אסתטיקה

סיבוכים וגושים אחרי הזרקה לפין: מה נורמלי, מה חריג ומה עושים

אחרי הזרקת חומצה היאלורונית לעיבוי הפין נפיחות וסימנים כחלחלים בימים הראשונים הם שכיחים וברוב המקרים חולפים. גוש שמופיע אחרי שבועיים או יותר, כאב שמחמיר, חום, אדמומיות מתפשטת או שינוי צבע כהה ומתפשט הם סימנים לפנות לרופא/ה. בסדרה אחת של 230 מטופלים דווחו סיבוכים אצל כ-4%, ובמטא-אנליזה של כלל שיטות העיבוי כ-15%, ורובם קלים ומטופלים. רוב הגושים אפשר לטפל בעיסוי ובחום, ובמקרים מסוימים בהמסה באנזים. הנתונים מוגבלים, ולכן ההחלטה אישית.

בקצרה

  • נפיחות, מתיחות ולעיתים שטף דם קל בימים הראשונים הם שכיחים ובדרך כלל חולפים. סימנים חריגים: כאב שמחמיר, חום, אדמומיות מתפשטת, גוש שנשאר, או שינוי צבע כהה12.
  • סיבוכים דווחו אצל כ-4% בסדרה אחת של 230 מטופלים, ואצל כ-15% במטא-אנליזה של כלל שיטות העיבוי. בחומצה היאלורונית הערך המצטבר היה כ-9%, הנמוך מבין השיטות, בהשוואות עקיפות23.
  • גושים הם הסיבוך השכיח. מטפלים בהם בעיסוי ובחום, ואם הם נשארים, בהמסה באנזים או לעיתים בניתוח14.
  • ההפיכות היא רשת ביטחון, אבל לא ערובה: אין נתון ספציפי לאיבר המין על שיעור ההצלחה של ההמסה4.
  • הנתונים מועטים: מעקב קצר, קבוצות חוקרים מעטות, וארגונים מקצועיים מגדירים חלק מהשיטות כניסיוניות5.

מה נחשב נורמלי בימים הראשונים?

נפיחות של האיבר, תחושת מתיחות ורגישות הן חלק צפוי מההחלמה. הרקמה מגיבה להזרקה עצמה, ולא רק לחומר שנשאר בפנים, ולכן ההיקף בימים הראשונים גדול מהתוצאה היציבה. ציר זמן מלא נמצא בעמוד מה קורה יום אחרי יום.

שטף דם, כלומר כתם כהה או כחלחל בעור, דווח בסדרה של 230 מטופלים אצל 1.3% מהם, בדרך כלל בין היום השני לחמישי, והוא חלף מעצמו. החוקרים מדגישים שחשוב להרגיע את המטופל כי המראה מבהיל2. הסיבה העיקרית היא דקירה של כלי דם קטן. תרופות נוגדות קרישה ומדללות דם מעלות את הסיכון, ולכן מדווחים עליהן לפני ההזרקה2.

הבחנה שימושית: סימן שמשתפר משעה לשעה וממחר למחרת הוא בדרך כלל חלק מהתהליך. סימן שמחמיר הוא סיבה לפנות.

אילו סיבוכים מדווחים בספרות?

הסיבוכים המדווחים לחומצה היאלורונית באיבר המין הם גושים, נדידת החומר, שטף דם, זיהום, נפיחות של העורלה והיצרות שלה, אי-סימטריה וגוון כחלחל של העור מעל החומר. מטא-אנליזה עדכנית של 23 מחקרים ו-2,620 משתתפים מצאה שיעור סיבוכים מצטבר של כ-14.9% בכלל השיטות, וכ-9.0% בחומצה היאלורונית, הערך הנמוך מספרית. ההשוואות עקיפות, כי אין ניסוי שהשווה ישירות בין החומרים, והראיות לחומרים קבועים נמוכות מאוד3.

סקירה אורולוגית מסכמת מעריכה שבמתן שמרני לפי שיטה קבועה שיעור הסיבוכים נמוך, ושבלי הכשרה, בכמויות גדולות ובלי שיטה, צפויים תוצאה גרועה, כאב ונפיחות1. זה מסביר למה בחירת המטפל חשובה כל כך. פירוט בעמוד איך בוחרים רופא/ה בטוח/ה.

מי שמחפש את התמונה הכללית של סיבוכי חומצה היאלורונית בשאר הגוף יכול לקרוא על סיבוכי חומרי מילוי.

גושים: למה הם נוצרים ומתי הם מופיעים?

גושים נוצרים כשהחומר מצטבר במקום אחד ולא מתפזר באופן אחיד, והם בדרך כלל לא כואבים. בסדרת 230 המטופלים גושים הופיעו אצל 2.2%, בדרך כלל כשבועיים אחרי ההזרקה, וגושים שלא הגיבו לעיסוי תוך שבוע עד שבועיים נשארו, ולפי החוקרים הם קשורים בהזרקה מהירה מדי שלא פיזרה את החומר באופן אחיד2. סקירה אורולוגית מוסיפה שגושים מופיעים לרוב אחרי שבועיים, ושהזרקה שטחית מדי יכולה לתת גוון כחלחל, שנקרא אפקט טינדל1.

סוג נפרד של גוש, שעלול להיות דלקתי, נקרא תגובה דלקתית מאוחרת. בפנים, סקירה שיטתית של 242 מחקרים העריכה שהיא נדירה: אירוע אחד לכל כ-2,000 מטופלים בשנה. אפשר לראות אותה כשבועיים אחרי ההזרקה ועד שנים, והיא מתבטאת בגוש, אדמומיות ונפיחות, ומטופלת בהמסה, בסטרואידים או באנטיביוטיקה. אלה נתוני פנים, ואין נתון דומה לאיבר המין6.

איך מטפלים בגושים?

הטיפול עולה בשלבים: עיסוי וחום מוקדם, אחר כך המסה באנזים, ורק לבסוף ניתוח.

  • עיסוי וחום. יעילים בעיקר אם מתחילים בשבוע או שבועיים הראשונים להופעת הגוש. רופא/ה מנחה איך ואיפה12.
  • המסה באנזים. אם החומר הוא חומצה היאלורונית, אנזים בכמות קטנה ומדודה יכול לפרק גוש. ההשפעה מורגשת אחרי כמה ימים, ולעיתים נדרשת יותר מהזרקה אחת. אפשר גם להחליט להחליק את האזור בתוספת חומר, אם רוצים לשמר את ההיקף12. שלוש הערות: מוודאים קודם איזה חומר הוזרק, מוודאים שאין זיהום, ומתחשבים באלרגיה לעקיצות דבורים1. פירוט על האנזים נמצא בעמוד הפיכות.
  • ניתוח. מבוסס על דעת מומחים, ושמור לגושים גדולים (למעלה מסנטימטר), לגושים שלא נענו לטיפול, או כשהמטופל אינו מעוניין באנזים. הוא מסיר גם חומר שהיה רצוי לשמור12.
  • הערכה בבדיקה. לפני כל טיפול מבררים אם מדובר בגוש של חומר, בהצטברות נוזל, בזיהום או בחומר אחר. לא כל גוש הוא חומצה היאלורונית, ואם מזריקים את האנזים למשהו אחר טיפול לא יעזור1.

מה לא ידוע: אין נתון מדווח על שיעור ההצלחה של ההמסה באיבר המין. סדרת מקרים קטנה של ארבעה מטופלים הציגה שימוש מוצלח באנזים לתיקון אי-סימטריה, לטיפול בתופעות לוואי ולהכנה להזרקה חוזרת4.

מה לגבי זיהום?

זיהום אחרי הזרקת חומצה היאלורונית באיבר המין נדיר בסדרות שפורסמו, בסביבות אחוז אחד, אבל הוא סיבוך שחשוב לזהות מוקדם. בסדרה של 230 מטופלים נרשם זיהום אצל 0.9% מהם. שניהם סוכרתיים, ושניהם קיימו יחסי מין חודש עד חודשיים אחרי ההזרקה. התסמינים היו חום מקומי, אדמומיות ונפיחות פתאומית, והטיפול כלל ניקוז ואנטיביוטיקה בווריד. שניהם החלימו2. הסקירה האורולוגית ממליצה על טכניקה סטרילית, ועל הימנעות ממגע מיני למשך חודש או יותר כי הוא עלול להכניס חיידקים ולהפריע לאזור המחלים1. לכן מי שבסיכון, למשל סוכרתי או עם חסר חיסוני, מקבל התייחסות מיוחדת12.

תיאור מקרה אחד מתעד זיהום חמור, מאוחר ומסכן חיים, חודשיים אחרי הזרקה במרפאה קוסמטית ויום-יומיים אחרי מגע מיני לא מוגן. זה אירוע חריג, ואין להסיק ממנו על שכיחות, אבל הוא מסביר למה חום הוא סימן שלא ממתינים איתו7.

עוד סיבוכים: נפיחות העורלה, אי-סימטריה, תחושה

נפיחות מתמשכת של העורלה ואי-סימטריה קשורות בדרך כלל להזרקה ולנדידה של החומר. בסדרה אחת כל 21 המטופלים עם נפיחות היו עם עורלה עודפת ולא עברו ברית מילה או ניתוח עורלה מוקדם, והנפיחות הוקלה בחבישה אלסטית. החוקרים הציעו לשקול ניתוח עורלה לפני ההזרקה2. הסקירה האורולוגית מוסיפה שכל חומר עלול לנדוד לעורלה, שניתוח עורלה לפני ההזרקה אינו מבטל גושים ואי-סימטריה, ושניתן לטפל בנדידה באנזים או בניתוח1.

לגבי זקפה ותחושה: בניסויים המבוקרים לא דווחה פגיעה בזקפה, אבל ISSM מציין דיווחים על בעיות בזקפה ובתחושה, ועל תגובות כלי דם ורגישות יתר חמורה, ומגדיר חלק מהגישות כניסיוניות5. אפשר לומר שהסיכון נמוך לפי הנתונים הקיימים, אבל לא שאין סיכון.

נמק ותגובת גוף זר: מתי זה רלוונטי?

נמק, גרנולומות ותגובות גוף זר מתועדים בעיקר אחרי חומרים קבועים או לא מוכרים, ואחרי הזרקה עצמית. בסדרה של 35 מטופלים שהוזרק להם חומר זר, שיעור הניתוחים היה 91%, והסיבוכים כללו נמק (שלושה מטופלים) ופגיעות שהופיעו עד 20 שנה אחרי ההזרקה8. אלה חומרים כמו סיליקון ופרפין, שאסורים להזרקה, ולא חומצה היאלורונית רפואית18. מי שהוזרק לו חומר שאינו יודע לזהות, מומלץ שיפנה לאורולוג/ית גם אם אין תסמינים. פירוט בעמוד איך בוחרים רופא/ה בטוח/ה.

מילוי מסוג חומצה פולי-לקטית (PLA) אינו מגיב לאנזים, וגושים ממנו עלולים להיות דלקתיים ולדרוש סטרואידים או כריתה1. ראו שומן עצמי ושיטות נוספות.

חסימת כלי דם בעקבות מילוי היא סיבוך ידוע בפנים. סקירה מ-2026 מציינת שהיא פוגעת בכ-0.015% מהמטופלים, ושזיהוי מוקדם והמסה מהירה באנזים מצמצמים נזק לרקמה. נתון זה מהפנים ואינו מאיבר המין9. בספרות האורולוגית על איבר המין לא דווחו מקרים כאלה בחומצה היאלורונית, אבל זה לא סיבה להתעלם מהסימנים1. לכן כאב חריף או שינוי צבע כהה הם סיבה לפנות מיד.

מתי פונים לרופא/ה, ומתי בדחיפות?

פונים באותו יום לכאב חזק שמחמיר, חום, אדמומיות או נפיחות שמתפשטות, הפרשה מוגלתית, שינוי צבע כהה או כחול-אפור באזור, או קושי להטיל שתן. בכל אחד מאלה אם אי אפשר להשיג את הרופא/ה שביצע/ה את ההזרקה, פונים למיון.

פונים בימים הקרובים, בלי בהלה, ל:

  • גוש שנשאר מעבר לשבועיים או שמופיע מאוחר יותר
  • אי-סימטריה שמפריעה
  • נפיחות של העורלה שלא יורדת
  • שינוי בזקפה או בתחושה

מסיבות של פרטיות אפשר לפנות בהודעה, ומי שהוזרק לו חומר במקום אחר רשאי להגיע להערכה גם בלי להיות מטופל קבוע.

איך מצמצמים את הסיכון?

שלושה גורמים מרכזיים: מי מזריק, מה מזריקים ואיך.

  1. המטפל/ת. הזרקה בידי רופא/ה בלבד, עם הכשרה ספציפית לאזור, מעקב זמין ודרך לפנות בין ביקורים. רוב הסיבוכים הקשים בסדרות היו אחרי הזרקה בידי מי שאינו רופא או עם חומר לא ידוע8. רשימת השאלות מופיעה בעמוד בחירת הרופא/ה.
  2. החומר. חומצה היאלורונית, ששם החומר ומקורו ידועים, ואפשר לפרק באנזים. לא סיליקון, פרפין ושמנים18.
  3. הטכניקה. לפי הסקירות: כמויות קטנות בכל פעם בכמה פגישות, הזרקה איטית ומפוזרת, מחט דקה, שכבה אנטומית נכונה, עיסוי אחרי ההזרקה, וטכניקה סטרילית12.

לפני ההזרקה חשוב גם לספר על תרופות נוגדות קרישה, סוכרת או חסר חיסוני, בעיית עורלה, זיהום או פצע באזור ואלרגיות, ולהכריע אם יש בעיה שמצריכה טיפול קודם. ועדת קונצנזוס בינלאומית מדגישה שהערכה מקיפה ושיחה על הסיכונים הן חובה לפני כל טיפול כזה10. ועוד דבר: חרדה מגודל אינה אותה בעיה כמו הפרעה דיסמורפית של הגוף, והבחנה ביניהן היא חלק מהייעוץ, כפי שמפורט בעמוד עיבוי בחומצה היאלורונית.

אפשר להתייעץ?

שיחת ייעוץ עם ד”ר דנה בוכבוט היא שיחה דיסקרטית, שבה עוברים על ההיסטוריה הרפואית, על הסיכונים ועל מה עושים אם משהו לא מתנהל כמצופה. בעיבוי בחומצה היאלורונית אפשר לפרק את החומר באנזים לפי החלטה רפואית, כמפורט בעמוד הפיכות. מי שמתמודד עם גוש או תופעה אחרי הזרקה, גם אם בוצעה במקום אחר, יכול לפנות בהודעה דיסקרטית ולברר מה הצעד הבא. אם יש סימני חירום (כאב חזק, חום, שינוי צבע כהה), לא ממתינים לתשובה אלא פונים לרופא/ה שהזריק/ה או למיון. המרפאה: בית הרופאים, הברזל 11, בניין A, קומה 7, יחידה 16A, רמת החייל, תל אביב. טלפון ווואטסאפ: 054-556-8871.

המידע בעמוד אינו תחליף לאבחון וייעוץ רפואי. בכל תסמין חריג יש לפנות לרופא/ה.

שאלות נפוצות

האם נפיחות וכחול בימים הראשונים אחרי ההזרקה נורמליים?

כן, בדרך כלל. נפיחות, מתיחות ולעיתים שטף דם קל הם תגובה מוכרת של הרקמה להזרקה. בסדרה אחת שטף דם הופיע בין היום השני לחמישי, והיה זמני. נפיחות שמחמירה במקום להשתפר, או כאב חזק, הם סיבה לפנות.

מתי גוש נחשב בעיה?

גוש קטן שמורגש בימים הראשונים הוא לרוב חלק מהתהליך. גוש שנשאר, או שמופיע שבועיים ויותר אחרי ההזרקה, שאינו נעלם בעיסוי, או שמלווה בכאב, אדמומיות או חום, ראוי לבדיקה אצל מי שביצע את ההזרקה.

האם גוש יכול להיעלם לבד?

לפעמים, במיוחד גושים קטנים שמטופלים מוקדם בעיסוי. בסדרה אחת צוין שגושים גדולים מסנטימטר לא נעלמו מעצמם. לכן גוש שנשאר מוצג לרופא/ה ולא ממתינים בלי סוף.

האם אפשר להמיס גוש?

אם החומר שהוזרק הוא חומצה היאלורונית, כן, באמצעות האנזים היאלורונידאז. ההשפעה מופיעה לאחר כמה ימים ולפעמים נדרש יותר מטיפול אחד. קודם מוודאים איזה חומר הוזרק ושאין זיהום פעיל. ראו גם את העמוד על הפיכות.

האם ההמסה פוגעת ברקמה הבריאה?

ברקמה יש גם חומצה היאלורונית טבעית, ולכן ממליצים להשתמש באנזים רק כשיש סיבה ברורה ובכמות מדודה. ככה מצמצמים את הסיכון לפגיעה ברקמה. אין נתון ספציפי לאיבר המין על שיעור הפגיעה.

האם הזרקה יכולה לפגוע בזקפה או בתחושה?

בניסויים המבוקרים לא דווחה פגיעה בזקפה, אבל גוף בינלאומי לרפואה מינית מציין דיווחים בודדים של בעיות בזקפה ובתחושה. הנתונים מועטים ולכן אי אפשר לומר שאין סיכון. שינוי בזקפה או בתחושה אחרי ההזרקה הוא סיבה לפנות.

מה לעשות אם יש חום או אדמומיות אחרי ההזרקה?

לפנות באותו יום לרופא/ה שביצע/ה את ההזרקה, ואם אי אפשר להגיע אליהם, למיון. חום עם נפיחות ואדמומיות יכולים להעיד על זיהום, וזיהום מטופלים מוקדם בצורה פשוטה יותר.

האם נמק הוא סיכון ממשי בעיבוי בחומצה היאלורונית?

נמק מתועד בעיקר אחרי חומרים קבועים או חומרים לא מוכרים שהוזרקו בעצמם. בחומצה היאלורונית באיבר המין לא נמצאו דיווחים כאלה בסקירה שקראנו, אבל הסיכון קיים בעיקרון בכל מילוי, ולכן שינוי צבע כהה או כאב חריף מחייבים פנייה דחופה.

האם הסיכון תלוי בכמות החומר?

לפי הסקירות, כמויות קטנות בכל פעם, מחט דקה ופיזור הדרגתי ושיטה קבועה מצמצמים גושים וסיבוכים. כמויות גדולות בהזרקה אחת, בלי שיטה, קשורות ליותר גושים ואי-סימטריה. הכמות נקבעת בייעוץ אישי.

מה חשוב לספר לפני ההזרקה כדי להקטין סיכון?

על תרופות מדללות דם או נוגדות קרישה, על סוכרת, על מחלה או תרופה שמחלישה את החיסון, על עורלה עודפת או בעיה בעורלה, על זיהום או פצע באזור, ועל אלרגיה, כולל אלרגיה לעקיצות דבורים, שמוזכרת כשיקול זהירות לפני שימוש באנזים.

האם חומרים אחרים, כמו PLA, מטופלים באותה צורה?

לא. חומצה פולי-לקטית אינה מגיבה לאנזים, וגושים ממנה עלולים להיות דלקתיים ולדרוש טיפול אחר, כולל סטרואידים או כריתה. חומרים כמו סיליקון ופרפין אסורים להזרקה.

עוד בנושא

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.

קביעת תור