או אדמומיות בקרקפת: סבוריאה או מצב דלקתי אחר.
• יותר שערות מהרגיל לאורך זמן. ראו כמה שערות נושרות ביום.

ככל שמאבחנים מוקדם יותר, הסיכוי לשמור על השיער טוב יותר. רוב הסיבות לנשירה ניתנות לטיפול, וחלקן חולפות לגמרי כשמטפלים בגורם.

האם מים קשים משפיעים על העור, והאם מרכך מים עוזר?

יש קשר חלש בין מים קשים לעור רגיש, אבל מרככי מים לא הוכחו כמשפרים אותו. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 16 מחקרים בדקה את הקשר בין קשיות מים לאטופיק דרמטיטיס ולתפקוד מחסום העור. ילדים שחשופים למים קשים יותר היו בסיכוי מעט גבוה יותר לאטופיק דרמטיטיס (יחס סיכויים 1.28), אך רמת הוודאות של הראיה הוגדרה נמוכה מאוד. שני מחקרים מצאו שחומר ניקוי (נתרן לאוריל סולפט) נשאר על העור יותר במים קשים. ושני ניסויים מבוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בחומרת המחלה כשהותקן מרכך מים⁶.

חשוב לדייק: המחקרים האלה נוגעים בעיקר לעור ולא לזקיקי השיער. אם יש גרד, קשקשים או אדמומיות בקרקפת, כדאי לבדוק מה הסיבה לפני שמשקיעים במכשיר.

ומה לגבי בריכה?

כלור ונחושת במי הבריכה יכולים לשנות את הצבע והמבנה של השערה, אבל גם זו בעיה של השערה ולא של השורש. במחקר יפני על 67 שחיינים בנבחרת הלאומית, 61% מהם סבלו משינוי צבע בשיער, לעומת אף אחד בקבוצת הביקורת. במיקרוסקופ אלקטרוני נראה שהקליפה החיצונית של השערה נפגעה, וממצאי המחקר הצביעו על כך שחומצה היפוכלורית במי הבריכה חודרת פנימה וגורמת לפגיעה בפיגמנט⁷.

תופעה נוספת היא שיער שמקבל גוון ירקרק. דוח רפואי מתאר שהיא נגרמת בדרך כלל מהצטברות נחושת מהמים, בבית או בבריכה, ושהיא קורית בעיקר בשיער בהיר שכבר נפגע מצבע, הלבנה, שמש, מגע תכוף עם מים מוכלרים או שמפו אלקלי⁸. זה שינוי בשערה, לא סימן לנשירה.

למה השיער נושר חודשים אחרי מעבר דירה או טיול, אם זה לא המים?

כי נשירה זמנית מתחילה בדרך כלל 2 עד 4 חודשים אחרי הטריגר, ולא מיד. לפי DermNet, הטריגרים כוללים לחץ נפשי, מחלה עם חום, ניתוח, ירידה במשקל, חסרים תזונתיים והפרשי אזורי זמן. הנשירה מגיעה לשיא ואז מתמעטת בהדרגה במשך 6 עד 9 חודשים, ובדרך כלל השיער צומח אחרי שהטריגר מוסר⁹.

לכן, אם הנשירה התחילה שבוע אחרי שעברת דירה, כנראה שהסיבה קדמה לכך. ואם היא נמשכת מעבר לחצי שנה, או שיש דלילות מקומית, כדאי להיבדק. פירוט בטלוגן אפלוביום.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה שעוסקת ברפואת שיער 16 שנה, הבירור מתחיל בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת, שמראה אם הבעיה היא בשערה עצמה או בזקיק, ובהתאם נבנית תוכנית אישית. אם משהו בשיער מטריד אתכם, עדיף לבדוק ולדעת בוודאות מאשר לנחש.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.