חומר מילוי קבוע: למה נזהרים ממנו, מה הסיכונים ומה עושים אם כבר הוזרק

מחפשים מידע על חומרי מילוי ורוצים להבין מה ההבדל בין חומר שנספג לבין חומר שנשאר? או שהוזרק לכם בעבר חומר כזה, ומתעניינים במה אפשר לעשות? העמוד מרכז מה ידוע מהספרות, בלי להיבהל ובלי להקל ראש. המידע כללי ואינו תחליף לבדיקה אצל רופא.

מה זה חומר מילוי קבוע, ובמה הוא שונה מחומרים אחרים?

חומר מילוי קבוע נשאר ברקמה ואינו מתפרק בגוף. חומרים אחרים נספגים בהדרגה, ולכן ההשפעה זמנית. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת עור, חומצה היאלורונית מחזיקה בין 4 ל-12 חודשים, סידן הידרוקסיאפטיט בין חצי שנה לשנה, וחומצה פולי-L-לקטית בין שנה לשלוש שנים. PMMA מצוין שם כקבוע¹. מרפאת קליבלנד מתארת ש-PMMA מורכב מכדוריות קטנות שנשארות מתחת לעור אחרי ההזרקה⁶.

בספרות מופיעים גם סיליקון נוזלי מוזרק, שמוגדר בה כחומר קבוע², והידרוג’ל פוליאקרילאמיד⁷. שמות המוצרים משתנים, ולכן חשוב לדעת איזה חומר הוזרק ולא רק את שם הטיפול.

למה נזהרים מחומר מילוי קבוע?

מכיוון שאם משהו משתבש, אי אפשר לבטל. זו הסיבה העיקרית שהרשויות מגבילות את השימוש בו. ה-FDA מציין שסיליקון מוזרק אינו מאושר לשום שימוש אסתטי, ושהוא עלול לגרום לכאב ארוך טווח, לזיהומים ולפגיעות חמורות, כולל צלקות, עיוות קבוע וחסימת כלי דם. חומרי מילוי שאינם נספגים מאושרים בארה”ב רק לקפלי אף-שפה ולצלקות אקנה בלחיים, וההגבלה הזו מתייחסת לארה”ב ולא לישראל⁴.

בסקירה שנכתבה כהערת דעה, מחברים מציינים שעם השנים יש מעבר לחומרים נספגים כמו חומצה היאלורונית, שנחשבים בטוחים יותר⁵. גם האקדמיה האמריקאית לרפואת עור מציינת יתרון בחומרים זמניים: אפשר לחדש אותם לפי הצורך, ובעור שממשיך להזדקן זה יתרון¹.

אילו סיכונים מתוארים בספרות?

הסיכונים העיקריים הם גושים דלקתיים (גרנולומות), זיהום, נדידה של החומר, וקושי להסיר אותו, ולעיתים הם מופיעים רק אחרי שנים.

• סיליקון נוזלי: גרנולומות, זיהומים וחסימת כלי דם עלולים להופיע גם שנים אחרי ההזרקה, ולפי הסקירה הם קשים לטיפול, כמעט שאינם חולפים לבד, ונדירים שייעלמו לחלוטין².
• PMMA: סקירה מתארת תגובות כמו גושים מוחשיים, נמק רקמה וגרנולומה מגוף זר, ובמקרים מסוימים התוצאות חמורות וקבועות⁸.
• פוליאקרילאמיד: בסדרה של 11 מטופלים עם סיבוכים מאוחרים בשפתיים, החומר נדד לשכבות העור והרירית, ולא ניתן היה לשאוב אותו, והטיפול חייב ניתוח ושחזור של השפה. אצל מטופלת אחת התפתח נמק בשפה העליונה⁷. זו סדרה קטנה, אבל היא מדגימה את הקושי.
• תגובות דלקתיות באופן כללי: גושים דלקתיים מתוארים כשכיחים יותר בחומרים קבועים כמו סיליקון, ויכולים להופיע בין ימים לשנים אחרי ההזרקה. הם עלולים להיות קשורים לזיהום או לביופילם³.

חשוב להקפיד: אלה דיווחים וסקירות של מקרים שנבדקו, ולא נתוני שכיחות. אין בהם כדי להעריך כמה מהמוזרקים יפתחו בעיה.

מה הממצאים בסקירה גדולה של תגובות לחומרי מילוי?

בסקירה שיטתית של 74 מחקרים, רובם דיווחי מקרים, גרנולומה מגוף זר נמצאה בכ-87% מ-303 המטופלים. הסיליקון היה החומר שדווח לרוב (כ-20% מהחומרים), ואחריו חומצה היאלורונית (כ-15.5%), ורוב המטופלים טופלו וחלק קטן סבלו מסיבוכים ממושכים⁹. מכיוון שרוב הדיווחים הם מקרים בודדים, אי אפשר ללמוד מהם על שכיחות, אלא על סוג התגובות האפשריות.

מה ההבדל בין חומר קבוע לחומרים מעוררי קולגן?

חומרים מעוררי קולגן, כמו חומצה פולי-L-לקטית, נספגים בהדרגה, אבל גם הם עלולים לגרום לגרנולומה. סקירה שיטתית של 117 מטופלים מצאה שכל מעוררי הקולגן יכולים לגרום לתגובת גרנולומה מגוף זר, שהחומרים שאינם מתפרקים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר ועם זמן הופעה ארוך יותר, ושתגובות הופיעו בין שבוע לבין 15 שנה אחרי הטיפול. האזור סביב הפה דווח כאזור בסיכון גבוה¹⁰. נתון זה מבוסס על דיווחי מקרים, ולכן האחוזים מתארים חלק מהמקרים שדווחו ולא סיכון.

להשוואה בין חומרים נספגים ומעוררי קולגן, ראו עמוד מעוררי הקולגן.

מה עושים אם כבר הוזרק חומר קבוע?

מתחילים בבירור: מה הוזרק, מתי, ואיפה. מי שאין לה תסמינים אינה חייבת לטפל, אבל כדאי להיבדק ולתעד. אם יש גוש, כאב, אדמומיות או שינוי במראה, האפשרויות כוללות תרופות ולעיתים ניתוח.

• תרופות: סקירה על גושים דלקתיים מציינת טיפול בקורטיקוסטרואידים, ושהגושים יכולים להיות קשורים לזיהום או לביופילם, מה שמצדיק לפעמים טיפול אחר³. סקירת דעה מונה גם אנטיביוטיקה סיסטמית, זריקות סטרואידים, ניקוז כירורגי וכריתה, ומציינת שאין הסכמה על שיטת הטיפול המתאימה⁵. לשימוש בסטרואידים בהזרקה לגוש ובתרופות נוספות אין פרוטוקול אחיד, והוא נקבע לפי המקרה.
• כריתה: לפי אותה סקירה, כריתה כירורגית היא השיטה הסופית להסרת חומר קבוע, ויש סיכון לאי-סדירויות אחריה⁵. בסקירה על מעוררי קולגן, התסמינים נפתרו לעיתים קרובות רק בהסרה כירורגית¹⁰.
• אחרי ההסרה: לפי מחבר אותה סקירה, אין להמליץ להזריק שוב חומר מילוי, ושתל שומן עצמית מוצע כאפשרות⁵. זו עמדה אחת, ואין לראות בה כלל.
• המסה באנזים: לא מתאימה. ה-FDA מציין שחומרים שאינם חומצה היאלורונית קשים להסרה⁴.

דבר חשוב: אל תתמהמהו עם גוש כואב או אדום, ואל תנסו לטפל בו בבית.

מה כדאי לשאול לפני כל הזרקה?

כדי להימנע מחומר שאי אפשר לתקן, שואלים לפני הטיפול ולא אחריו. שאלות שכדאי לשאול:

• איזה חומר בדיוק יוזרק, והאם הוא נספג בגוף או נשאר.
• האם אפשר להמיס אותו אם התוצאה לא תהיה רצויה, ומה התוכנית אם מתעוררת בעיה.
• מי מזריק ומה ההכשרה שלו. ה-FDA ממליץ לפנות לבעל רישיון מתאים עם ניסיון בעור או בכירורגיה פלסטית⁴, והאקדמיה האמריקאית לרפואת עור מציינת שתופעות חמורות יותר מדווחות כשההזרקה נעשית מחוץ למסגרת רפואית או בידי מזריק חסר ניסיון¹.
• האם הוזרק בעבר חומר באזור, ואם כן איזה.

אם הוצע לכם חומר ללא פירוט ברור על הרכבו, אין חובה להסכים באותו יום. בלי מידע מלא קשה להעריך סיכון.

למה בכל זאת בוחרים בחומר קבוע, ומה עם ההיבט הרגשי?

ההבטחה של חומר קבוע היא פתרון חד-פעמי: אין צורך לחזור על הטיפול. הסקירות מתארות שחומרים כמו סיליקון, פוליאקרילאמיד ו-PMMA הוצגו בזמנו כמספקים תוצאה מתמשכת⁵. המחיר הוא שהתוצאה נשארת גם כשהפנים משתנים עם השנים, וגם כשהיא מפסיקה להתאים. האקדמיה האמריקאית לרפואת עור מציינת שהעור ממשיך להזדקן בכל מקרה, ושחומר זמני אפשר להוסיף לפי הצורך¹.

מי שמגלה בעיה שנים אחרי הזרקה עלולה לחוש תסכול וחרדה. הסקירה על סיליקון מדגישה שטיפול מוקדם, כולל תמיכה פסיכולוגית, יכול להפחית את ההשלכות ולשפר את התוצאה². פנייה מוקדמת עדיפה על המתנה.

מתי צריך לפנות לרופא?

כאב חזק, הלבנה או כחלון של העור, חום, או שינוי בראייה אחרי הזרקה דורשים פנייה מיידית לרופא או לחדר מיון. ה-FDA מציין שהזרקה לכלי דם עלולה לגרום לנמק רקמה, לבעיות ראייה ולשבץ⁴.

בלי דחיפות מיידית, אבל בהקדם:

• גוש חדש או מתגבר, אדמומיות או חום באזור שהוזרק, גם אם עברו שנים²³.
• נפיחות חוזרת או שינוי בצורת האזור.
• מי שמתכננת טיפול חדש באזור שבו הוזרק בעבר חומר שלא זכור לה: תחילה בירור, ורק אחר כך תכנון.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

ד”ר דנה בוכבוט בודקת, מסבירה את האפשרויות ומתאימה לפי המקרה, והחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה. בייעוץ מבררים מה הוזרק בעבר, מתי ובאיזה אזור, ואילו תסמינים יש היום. כשצריך, מפנים לגורם מתאים להמשך בירור או טיפול. אם יש כאב חזק, הלבנה של העור או שינוי בראייה, לא ממתינים לתור ופונים מיד לרופא או לחדר מיון.

בשורה התחתונה

חומר מילוי קבוע אינו נספג, ולכן הטעות או הסיבוך קשים לתיקון: הסיכון הוא בעיקר שהבעיה יכולה להופיע שנים אחרי ההזרקה, והסרה עשויה לדרוש ניתוח. חומרים נספגים משאירים אפשרות לתיקון ולחידוש לפי הצורך. מי שכבר הוזרק לה חומר קבוע לא צריכה להיבהל, אבל כדאי שתיבדק, תתעד מה הוזרק, ותפנה מוקדם אם מופיע גוש או שינוי.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.