הזרקה ידנית או אקדח U225 לקרקפת: מה ההבדל ומה מומלץ

מי שמגיע לטיפול PRP, iPRF או מזותרפיה בקרקפת שומע לפעמים שיש “הזרקה עם אקדח” ו”הזרקה ביד”, ושואל מה ההבדל. התשובה הכנה היא שהספרות הרפואית כמעט לא עסקה בשאלה הזו, ולכן העמוד מפריד בין מה שנבדק במחקרים לבין מה שד”ר דנה מעריכה מתוך ניסיונה הקליני. על המכשיר עצמו כתוב בעמוד אקדח U225: מה זה המכשיר, וכאן נתמקד בהשוואה.

מה ההבדל בין הזרקה ידנית להזרקה עם אקדח?

בהזרקה ידנית הרופאה מחזיקה מזרק ומנחה כל דקירה בעצמה. אקדח U225 הוא מכשיר שמבצע הזרקות חוזרות ברצף. בשתי הדרכים מזריקים את אותם חומרים: PRP, iPRF ותרופות כמו דוטסטריד, כחלק ממזותרפיה לקרקפת. ההבדל הוא במי שולט בכל דקירה: ביד של הרופאה, או במנגנון המכשיר.

מה ד”ר דנה ממליצה, ולמה?

ד”ר דנה ממליצה בפירוש על הזרקה ידנית, משני טעמים עיקריים. אלה דברים שנאמרו מתוך עבודתה במרפאה, ולא תוצאות מחקר.

1. דיוק בכמה עומקים. בהזרקה ידנית היא מזריקה בצורה מדויקת ובכמה עומקים. באקדח ההזרקה היא לעומק יחיד.
2. כל החומר נכנס. בהזרקה ידנית כל החומר נכנס לעור. באקדח, לפי ניסיונה, כמחצית מהחומר נשפכת החוצה.

למה העומק חשוב?

הבהרה על העומק באקדח: לפי תיאור היצרן, אפשר לכוון את עומק ההזרקה של U225 בין 1 ל-10 מ”מ³. כלומר, באקדח בוחרים עומק לפני ההזרקה ולא תוך כדי תנועה: בתוך אותה הגדרה כל ההזרקות באותו עומק, ובידנית ד”ר דנה מזריקה בכמה עומקים ומתאימה אותם מנקודה לנקודה.

אין עומק אחד שהוכח כמיטבי, והעור עצמו משתנה בין אנשים. סקירה על PRP לשיער תיארה פרוטוקולים שונים: באחד, הזרקות בעומק של 1.5 עד 2.5 מ”מ, ובאחרים הזרקה תת-עורית או שטחית שבה העומק לא צוין⁴. בעבודה שתיארה הזרקה עם אקדח רפואי, העומק היה קבוע, 5 מ”מ⁵. במחקר קוריאני ב-102 מטופלים, עובי עור הקרקפת באזור אחד, הרקתי-קודקודי, היה בממוצע כ-1.7 מ”מ באולטרסאונד, ועלה עם הגיל עד גיל 20 בערך⁶. המחקר לא מדד אזורים שונים בקרקפת, ולכן אי אפשר ללמוד ממנו על ההבדל בין המצח לעורף.

מה שאפשר להסיק הוא זהיר: כשאין עומק מומלץ אחד והעור משתנה, יש היגיון בכך שהרופאה תוכל לבחור עומק לפי האזור והמטופל. זו בדיוק היכולת שד”ר דנה מתארת בהזרקה ידנית. בסקירה קצרה על מזותרפיה בפנים כתבו המחברים, שהם מטפלים, שהזרקה שטחית מדי עשויה להסביר תוצאות חלשות. זו דעה ולא ניסוי, והיא עוסקת בפנים⁷.

למה חשוב שכל החומר ייכנס?

PRP נלקח מדם המטופל, והכמות שמכינים ממנו מוגבלת. בסקירה על PRP לשיער הוצעה כמות ממוצעת של כ-6.2 מ”ל PRP טהור לטיפול, בטווח של 3 עד 12 מ”ל, אבל הכמות השתנתה מאוד בין מחקרים⁴. כשהחומר מועט, כל טיפה שנשפכת היא חומר שהמטופל נתן מגופו ולא הגיע ליעד.

מה אומרת הספרות על שפיכה? בניסוי מעבדה שהשווה אקדח מסחרי למזרק ידני ולמזרק אוטומטי תוצרת בית, דיו הוזרק לעור חזיר. באקדח המסחרי הדיו דלף החוצה מהר כשהמחט נשלפה, ובשתי הדרכים האחרות לא. החוקרים הסיקו שנדרש זמן מספיק בין החדרת המחט להוצאתה כדי שהחומר יישאר בעור¹. בכתב עת אחר תיארו מחברים מכשיר פשוט להזרקות מרובות, וכתבו שבדגמים ממונעים התמיסה מתבזבזת כי הבוכנה נעצרת בלי רתיעה⁸.

חשוב להיות הוגנים לגבי המגבלות. אלה עבודות על חומר שאינו קרקפת של אדם. הן לא בדקו את דגם U225 עצמו, ואין בהן מספר שמאשר “מחצית”. ההערכה של כמחצית היא של ד”ר דנה, מתוך מה שהיא רואה בטיפולים. הניסוי בעור החזיר מראה שהתופעה אפשרית, לא את גודלה בדגם הזה.

סיבות נוספות להעדיף הזרקה ידנית: הערכה קלינית

הסעיף הזה מבוסס על היגיון קליני מוצהר ולא על מחקרים. לא מצאנו נתונים שמודדים את הנקודות האלה, ולכן אין כאן מספרים.

• שליטה בכוח, בזווית ובלחץ. ביד אפשר לשנות את הלחץ על הבוכנה ואת זווית המחט בין דקירה לדקירה, לפי עובי העור והאזור.
• התאמה לאזור. המצח, הקודקוד, העורף, אזור עם עור דק ואזור עם צלקת שונים זה מזה, ושליטה ידנית מאפשרת להתאים את הטיפול לכל אחד מהם.
• אזורים קטנים ונקודות מסוימות. אפשר לטפל באזור קטן או בנקודה מוגדרת בלי לעבור על כל הקרקפת בתבנית קבועה.
• חוש ביד. הרופאה מרגישה את התנגדות הרקמה בזמן ההזרקה, ויכולה להתאים אליה את הלחץ.
• תגובה בזמן אמת. אם יש דימום או שהמטופל מרגיש כאב חד, אפשר לעצור, להזיז את המחט או לשנות עומק באותו רגע.
• שליטה בנפיחות ובשטפי דם. כשמכוונים כל דקירה בנפרד, אפשר להימנע מנקודות רגישות ומכלי דם נראים. לא מצאנו מחקר שהשווה שטפי דם בין שתי הדרכים.

מה היתרונות של האקדח?

לאקדח יש יתרונות אמיתיים, והם ראויים להישקל.

• מהירות. לפי הערכה קלינית, מכשיר שמבצע הזרקות ברצף מקצר את זמן ההזרקה.
• מרווחים אחידים. לפי הערכה קלינית, הדקירות מתפזרות בצורה אחידה יותר מאשר ביד.
• פחות כאב, לפי עבודה אחת. בעבודת תזה ב-60 מטופלים, ציון הכאב היה 2.6 באקדח לעומת 5.53 במזרק, וגם ההמשכיות בטיפולים הייתה גבוהה יותר: 96.7% לעומת 83%. שיעור התגובה הקלינית לא נבדל בין הקבוצות². זו עבודה קטנה שלא עברה ביקורת עמיתים, ולכן היא מעידה על כיוון ולא מכריעה.
• תוצאות דומות בתחום אחר. בניסוי ב-85 מטופלים עם הזרקה לנגעי עור, אקדח מזותרפיה נתן שיפור דומה לשיטה הרגילה, עם פחות תרופה ופחות כאב⁹. זה לא קרקפת ולא PRP, ולכן הוא מציג רק שלמכשירים כאלה יש תועלת במצבים מסוימים.
• העדפה אישית. חלק מהמטופלים מעדיפים אקדח.

מי שמעדיף הזרקה עם אקדח U225 יכול לקבל אותה במרפאה. היא פשוט פחות יעילה ופחות מומלצת לדעת ד”ר דנה, מהסיבות שפורטו למעלה.

מה עדיין לא ידוע?

השאלה אם ההזרקה הידנית מביאה לתוצאה טובה יותר מהאקדח לא נבדקה בניסוי גדול, ולכן אי אפשר להבטיח הבדל בתוצאות. מה שמחזיק את ההמלצה של ד”ר דנה הוא ההיגיון הקליני: דיוק בעומק, ושמירה על כל החומר שהוכן. מה שחסר הוא מחקר שישווה בין השתיים בקרקפת, עם מדידה של צפיפות השיער, של כמות החומר שנכנסה בפועל, ושל כאב ושטפי דם. עד שיהיה מחקר כזה, ההחלטה נשארת בין המטופל לרופאה, אחרי שהוצגו לו שני הצדדים.

השוואה במבט אחד

הזרקה ידנית, לפי ד”ר דנה:

• כמה עומקים באותו טיפול, לפי האזור.
• כל החומר נכנס.
• שליטה בכוח, בזווית ובלחץ.
• אפשרות לטפל באזור קטן או בנקודה מוגדרת.
• תגובה מיידית לדימום או לכאב.
• איטית יותר, ותלויה בידיים של הרופאה.

אקדח U225:

• מהיר, ומרווחים אחידים בין הדקירות.
• עומק אחד לכל ההזרקה, לפי ד”ר דנה.
• לדבריה, כמחצית מהחומר נשפכת.
• בעבודה אחת, כאב נמוך יותר.
• זמין במרפאה למי שמעדיף.

איך מחליטים?

מתחילים באבחון, ואחר כך בוחרים. קודם מבינים מה גורם לנשירה, בבדיקה טריכוסקופית (אבחון נשירת שיער), ורק אחר כך מחליטים על טיפול ועל דרך ההזרקה. ארבע שאלות עוזרות בשיחה עם הרופאה:

1. איזה חומר מוזרק? PRP, iPRF או תרופה. בכל אחד מהם, שמירה על הכמות המוכנה היא עניין רלוונטי.
2. באיזה אזור? באזור עם עור דק, עם צלקת או באזור קטן, יש לפי הערכה קלינית יתרון לשליטה ידנית.
3. מה חשוב לך יותר, דיוק או מהירות? ד”ר דנה מעדיפה דיוק.
4. איך את או אתה מתמודדים עם כאב? הטיפול ניתן בהרדמה מקומית, ואפשר לשאול מה עוד מקל.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

במרפאה של ד”ר דנה בוכבוט יש שתי אפשרויות להזרקה: ידנית ועם אקדח U225, והיא ממליצה בפירוש על ידנית. כל טיפול ניתן בהרדמה מקומית, ולפני כל תוכנית בא אבחון טריכוסקופי. רוב טיפולי השיער משלבים כמה טיפולים, והחומר שמוזרק נבחר לפי האבחנה. ד”ר דנה מזריקה, בין היתר, תמיסה סטרילית של מינוקסידיל. מי שמעדיף אקדח יכול לבקש אותו, והיא תסביר לו את ההבדלים לפני שמחליטים.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.